מהר"ם על שבת כ״ו

1 ברש"י ד"ה איכא בינייהו דרב ברונא וכו' א"נ דאכשיר חלב מהותך בתערובות וכו' פי' דרב ברונא קאמר דבשניהם בין בחלב ובין בשמן דגים צריך ליתן לתוכה שמן כל שהוא ובשניהם מותר כשנותן לתוכן ומה שהוצרך רש"י לפרש דחד מהנך תנאי סבר דרב ברונא דחלב ניתר בתערובות אבל שמן דגים אפי' בעיניה ולא פירש דשמן דגים שרי דוקא בתערובות והוי ממש כרב ברונא משום דע"כ הני תנאי לא משווי חלב ושמן דגים דהא סומכוס קתני כל היוצא מן הבשר דהיינו חלב אין מדליקין בו אלא שמן דגים מדליקין וכן ר' יוחנן בן נורי דקאמר אין לך אלא מה שאמרו חכמים דהיינו מתני' דקתני ולא בחלב ובשמן דגים קתני דמדליקין ולכך הוצרך רש"י בכל תנא לחלק בין חלב לשמן דגים והא דפירש ומר סבר שמן דגים ע"י תערובות אבל חלב כלל לא ולא פירש ומר סבר שמן דגים בלא תערובות וחלב כלל לא משום דא"כ לא הוי ס"ל לגמ' בשום דבר כרב ברונא ורוצה רש"י לפרש דכל תנא סבר קצת דרב ברונא:

2 בתוס' ד"ה איכא בינייהו דרב ברונא וכו' ונראה לר"ת וכו' והשתא חד מינייהו סבר לגמרי כרב ברונא ר"ל דבשמן דגים לא פליגי דכ"ע מודו אפי' רב ברונא דמותר אפי' בעיניה דלא אמר רב ברונא אלא בקרבי דגים ולא פליגי התנאים אלא בחלב דמר סבר דמותר ע"י תערובות כרב ברונא ומר סבר דאסור אפי' ע"י תערובות ודלא כרב ברונא:

3 ד"ה ולא מסיימי וכו' דמוכח קצת דת"ק להחמיר וכו' ר"ל וכיון דיש כאן שתי סברות סברא אחת דתנא בתרא לטפויי אתא ויש סברא לומר בהיפוך דמוכח שת"ק הוא המחמיר לכך קאמר ולא מסיימי:

4 ד"ה אין בו משום ג' על ג' וכו' ותירץ דהתם איירי דבאו מבגד גדול וכו' כצ"ל:

5 בא"ד ויש לומר דהתם מיירי שאין בדעתו לארוג וכו' פי' והשתא אין אנו צריכין לתירוצא דלעיל ואפי' בא מבגד גדול דוקא כשיש בו ג' על ג' אבל אין בו ג' על ג' אינו טמא ועי' בפ' במה אשה שבת דף ס"ג בתוס' ד"ה מנין לאריג וכו' וגם שם צריך ליישב דברי התוס' כאשר נכתוב לקמן אי"ה:

6 בתוס' ד"ה השתא שתי וערב מטמא. תימה לר"י דלמא הא דתנן וכו' גם שתי וערב לא יטמא אלא כשיהיה כדי לארוג בו הרבה וא"כ היכי אתא שלשה על שלשה וכו' כצ"ל ור"ל אע"ג דתנן דשתי וערב מטמא בפקיעה שיהא בו בכדי לארוג שלש על שלש היינו לפי האמת בתר דילפינן מקרא וקי"ל בארוג דמטמא בשלש על שלש אבל כל כמה דלא ידעינן וכו' גם שתי וערב דכתיב בקרא בצמר ופשתים ה"א דלא יטמא אלא כשיהיה כדי לארוג בו בגד שלם וא"כ היכי מצי למילף מיניה בק"ו אפי' שלשה על שלשה וכ"ש דלא מצי למילף מיניה שלש על שלש:

7 בא"ד ותירץ ר"י וכו' דאריג ג' על ג' עדיף וכו' ויש גורסין דאריג שלש על שלש וטעמם כדי לתרץ ג"כ הא דפריך אי הכי ג' על ג' נמי ליתי בק"ו וק"ל:

8 בא"ד ולרשב"א נראה וכו' אבל שתי וערב השיעור תלוי בסברא דהיינו ג' על ג' וטפי כדי לארוג ג' על ג' כדתנן במתני' דנגעים כדלעיל משום דשתי וערב אפי' אין בו אלא כדי לארוג ג' על ג' נמי חזי בין לעניים בין לעשירים דחזי האי שתי לאצטרופי לשתי אחר לעשות ממנו בגד גדול הלכך אפי' קודם דקי"ל דבארוג מטמא בג' על ג' הוה ידעינן שפיר מסברא דשתי וערב מטמא בפקיעה כדי לארוג בו ג' על ג':

9 בא"ד ובלאו ק"ו וא"צ רבוי לג' על ג' וכו' כצ"ל:

10 ד"ה ואימא לרבות שלש על שלש וכו' פי' שנרבה שלש על שלש בשאר בגדים דהא ליכא מיעוט ר"ל הא דקאמר גמרא ואימא לרבות שלש על שלש אינו ר"ל ריבוי ממש מקרא דוהבגד דהא צריך והבגד לרבות שלש על שלש בצמר ופשתים דאי לא אתי רבוי דוהבגד לג' על ג' אם כן השתא דבעי לומר דשלשה איתא בשאר בגדים מיעוטא דצמר ופשתים למאי אתא אלא על כרחך ר"ל דרבוי דוהבגד אתי לג' על ג' בצמר ופשתים ומיעוטא דצמר ופשתים אתי למעוטי ג' על ג' בשאר בגדים וממילא בלא שום רבוי אתרבאי ג' על ג' בשאר בגדים דהא ליכא מיעוטא למעטינהו:

11 ד"ה ואימא כי אימעוט מג' על ג' וכו' אבל בשאר בגדים דלא אתי בק"ו וכו' איצטריך והבגד לשלשה על שלשה כצ"ל ור"ל אפי' נימא דריבוי דוהבגר אתי גם לשאר בגדים א"א לומר דלסליק אדעתיה דלרבויי מיניה שאר בגדים לג' על ג' דבשלמא צמר ופשתים דכתיב גבי שתי וערב ע"כ אתי ריבוי דוהבגד לרבות אפי' ג' על ג' דשלשה על שלשה לא איצטריך שום ריבוי דהא אתי מק"ו דשתי וערב הלכך על כרחך לג' על ג' אתי אבל בשאר בגדים דלא מטמא גבייהו שתי וערב ליכא למימר דג' על ג' אתי בק"ו משתי וערב אפי' את"ל דריבוי דוהבגד אתי נמי לשאר בגדים לשלשה על שלשה אתו ולא לג' על ג' וא"כ למה לי מיעוטא דצמר ופשתים למעט שאר בגדים מג' על ג' בלא שום מיעוט מהיכא תיתי לרבינהו אלא ודאי לשלשה על שלשה א"צ שום ק"ו והשתא פריך שפיר ואימא כי אימעט מג' על ג' דאי לאו מיעוטא ה"א דריבוי דוהבגד דמרבה שלש על שלש אתי נמי לשאר מינים: