מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת סוכה ב׳ א

1 סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה כוּ' אָמַר רַבָּה דְּאָמַר קְרָא "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי" כוּ' עַד עֶשְׂרִים אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בְּסוּכָּה לְמַעְלָה כוּ' דְּלָא שַׁלְטָא בָּהּ עֵינָא, ר' זֵירָא אָמַר מֵהָכָא "וְסוּכָּה תִּהְיֶה לְצֵל" כוּ' עַד עֶשְׂרִים אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה לְמַעְלָה כוּ' אֶלָּא בְּצֵל דְּפָנוֹת. לְרַבָּה הַטַּעַם מֵחֲמַת כְּשֶׁעַיִן שׁוֹלֵט בְּהַסְּכָךְ רוֹאֶה הָאָדָם נִכְחוֹ אֶת הַש"י וְיֵשׁ לוֹ יִרְאָה מִפָּנָיו, וּלְרַבִּי זֵירָא צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה הַיְינוּ שֶׁיָּבִין כִּי הַנַּיְיחָא גַּם כֵּן שֶׁל הַש"י כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב משלי ט"ז,ט"ו "וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ".