יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ג

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ב יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ד »

1 דין בשר הנמצא ולא נודע מהו. ובו ב' סעיפים: בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זהו דין תורה וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עובד כוכבים אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעות עין והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום:

2 תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח מותר ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו: הגה והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד עובד כוכבים במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח:

פירוש יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ג

1 סימן ס"ג סעיף א' בשר הנמצא ביד עובד כוכבים כו' אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר כו'. עיין במ"י סוף כנל ל"ב שהביא בשם כמה פוסקים דהיכא דהמוכרים והטבחים הם ישראלים דמכשירים בנמצא ביד עובד כוכבים וה"ה בשולח או מפקיד ביד עובד כוכבים בלא חותם שרי דלא כהש"ך. ושם ס"ק מ' גבי שולח עוף ע"י עובד כוכבים לשחוט כתב דכל היכא שאין לוהנאה בדבר לא חיישי' לאחלופי. ושם ס"ק ד' כתב דכל היכי שנתפס כגנב ולזייפן הדין כן. עוד כתב שם סוף כלל הנ"ל ובסולת למנחה דאם היו קשורים כמה חתיכות ביחד ונגנבו מהם דהנשארים מותרים במקום שרוב המוכרים והטבחים הם ישראלים:

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ב יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ס״ד »