חלקת מחוקק על איוב י׳

1 והנה לו יצוייר יתהפך שבמקום מה שנכרת החומר היה שנקטה ונכרתה נפשי כאשר נכרת החומר והיה אפשר שיהיה בחיי של חומר שיהיה אפשר להתקיים באופן זה וזהו בחיי באופן שלא יבצר צער אל הנפש ואל החומר ומהראוי היה לתקן ולבקש על החומר הנוגע אלי מאבי ואמי מעל הנפש שהוא חלקך והנה אני לא הייתי עושה כן רק אעזבה עלי שיחי הנוגע אל עצמי והייתי מתפלל על הנוגע אל הנפש וזהו אדברה במר נפשי שהייתי שופך שיחה ותפלה בשביל מרירות הנפש כי יותר הייתי חס על של זולתי מעל שלי:

2 ושמא תאמר עדיין גם אלה דברי העזה נגדו יתברך לומר שהיה לך דרך ארץ יותר חלילה הנה לתקן זה אקדים הקדמה ואומר אליו אל תרשיעני כו' וזהו אומרו אומר אל אלוה ראשונה טרם אענה אל תרשיעני ותחייבני על מה שאומר כי אין כוונתי להצדיק עצמי יותר ממך חלילה רק שלמה שאין יד שכלי משגת טעם דינך ואערוך לפניך כדי שתודיעני בתשובתך על מה תריבני את עצמי ובשרי מה שאין כן לנפש שהוא חלקך:

3 כי הטוב לך כי תעשוק כי הלא דרך המלך בשר ודם שלהטיב לעצמו עושק את זולתו אך אתה לא כן כי הכל שלך וזהו הטוב מגיע לך כי תעשוק כאשר יבא באורו בס"ד:

4 ב אומר אל אלוה וכו'. מלבד מה שכתבנו עוד יתכן יאמר עד פה דברתי אליכם מה שהיתה תלונתי עליו יתברך וכי הראוי הוא לווכח לנוכח אתו יתברך ולא עמכם עתה אמר הנה מעתה אומר אל אלוה ולא לכם וזה החלי ממני ואליו ומאמרי הוא אל אל תעשה אותי רשע שאהרהר ואדבר נגדך על בלתי ידעי מהיכן נתחייבתי ליענש בצרה הזאת לכן הודיעני על מה תריבני ואדעה למען לא אחטא לך:

5 ג הטוב לך כי תעשוק כו'. הנה הנהוג ליאמר בפסוק זה הוא הטוב לך כי תעשוק מה שאינו שלך הוא החומר כי מה שראוי תמאס הוא הנפש שהוא יגיע כפיך אך לא הגוף שהוא מאבי ואמי ובזה על עצת רשעים העושקים הופעת שילמדו לעשוק גם הם וקשה לי יקרא את הנפש יגיע כפים כי לא אל יגיעת כפים תתייחס. אך קרוב לזה יאמר הטוב לך כי תעשוק כמפורש למעלה ושמא תאמר את מי עשקתי הלא גם החומר יגיע כפי שלקחתי עפר וגבלתיו ועשיתי אדם וממנו יצאת הנה אין זה שוה כי תמאס יגיע כפיך לומר כי מה שתמאס הוא מה שהיה יגיע כפיך הוא גופו של אדם הראשון שעשית בלי שותפות כלומר אך לא גופי שאבי ואמי שותפין עמך כי לשמור הנפש שכלה שלך שאמרת הנו בידך אך את נפשו שמור שהנפש להיות כלה שלך שמרת ואת הגוף שיש עמך שותפים שהם אב ואם שאין לך בו אלא ההתחלה בעשותך את אדם מאסת הנה בזה על עצת רשעים השומרים את שלהם ומדכאים את זולתם על עשותך חלק עם השותפין הופעת שימצאו פתחון פה לומר כי הם בזה למודי ה' חלילה:

6 ואם היה נסיון מאתך לנסותני אם אעמוד בנסיוני לא יתכן כי העיני בשר לך שיראה לעינים וצריך לדעת לנסות מחשבותי ושמא תאמר שעצרך הגשם הוא חומר עכור של אדם לדעת בפרטי מעשה חומרו והרהורו זה לא יתכן גם הוא כי הכראות אנוש שאינו רואה רק מה שבאור ולא מה שבחשך כי ראייתו היא על יד קבלת עינו מהאור מה שאין כן בחשך שאין שם ממי יקבל האם כך תראה חלילה לך שאינך מקבל מהחוץ ואם כן תדע מה בחשוכת עכירות החומר עם שנהורא עמך שרא:

7 ג או יאמר הטוב כו'. לומר הנה מלך בשר ודם עושק להנאתו אך אתה הטוב והנאה יש לך כי תעשוק כלומר כי הכל שלך והענין כי הלא כתבנו מרז"ל כי היתה הנפש באיוב כיין בחבית שבורה נמצא כי הנפש תצטער שהיא אובדת מלהיות למעלה בבית תענוגיה והחומר בחסרונו הרב אמר הטוב לך על הנפש כי תעשוק אותה מלהיות במושבה העליון כי תעכבנה בגוף הנגוף וגם כי תמאס את החומר כי גם אני מהחומר הראשון שגבלת את האדם בעשותו הוא יגיע כפיך שהוא חומר מתייחס ליגיע כפים אינו מן התימא כאשר הנפש הרוחנית שראוי לרחם עליה ואם הוא כי שמעת אל עצת השטן באמור לך אולם שלח נא ידך וגע כו' האם על עצת רשעים הופעת בתמיהה:

8 ד אך הוא לא עשה דבר כי אתה פתחת לו לשיקטרג כי הלא העיני בשר לך ששאלת לו מתחלה מאין תבא האם לא ראית אתה ועוד שאמרת לו השמת לבך על עבדי כו' האם כראות אנוש תראה הרואה לעינים ולא ללבב שאמרת לו השם לבו לראות אם צדיק או רשע הוא מי שאתה מעיד עליו שהוא תם וישר וכו' האם בשום לבו יראה אם כדברך כן הוא שהוא תם כו' אם אין ולמה זה האם יש כמוך רואה ללבב אך ודאי לא עשית כי אם לעוררו להשטין עלי:

9 וש"ת כי ידעת שהייתי עתיד לחטוא שהוא לבעוט ולהטיח דברים ובלעדי השטנת השטן הייתי עתיד לחטוא ולא היה הענין רק שהקדמתי הדבר ע"י שעוררתיו עליך וכי הכימי אנוש ימיך כלומר מה זה מהרת להשים עלי השטן יקטרג עלי ויביאני לידי חטא או עון שהייתי מעותד לעשות לאחר זמן וכי הכימי אנוש ימיך שממהר יראה חפצו בימיו לא כן הוא כי אלף שנים בעיניך כיום אחד או כל כך תמהר שיורה כי עבור יום הוא כעבור שנה אל אחד האדם והוא אם שנותיך כימי גבר:

10 כי על כן תבקש לעוני העתיד למוצאו מיד על יד השטן ואם אין בי עון רק חטא האם ולחטאתי בשביל חטא תדרוש כל אותם הדרישות אל השטן למען ייעץ עלי רעה ויביאני לידי חטא:

11 ואם האמת הוא כאשר עם לבבי שאין בי לא עון ולא חטאת כי אם עמדתי בנסיוני ועודני מחזיק בצדקי הנה ודאי על דעתך היה כי לא ארשע כי ידעת העתיד ועם כל זה מסרתני ביד השטן לאיזו סיבה והיתכן שמכל זכיותי שהם מלאכים סניגורים אין מידך מציל וזהו ואין מידך מציל בתמיה:

12 ידיך וכו'. אחרי התלונוו על צרח הגוף כמפורש על פסוק הטוב לך וכו' והמשיך הענין עד כה שב אל ענינו לומר אם תאמר נא אלהי כי הסתכלתי עשה בהכביר בתלונת צרת הגוף כי הלא אחר שהנפש היא כל האדם ואין הגוף רק חרש את חרשי אדמה ואדרבא היה לי להחזיק לך טובה באמרך רק את נפשו שמור כי הוא העיקר ואין החומר רק כמלבוש בעלמא אשר בו תתלבש על כו לא חסת עליו על כן הנני משיב ואומר כי למה זה תהביל מה שעליו חרדת את כל החרדה הגדולה כי הלא ידיך הם שתי מדותיך נתאחדו ימין ושמאל רחמים ודין לגבל העפר ולציירו וזהו עצבוני ויעשוני והיו שתי הידים כאומר וייצר ה' אלהים הם שתי המדות עפר מן האדמה וכו' ולא עוד אלא יחד סביב והוא מאמרם ז"ל שקבץ הקב"ה עפר מכל חלקי העולם כדי שבכל מקום שימות כל איש יקלוט אותו אדמת עפר המקום ההוא עם שנולד רחוק ממנו וז"א יחד סביב שהוא מכל חלקי סביבות הארץ הכדוריית ואחר כל היגיעה הזאת כביכול ותבלעני . יאמר שתי ידיך עצבוני ויעשוני גבול וציור באדם וגם עתה יחד הב' ידים היו בעזרי כד"א הלא אתה שכת בעדו כו' מסביב ואחר הכל ותבלעני. או יהיה אומרו יחד סביב נמשך אל אומרו ותבלעני והוא לומר הנה שני ידך עצבוני ויעשוני שגם מדת הדין היתה עוזרת לי ואיך נהפך לי כי עתה ב' המדות יחד סביב כל אשר מסביב לי בקר ואתונות וצאן וגמלים ובנים ותבלעני גם בעצמי או יחזור יחד סביב אל אחדות הצרות שהיו יחד בכל אשר לו מסביב עוד זה מדבר וגם את עצמי ותבלעני:

13 ואלו לא היה רק כאדם כי נעשה מעפר ומים כחומר ביד היוצר לא היתה כל כך החרדה אשר חרדת אלינו:

14 ו אך היה יותר כי הלא כחלב כו'. ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בגמרא ששאל קיסר את ר' יהושע בן חנניה איך יתכן שהמתים הבלים בעפר שיחיו אמרה בת קיסר לר' יהושע תרשני שאשיב השיבה ואמרה שני אומנים היו בעיר אחת אחד עושה כלים מחומר ואחד עושה ממים איזה יותר משובח הוי אומר העושה ממים והשתא קל וחומר ומה אם מטפה סרוחה שהוא ממים יצא אל הפועל האדם בהיותו כבר חומר ממשיי על אחת כמה וכמה שיתהוה ויתקיים הנה כי טורח הנעשה ממים הוא יותר מהנעשה מחומר ובזה אמר זכר נא כי כחומר עשיתני באדם הראשון ובזה לא כמו זר יחשב שאל עפר תשיבני אך אני הלא כחלב תתיכני כי עשיתני ממים היא טפה סרוחה כחלב שהיא עשיה גדולה ותעשה עוד הכנות ותיקונים שאחר ההתכה בבטן אמו כגבינה תקפיאני:

15 ואחרי כן עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני ואחר כל אלו ההכנות תבזה את החומר הלז לבלעו חנם חלילה לך:

16 חיים וחסד וכו'. הנה הדרך אשר בחרנו בו בפסוק הטוב לך כי תעשוק כו' הוא לומר קובלני עליך בין מצד הנפש בין מצד הגוף מצד הנפש כי הלא לא די לה שסבלה בהיותי בריא להיות חוץ משרשה בעולם העליון כי אם גם עתה שע"ד טבע אי אפשר לה להיות בגוף והוא כיין תוך מבית שבורה תעצרנה מלעלות אל בית תענוגיה שהיא כעשוקה מהראוי לה וזהו הטוב לך כי תעשוק ועל הנוגע אל הגוף אמר כי תמאס כו' ועד כה דבר במאי דסליק מניה הוא על צרת הגוף ועתה בא לדבר על עושק הנפש ואמר חיים וחסד כו' לומר מה שאמרתי הטוב לך כי תעשוק ועל כן תסבול ולא תחשיב לעושק מה שאני מעכבה בגופך אל תאמר כי לטובתה הורדתיה לארץ למען תזכה בעולם השפל לעלות אז יותר להניחה עצורה תוך גוף נגוף אשר לבש בשרי רמה וגוש עפר וגם היא יוצאת ותעצרנה על דרך נס כי הנה אשיבך כי הלא לפי האמת מה שיתייחס לחיים וחסד הוא מה שעשית עמדי שהוא עם החומר כי היה עפר מות ותחייהו כי נפחת בו נשמה וכן עשית לו חסד שכלכלת אותו ושהחיות שנפחת בו היה מצד הקדושה אך עם הנפש לא הגדלת השמחה כי אדרבה יש להחזיק לה טובה כי ופקודתך ומצותיך שמרה רוחי שרצת לבא אל תוך חומר עכור:

17 עם היות שכאשר אלה הנזכר עור ובשר ועצמות וגידים שעשית כן עדיין לא נעשו כי אם היו צפונים בלבבך לעשותם ידעתי אני כי זאת שהיא רוחי הנז' היתה עמך בעולם העליון ומה לה עוד גדולה ומעלה יתירה מלהיות עמך ועם כל זה להיות פקודתך ומצותך שמרה ותרצה ליכנס בתוך חומר עכור ומה גם לפי האמת שנוח לו לאדם שלא נברא שהוא מעותד לחטוא ואם כן אפוא הדין עמי כי עשוקה תקרא לפחות בהיותה חוץ מאיכותה והוא בגוף נגוף אשר לא יכיל הנפש כמדובר והניחוה לעלות אל שורשה:

18 אם חטאתי וכו'. אמר אם חטאתי שוגג ועל כן ושמרתני ששמרת נפשי בגופי עד מרוק החטא מה בצע בזה כי הלא היא סיבה שע"י כן עויתי מזיד שהטחתי דברים ועתה מעוני לא תנקני נמצא כי טוב טוב היה שהייתי מת מיד והיה החטא מתנכה ביסורי הנכסים והמות ולא לשמרני שתחת נכות השוגג עשיתי מזיד הבלתי מתנכה שאדרבה הולך וגדל:

19 וזה שאמרתי שעויתי על ידי יסורין אלו הנני רואה כי רע ומר הוא כי הנה אם רשעתי שהוא יתברך מחשיב לי לרשע מה שהתרסתי על צרתי אללי לי כי הנה קל וחומר הדברים כי הלא כאשר צדקתי שעל איבוד נכסים ובנים אמרתי יהי שם ה' מבורך לא אשא ראשי בדרך הנסיון שמתנשא העומד בו כמו שאמרו ז"ל על והאלהים נסה את אברהם נשאו בעולם וצדקתי אני באמרי ה' נתן וה' לקח כו' ולא אשא ראשי ואדרבה תחת המעלה שבע מקלוני וראה עניי אשר לי מאז:

20 ולא עוד אלא שויגאה מי שהוא כשחל הוא השטן שהיה כשחל שבא לטרוף מישראל וגרית אותו בי אחר שצדקתי שאמרתי ה' נתן כו' יגאה לומר לך תצודני את עצמי ובשרי גם כן ותשוב אתה תתפלא בי איך עמדתי בנסיון באמרך השמת לבך כו' ועודנו מחזיק בתומתו שהיית מתפלא בי איך גדלה צדקתי שיכולתי להחזיק בתומתי:

21 ואחרי כן הנפכת לי ותחדש עדיך נגדי שאשר העידו על אשמותי להיות ראוי אל יסורין ראשונים חדשת אותם אחר כך נגדי להעותני הם המשמאילים כי אין ספק שעל ידי איזה עדות על אשמת דבר הכיתני אלא שבראשונה לא הספיקו רק אל נכסים ובנים ואחר כך חדשתם גם עלי ותרב כעסך עמדי ולא שכוונת להרע לי חלילה כי אדרבה הכעס שכעסת עלי הרבה לי חליפות הם חלוקי דרבנן ומה גם אם היו על שזכות הרבים תלוי בי שעל ידי כן חליפות בלבושים לרוח ולנשמה וצבא חיילות מלאכים הנעשים על ידי מצותי הרבית עמי:

22 באופן שאני חוזר לתלונתי למה זה אחר שהכל עשית לזכותנו למה שמרת נפשי בי שעל ידי כן מעוני אשר הטחתי דברים נגדך אבדתי הכל. וטוב טוב היה אלו מאז מרחם לא הוצאתני כיון שאבדתי כל זכיותי והיו כל יגיעי ועמלי בתורה ומצות שבכל ימי חיי לריק ועל כן הנני אומר כי למה מרחם הוצאתני כיון שהיו חיי לריק:

23 ושמא תאמר שלא הייתי מרויח כלום כי כאשר לא הייתי אהיה כי הלא הביאה אל העולם גם שימות מיד יועיל לנפש דרך גלגול שאם היה חייב איזה עונש מקבלו ונפטר בכך ואמר הנה אמרתי שהייתי חפץ שטרם אצא מרחם אגוע ואם הוא שכאשר לא הייתי אהיה שלא יועיל לנפשי אם לא בצאת אל העולם אך בגוע טרם צאת מרחם לא הועלתי והייתי כאלו לא הייתי כלל כן בדרך אחרת שאצא מרחם אלא שמבטן לקבר אובל ומה בצע בהאריכי ימים:

24 והנה מה שעבר מחיי עד כה אין תקנה אך לפחות הלא מעט ימי הנותרים וחדל ועשה ישית וירפה ממני המעכב את נפשי מלצאת הוא שטן אשר צוית אליו ואמרת רק את נפשו שמור:

25 כי מה שדברתי עד כה אינו מספיק רק לאבד מה שזכיתי עד כה אך אם תמשך צרתי יותר ארבה להטיח דברים עד גדר שאלך ולא אשוב כי חס ושלום אהיה מהיורדים ואינם עולים שאפילו לא ישיבוני להתגלגל אל הארץ הזאת על הטיחי דברים כלפי מעלה וקרא אל העולם הזה ארץ חשך וצלמות:

26 והטעם למה קראתי אל העולם הזה ארץ חשך וצלמות הוא כי הלא ארץ עיפתה ואורה שלה היא כמו אופל כי אור טובות העולם הזה מאפיל לפני בעליו להחטיאו כי ישמן ויבעט שלא יבצר מבעל הון עון אשר חטא באופן שאורה כמו אופל למו ומה גם עתה כי שלש רעות לפני אחד צלמות צרותי ב' ראותי כי לא סדרים כי יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו. ג' כי בשום שכל להאיר עיני במבוכה זו ואחשוב מצאתי הארה מה היא כמו אופל כי יסתבכו קושיות באופן אשאר באופל וזהו ותופע כמו אופל: