1וישבתו כו'. כשאין למווכח טענה נגד חבירו אלא אחת נלאה לומר אותה פעמים רבות ובוש כי יאמר לו חבירו עד מתי השב תשיב לנו תשובה פעמים אין מספר והנה כן קרה לרעי איוב כי כל תשובתם עד כה לא היו רק שהוא צדיק בעיניו אבל לא בעיני המקום וכעת נלאו ושבתו מפאת היות ענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו שבתו מהיות עדיין אומרים כן וזהו מענות את איוב כו':2ויחר אף וכו'. הנה מהנראה כי טענת אליהוא שערבה לו לאיוב היא כי אם הוא צדיק נפשו היתה חייבת מהגלגול הראשון וזה יאמר באיוב חרה אפו על צדקו נפשו שחשב שגם נפשו היתה צדקת מצד עצמה שאם לא כן למה לקה גוף זה על מה שחטאה בראשון:3ובשלשת רעיו חרה אפו על שעם שלא מצאו מענה לא שמו לב לומר אולי מצד נפשו הוא העונש ולא מצד איוב כי אם שוירשיעו את איוב עצמו שאמרו כי הוא בעצמו רשע או שעל ידי שלא מצאו מענה היה סיבה שהיה הוא מטיח דברים יותר באופן כי וירשיעו את איוב שעשו אותו רשע אז יותר:4והנה אליהוא חכה עם היות עמו דברים מה להשיב וזה אמר בדברים כי זקנים כו' ועדיין היה ממתין אם היו משיבים דבר מה:5אלא שוירא כו' ויען כו' אמרתי וכו' חשבתי כי החכמה תלויה בימים ושנים:6אכן רוח וכו'. והוא כי לאדם השלם גם שלא יבצר מהיות בו נפש ורוח הנה הנשמה לא תמצא לאחד מני אלף כנודע מספר הזוהר. אמנם מלמעלה תשאב הנשמה מאתו ית' בינה ותשפע ברוח וז"א אכן רוח היא באנוש הוא תוך הגוף ונשמת שדי שאינה באנוש תבינם את הרוח ואת האנוש:7ועל כן לא רבים יחכמו כו' כי לא לכל יש נשמה ואם יש להן אינה מגדר גדול והכוונה כי רעי איוב לא היה להם בקרבם רוח ולמעלה מהן נשמה תשפיע בהן או אם ישנם הם קלי הערך ומה גם כי לא מבני ישראל המה לכן אמרתי כו':8הן הוחלתי לדבריכם מחכמה המקובלת שבידכם ואחר כך אזין עד תבונותיכם אשר הוצאתם מרוח מבינתכם בדרושים עד תחקרון מלין על פי חקירת שכלכם:9אך הנה עדיכם אתבונן כי אינן רק דרושים סתם שהוא יתברך לא יעות משפט ומן הסתם שהוא חייב אך זה הוא דרך כלל אך הנה אין לאיוב בפרטות מוכיח כי הלא באומרו צדיק אני איך תוכיחוהו אם לא דרך כלל אם היית צדיק לא היית לוקה ומי יודע אם האמת אתו ויש טענה אחרת מיוחדת אליו וכן אין עונה אמריו מכם שלא תעשו כדרך המווכחים שאומר אמרת כך וכך זאת תשובתך אך אינני רואה עונה אמריו של איוב שום אחד מכם לענות בפרטות רק לשפוט מן הסתם דרך כלל:10ופן תאמרו מצאנו חכמה כלומר הנה כל דבריך אלה הם על פי הנחתך שאמרת שאין בנו חכמה באומרו אמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה אכן כו' לא רבים יחכמו וכו' אך אנו נאמר כי מצאנו חכמה והשגנו האמת ולאו כל כמינך לומר כי אין לאיוב מוכיח וכו' כי גדולים אנחנו והשבנו כענין וכהלכה גם שאודה לכם עם כל זה במה שתאמרו לו כי רשע הוא ותדחו אותו בשתי ידים הנה הרעותם אשר עשיתם כי הלא אל היודע תעלומות ידפנו שיכול להדוף אותו ולומר רשע אתה אך לא איש ככם כי מי נתן לכם כח לומר לאיש רשע אתה כי אולי לא כן הוא ומשברים לבו כי אם להשיב לו על פי הנחתו:11ואל תאמרו הלא גם אני מה אשיב אם לא תשובה זו לומר כי האל לא יעות משפט אך איוב הוא הבלתי ראוי לו הנה לא ערך אלי מלין להשיב עליהם ואף אם היה עורך בדבריכם לא אשיבנו לומר דבריכם ולחזקם יותר שנמצאתי משיב בדבריכם עצמם לא אשיבנו כי אם ענין אחר:12טו תתו לא ענו וכו'. עד כה דבר עם רעיו עתה החל לדבר עם איוב עצמו ואמר מה שראית שחתו לא ענו עוד הוא כי לא היתה בידם קבלה מגדולים שקדמום כי אם שהעתיקו מהם מלים:13טז ועל כן והוחלתי כי לא ידברו ועמדו לא ענו עוד כי לא היה להם יותר ואם אומר לא הוא כאמרם הייתם לא שפירושו הבל ואפס יאמר והוחלתי כי הבל ידברו אך הם קנו דעת כי עמדו לא ענו עוד:14יז אך אני יש לי משלי שאענה אף אני חלקי שקבלתי וגם אחזה דעי משכלי שהוא דעי אף אני שאף אני מסכים עם אשר מסרו בידי:15יח כי מלתי מלים כו'. אמר הנה עד כה כאשר מלאתי מלין על איזה ענין שהיה לא הייתי מעכב המלין בבטני כי אם מיד הציקתני רוח בטני:16יט אך עתה הנה בטני כיין לא יפתח שכאשר הושם התירוש בחבית או בנודות לא נפתחו ימים רבים וגם האובות היו חדשים שלא הורגל היות יין בהם שהן קלים להתבקע במעט רתיחת היין נמצאו שני דברים א' שהיין לא נפתח כלל שעל כן מעלה רתיחה גדולה וגם האובות קלים להתבקע כן אנכי כי מאז התחלתי לשמוע הויכוח מלאתי מלין ולא פתחתי פי על כן הם רותחין בקרבי ואני בלתי יכול לסבול הרבה שאדמה לאובות חדשים כי צעיר אני לימים ורתיחת הדם מעכבת מלהאריך אפי:17כ ועל כן אדברה וירוח לי כו'. והוא כי הנה בפתחי לדבר אחר היות מלי עצורים זה כמה רותחין בבטני באמור לא יבצר מהיות צד התלהבות ומה גם אחר שבכולם חרה אפו על כן אמר אינני חפץ לענות על ענין איוב מיד פן יהיה דברי כאש אך תחלה אדברה דברים אחרים כהקדמה אל הענין שעל ידי כן ירוח לי ואנוח מרוגזי והם תשעה פסוקים עד פסוק אך אמרת באזני כו' ואחר שירוח לי אפתח שפתי ואענה בענין כלומר שעל ידי כן אפתח שפתי ואענה שאם לא על ידי הקדמת דברים תחלה לא הייתי מתייחס לעונה כי אם למריב וזהו אפתח שפתי ואענה:18כא אל נא כו'. ידבר כנגד רעי איוב ועליהם אמר אל נא אשא פני איש ועל איוב כי מישראל הוא אמר ואל אדם כי ישראל קרויים אדם לא אכנה והוא כי למעלה כתבנו כי כשהיה אחד מחביריו חפץ לאמר עליו דברים קשים הרבה היה מכנה אומר בלשון כאומר למי שאינו לנוכח ולענין כזה נאמר בגמרא כנה שהוא כלשון זה ובזה יאמר ואל אדם לא אכנה כלומר ולא תחוש אם אדבר דברי קושי אליך בלשון לנוכח כי ואל אדם לא אכנה:19כב ואמר מה שאמרתי ואל אדם לא אכנה הוא כי לא ידעתי אכנה שכל כך זר אצלי לדבר שלא לנוכח בהיות כונתי על מי שאדבר עמו שאפילו אם ארצה לעשות לא אדע לעשותו כאלו תחסר ממני ידיעת עשוהו ועל מאי דפתח ביה שאמר לא אשא פני איש אמר הטעם שהוא כמעט ישאני עושני מן העולם שעל שאשא פנים ישאני מדה כנגד מדה:
