1ויען איוב כו'. :2הנה דבריו אלה יראו משוללי דעת כעניה סוערה עצובת רוח היתה כאלמנה מרה כלענה נפשה מרה לה ממררת אמריה מקללת יומה ולידתה כי היה חשך ולא אור ומי גבר כאיוב יהיה בדבריו אורח כנשים אמנם להורות איוב שלא על ה' יזעף לבו התנבל ויקלל יומו לומר כי לא יחשד שבלי עון יכנו הוא יתברך אך מזלו הכהו ואמר יאבד יום כו' כי הלא שפיטת המערכה וגזור על איש בא' משני זמנים לפי תנועתו בעת יום הלידה או בעת ליל ההולדה ועל הא' אמר יאבד יום ועל השנית אמר חלילה ההוא כו' ודעתו לומר מי יתן והיה ולקו המזלות של העתות ההן באופן שעל ידי לקותן לא יעצרו כח מלגזור עלי מה:3והחל ביום ואמר הנה הלקות אפשר יהיה מלמעלה שימנעו שפע ההארה הבא עליו באופן שאיכות היום עצמו יהי חשך ממש וזהו היום ההוא יהי חשך ולא אמר ביום ההוא ופירש ואמר אל ידרשהו אלוה שיהיה אבודו ממעל מהעדר שפע העליון שלא ידרש מלמעלה ואצ"ל שלא יהיה לו אור כדי להאיר לארץ כי אם גם עליו לעצמו אל תופע עליו נהרה והנה זה רצוני בעצם שיהפך איכות היום לחשך כי יהיה נעדר שפע מלמעלה למען לא יעצר כח לגזור עלי דבר:4ואם לא כן לפחות יהיה לו לקוח צרופיי מלמטה שיגאלוהו חשך וצלמות שתשכן עליו עננה בקבע אך בזאת שיהיה באופן מספיק שיבעתוהו לבטל כחו מלגזור כמרירי יום כאותם שיש להם כח למרר ולבטל היום והמזל כברק דשמתיה למרוז שהיה כוכב העוזר לסיסרא זה הוא על יום הלידה:5וכן על ליל ההולדה אמר הלילה ההוא יקחהו אופל ולא אמר יהי חשך כי הלא זה טבעו כי לחשך קרא לילה אך יקחהו ויתפסהו אופל באופן שאל יחד בימי שנה והוא במה שאמרו ז"ל בב"ר כי י"ב חדש של מבול לא שמשו המזלות ולכן לא יבאו במספר שנות עולם כי במקום נקודת תחלת השנה היה בסופה אמר שילקה באופל הלילה ההוא בגדר שלא יחד בימי שנה לבא במספר ירחים שיהיה בטל לגמרי באופן לא יגזור עלי כי יבוטל בעת ההיא ואומרו לשון יחד בימי שנה למה כי הלילה הוא חצי יום כי ויהי ערב ויהי בקר יום א' אמר אל יחד הלילה ההוא בשום יום מימי שנה לבא בכלל ירחים:6ו הנה הלילה כו'. מה יתן ומה יוסיף ירנן תרנגול בלילה ההוא אם אין אך יאמר אל יחסדני שומע באמרי שמי יתן והיה בטל הלילה ההוא לגמרי כימי שנת המבול והלא בכל לילה יש משמרות מלאכים מרננים לפניו יתברך ואם היה בטל הלילה ההוא היו בטלות רננות מלפניו ואינו כבודו יתברך שהלא לצדיק לא טוב שימנענו תמנע רננה מלפני מלכו של עולם לז"א אילו היו לילות רבים היתה קפידא אך הנה הלילה ההוא יהיה גלמוד לילה אחד לבדו שלא תבא רננה בו ואם גם זה הוא בלתי ראוי אהיה אני סבת בטל מזל א' ושאל תבוא רננה בו:7מה שהייתי חפץ בו יותר הוא שלא למעני יהיה רק שיקבוהו אוררי יום ועל פי דרכם אתהנה אני ויהיה ע"י אותם שיש כח בהם לארר יום כברק וכיוצא ויהיה אותם אוררי יום שעתידים שהיום ההוא יהיה עורר לויתן שעתיד לעורר עליהם רעה שעל כן יקללוהו בעצם וגם חפצי שעם שדרכם להיות מאררים לא בלבד יאררו אלא גם יקבוהו כי קבה גדול מארה כנודע:8ותהיה הארירה שיחשכו כוכבי נשפו כו' והוא כי אם אחד מהכוכבים יעורר לויתן ויקללוהו אולי לא יהיה אותו הגורם רעתי לזה אמר שתהיה הארירה כוללת כל כוכבי הנשף באופן שיקו לאור אף לאור מה שבלילה ואין מעוצם הלקות ואל יראה הנשף ההוא בעפעפי שחר שלא יבאו עפעפי שחר במלאת י"ב שעות הלילה לא יעלה השחר שא"כ היה נמנה הלילה ההוא עם היום ולא חפצתי רק שלא ימנה להתיחד ביום כמדובר באל יחד בימי שנה רק שיבטל לגמרי ואחרי כן תבא לילה אחרת ואחר כך יבא היום באופן שלא יהא זווג הורה גבר רק בעת הביטול:9כי לא סגר כו'. הלא אמרתי כי המזל הרע לי בתנועתו ולא ה' פעל כל זאת והנה יש מקום לענות אותי כי אני קץ ביסורין ולא בינת אדם לי כי טוב לגבר כי ישא עול יסורין ואם צדיק אני אולי הם מאהבה וכאשר קבלתי את הטוב גם את הרע אקבל על כן אני אומר שאין כונתי שייטב לי תמיד כאשר בתחלה כי אדרבה תלונתי היא כי לא סגר דלתי בטני הוא השרר שהיה פתח שמשם הייתי אוכל ממה שאמי היתה אוכלת בהיותי במעיה ואמות ברעב באופן שגם את הטוב לא הייתי מקבל כי אם מת מאז בירחי העבור כי היה נסתר עמל מעיני הוא כי עתה הנני מעותד להטיח דברים ולאבד עצמי והוא הנקרא עמל כד"א הוגעתם ה' בדבריכם וזהו ויסתר עמל שהיה על ידי מותי מסתיר עמל העון מעיני בל אראה ברעתי כי אחטא ואאשם ואפסיד כל מעשי הטובים אשר עשיתי ואלך בלי חמדה כאשר באתי ומה הועלתי בבואי אל העולם כי לא נעלם מאז ממנו יתברך כי נועדתי להפסיד זכותי וטוב טוב היה אמות מאז:10ואם מה שלא מתי בתוך ירחי יולדה היה מפני סכנת אמי למה לא מרחם אמות מעת היציאה מרחם מקושי הלידה ואצא מת ולא תסתכן אמי ואם הוא בגיני שקונה הולד שלמות מה בצאתו חי לאויר העולם הלא אם כן מבטן יצאתי ואגוע אחרי כן כי אחר היותי עתיד לשוב בלי חמדה למה הטריח הוא יתברך את אמי ואת עצמו כביכול לבלי תועלת:11כי מדוע קדמוני ברכים לגדלני כד"א יולדו על ברכי יוסף וגם את הקב"ה להכך דם שדי אמי לחלב להניקני כמאמרם ז"ל כי חלב דדי האשה דם הוא ומהפכו הוא יתברך לחלב לבל יקוץ הולד וזהו ומה שדים כי אינק לומר ומה הוא כי אינק כלומר האם לא דם הוא ונהפך מראיתו כלומר ולמה הטריח עצמו הוא יתברך על מה שלא יהיה בו תועלת למי שילך כשבא ומאומה לא ישא בעמלו:12ואיני מצטער על מה שהוא עתה שעדיין לא הטחתי דברים כי ידעתי כי אם עתה שכבתי שהייתי מת הנקרא שכיבה כד"א ושכבתי עם אבותי כפירוש רש"י ז"ל שם הנה ואשקוט מצרת גיהנם ולא עוד אלא שלא היתה מיתתי מתיחסת רק לשינה בעלמא עד עת התחיה וזהו ישנתי ואז שהוא בתחיה כמ"ש ז"ל על אז ישיר משה אז שר לא נאמר אלא ישיר לעתיד לבא שהוא בתחיה אז ינוח לי שהוא גם לגוף באופן שאין דאגתי רק שאני מעותד להטיח דברים כי מי יוכל שאת הצרה הזאת בהמשך ועוד לנו דרך אחר בפסוקים אלו נכתבהו במענה שאחר זה בפסוק כי לא יצא מעפר און:13עם מלכים כו'. חוזר אל הענין שאמר כי מי יתן ומבטן יצא ויגוע ושמא תאמר כי מה בצע בצאת מן העולם כאשר באתי ואיך תתנחם בצאתך בלי יתרון קנוי בע"ה לזה אמר עם מלכים ויועצי ארץ אותם שאין מטיבין לזולת רק בונים חרבות למו מרחצאות להתענג בהם וכיוצא ולא להיטיב כי אלה ילכו בלי שלמות:14ושמא תאמר שגם אלה זוכים כי על ידי מורא של מלכות יתיסרו בני אדם ויכונן העולם לזה אמר או עם שרים שעם היות זהב להם כל ישעם וכל חפץ להיות ממלאים בתיהם כסף נוטים אחרי הבצע ולא להיטיב לזולתו:15ואם גם לאלה זכות מה או כנפל טמון לא אהיה בתמיה אפי' מאותה הנעשים שלא בהיתר שטומנים אותם בצאתם ואפי' לא כעוללי ישראל הרואים אור בבטן אמם כענין בהלו נרו עלי ראשי כי אם אפילו כעוללים שלא ראו אור הם של או"ה מ"ה ועוללים פירשו ז"ל על שבמעי אמם בפסוק זה כי באלה אתנחם והייתי גם אני כאחד מהם:16שם רשעים כו'. אחר שדבר על אומרו למה לא מרחם אמות כו' אמר על מה שאמרתי כי עתה שכבתי כו' שהיה רוצה למות עתה אמר גם שלדעתי צדיק אני ואם מתי כעת הייתי שוקט ונח עם כל זה איני מחזיק בזה פן תאמרו לי דלא חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא ואולי לא צדיק אני על כן אני אומר כי ממה נפשך טוב מותי מחיי כעת שאם רשע אני שם רשעים חדלו רוגז וטוב טוב לי המות פן ארגיז לפניו יתברך בהטיח דברים וכיוצא ואם צדיק אני ושם ינוחו יגיעי כח שהם הצדיקים כמ"ש ז"ל שהם כל ימיהם יגעים ומדוכאים מתגרת היצר הרע כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ומיתתם טובה להם שנוחים מיצרם:17ואם בינוני אני מאותם שאינם לא נהנים ולא נדונים כענין אחר שאמרו עליו מידן לא נדייניה דעסק בתורה כו' והם כמו אסורים ואולי אני מאותו הסוג ואם כן מה אועיל במותי וטוב הוא לתקן עד אהנה בגן עדן ולא אהיה כאסירים בלי טובה או רעה לזה אמר יחד אסירים שאננו לומר אילו הייתי אני לבדי לא אתנחם אך אמצא אחרים וצערת רבים נחמה וזה אמר יחד אסירים בהיות אסירים יחד שאננו מרוגזם כלו' מתנחם בצער השאר מה שאין כן בהיותי יחידי שנוחם יסתר מעיני ועוד טוב להם כי אינם כאסירים על חוב ששם נוגש אותו הנושה בו אך האסירים האלה לא כן כי אם לא שמעו קול נוגש והוא מה שכתבנו שהם הבלתי נהנים ולא מועלים ולא נדונים כי אין נוגש למו:18ואם תאמרו למה שמתי בטבע חלוקה היותי רשע או מהבלתי נהנים ולא נדונים עם היות כי מוחזק לגדול בכשרון אני אל תתמהו על זה כי דעו אפוא כי אין מראה עינים בעולם הזה ראיה כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב כי הנה גדר היות קטן או גדול שם הוא ניכר כי לפעמים אשר הוא פה גדול הוא שם קטן ואשר פה קטן ימצא שם גדול כענין עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה וכן ועבד ימצא שם חפשי יותר מאדוניו והוא דרך שמוש המ"ם כנודע ואם לא כן אין חידוש בכל הכתוב:19למה יתן כו'. אמר הנה ב' מתנות טובות נותן הקב"ה בכל יום. אחד מאורות כמאמרם ז"ל כי מאורות מתנה לעולם כד"א ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. ב' החיים כי בכל יום מחזיר נשמות לפגרים מתים כמו שאמרו ז"ל על חדשים לבקרים כו' אמר היתכן הוא יתברך יתן שתי מתנות טובות למי שאין צריך לומר שאינו מחזיק טובה עליהן אלא שאדרבה לרעות יחשבם והוא למה יתן לעמל אור יום שלהיות עמל כל היום ואין לו מנוח מתוקה שנתו בלילה ואור בקר הוא לו לרעתו וגם המתנה השניה למה יתה למרי נפש הם בעלי מרירות הנפש בטמאם אותה בדברי עונות:20ושמא תאמרו מה זו תמיהה הלא יתן אור וחיים שעל ידי עמל העמל ינכה רשעו וייטב לו וכן המרי נפש בחיים ישובו ויתוקנו הלא מה שאמרתי הוא על אשר לא יקבלו בסבר פנים יפות כי אם כל כך קצים בחייהם שמחכים למות ואיננו ויעשו המצאות למות יותר מחופר מטמונים כי האנשים האלה לא ישובו אל ה':21השמחים אלי גיל כו'. כהתימו לדבר דברי שאגתו נשא משלו ויאמר השמחים כו' לומר כלל הדברים שאין טובה רבה ונמשכת מתמדת וכפי רוב העליה תתעתד הירידה כי ירוץ הגלגל אל הבור כי ראו נא עד היכן הגיעה הצלחתי כי מבלי אשמר מהיזק היה הוא יתברך מגן בעדי עד גדר אמרם ז"ל שהיו כבשיו הורגים ותולים בקרנותם את הזאבים וכן בהצלחה כמדובר למעלה ואיזו טובה ושמחה גדולה תתיחס לאיש כמוהו אם לא שימות לשחת עודנו באבו וגדולתו טרם יהפך גלגלו ויראה ברעתו ע"כ אנפי לבב השמחים אלי גיל הם סוג בני אדם חסידי עליון ישרים בלבותם שמחים בשמחת זולתם אשר לא כעצבים מקנאתם הנה יעצתי כי השמחים אלי גיל הזולת לא יעצבו במות המוצלח ביותר כי אם ישישו כי ימצאו קבר מוכן:22לגבר שהוא מוצלח כל כך שעם היות דרכו נסתרת ממנו להשמר מרע ולהצליח יסר אלוה בעדו כמוני כמאמר השטן הלא אתה שכת בעדו כו' כי אשר ישישו במות איש כזה בעודו בהצלחתו לשמחים אלי גיל יתיחסו ולא לשמחים ברעה כי טובה היא לגבר המוצלח ביותר למות טרם יתהפך גלגלו כאשר קרה לאיוב:23כי הנה ראו צרתי כי לפני לחמי כו' והוא כי הנה רוב הצרות מתנחם סוכלם בעת אוכלו ושתותו אמר ונהפוך הוא לי כי הלא לפני לחמי אנחתי תבא בזכרי בני ובנותי שהיו סביב לשלחני והנה דרך הנאנח לנוח באנחתו או כשהצרה רבה יקרנו בסימן תשר"ת שבתחלה מתאנח קול ארוך כמרגיש בכח ואחר כך מתקצרת נשימתו ועביד גנוחי ואחרי כן ביותר ובתכיפות ועביד ילולי ואחר כך ישוב וינוח בהנחה ארוכה אמר הנה תחלה אנחתי תבא היא האנחה ארוכה תחלה ואחר כך לא אוכל להתאפק לבא בהדרגה גנוחי והדר ילולי רק מיד ויתכו כמים שאגותי שהוא ילולי בתכיפות כמרוצת מים ואין אנחה ארובה סמוכה לנוח רק יתמידו שאגותי כמים הנגרים:24ושמא תאמרו שעל בלתי ראותי את הנולד להשמר מצאוני הרעות האלה לא כן הדבר כי הלא פחד פחדתי שני פחדים ממוני ומזרעי כי על כן קדמתי להעלות עולות כי אמרתי אולי חטאו בני ויאתיני כאחד לשמה כרגע וזהו ויאתיני לשון יחיד כאחד עוד זה מדבר וזה בא ואשר יגורתי מהגיע אל עצמי ויבא לי הוא השחין:25ושמא תאמרו למה לא שבתי בין זו לזו לשוב מרעתי עד המכה אחרונה לזה אמר לא שלותי אחר הראשונה לשוב טעמי בי לבקש על עצמי כי תכף באה השנית עוד זה מדבר ולא שקטתי מהשנית עד בא השלישית כשדים כו' ולא נחתי ממנה עד בא הד' מהנערים ואחרי כן ויבא רוגז בעצמי ובבשרי באופן לא יכולתי לתקן באופן שצדקתי באמרי כי טוב לשמוח במות המוצלח ביותר עד אשר לא יבאו ימי הרעה כדגים הנאחזים כו':
