יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״א

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה מ״א
1 דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: ניטל הכבד טריפה אלא אם כן נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו שהוא תלוי בו ויהיו כשני זיתים הללו כל אחד שלם במקומו אבל אם היה מתלקט או כרצועה או מרודד טריפה:
2 שיעור זה דכשני זיתים אפילו בשור הגדול ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו ע"ל סי' כ' ס"ב וסי' ל"ד ס"ד:
3 יבש הכבד עד שנפרך בצפורן טריפה והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו: הגה ואם יבשו אלו הב' זיתים לבד נמי טריפה נימוק הכבד דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם טריפה רוקח אע"פ שנשתיירו ב' הזיתים דסופו לרקב הכל ד"ע יש אומרים כבד שקשה כאבן טריפה רוקח ועב"י וד"מ והוא שלא נשתיירו בה ב' זיתים הנזכרים שלא נתקשו:
4 התליע הכבד אפילו במקום מרה ובמקום חיותו כשרה:
5 נעקר הכבד במקומות הרבה ומעורה בטרפשיהון כאן מעט וכאן מעט כשרה:
6 מחט שנמצא בכבד בין שבא לפנינו שלם בין שבא חתוך אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה אפי' כולו טמון בבשר הכבד טריפה ואם צד הדק שלו כלפי חוץ כשרה שאנו תולים לומר דרך סמפון בא שם ודוקא שצד העב פונה לצד הסמפון אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה בית יוסף במה דברים אמורים במחט גסה אבל בדקה אין חלוק וטריפה ושיעור גסה כשיעור גרעין של תמרה:
7 מחט שנמצא בסמפון גדול שבכבד והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו וכן אם נמצא בסמפון גדול של ריאה כשרה:
8 ניקב טרפש הכבד נקב מפולש מצד הכבד טריפה אבל אם נסרכה בסירכא בצלע כשרה: הגה ואם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות יש לבדוק בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה וע"י זה באה סירכא זו כן מצאתי בבדיקות ישנים וראיתי מעשה והכי נהוג:
9 נמצא מחט בטרפש ספק טריפה :
10 נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טריפה דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד:
פירוש יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה מ״א
1 סימן מ"א סעיף א' ניטל הכבד טריפה אא"כ נשתייר כזית כו'. דע מימרא דר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן בפא"ט דף מ"ג וכן משמעות הסוגיא דף מ"ו וכמ"ש התוס' שם. אבל במשנה דא"ט נקט הכי ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום. משמע הא נשתייר כלום כשירה ולא בעינן כזית. ובגמ' שם מקשה אהדדי דבמשנה דאלו כשירות דף נ"ד נקט ניטלה הכבד ונשתייר הימנה כזית ומשני הא ר"ש הא ר' חייא ובש"ס שם מקשה אר' יוחנן שפסק דבעינן כזית והא אמר רבב"ח אמר ר"י הלכה כסתם משנה. ופרש"י דמאי אולמי' סתמא דסיפא מסתמא דרישא ומשני תרי תנאי אליבא דר"י. מכל הלין מוכח דגרסי' במשנה דאלו כשירות כזית. והרי"ף והר"ן גרסי במתניתין דאלו כשירות כל שהוא. ותמה עליהם מהר"ם מטיקטין בגליון הרי"ף ע"ש. ואישתמיטתיה דברי הרשב"א בתה"א דף ל"ט שהקשה על גירסא הנ"ל וגרס במתני' דאלו כשירות כל שהוא ולא סתרי מתני' אהדדי. והש"ס מקשה מברייתא דתניא דבעינן כזית ומשני הא ר"ש כו' ומש"ה מקשה אר"י האיך פסק הברייתא ושבקי' למתני' והא אמר רבב"ח אמר ר"י הלכה כסתם משנה ומשני תרי תנאי אליבא דר"י וברור שזו היא גירסת הרי"ף והר"ן. ולענין דינא ודאי אין נפקותא בזה דודאי בעי כזית במקום מרה כו' כמ"ש הש"ע: ודע דניטלה הכבד דטריפה הוא אפילו במינין שאין להם מרה בכבד ומקום שיורם שוה. ועיין אחרונים סי' מ"ב ס"ק י"ב. והכי מוכח להדיא בתוס' דקידושין דף נ"ז ד"ה שחטה כו' שכתבו גבי צפורי מצורע שנמצאת טריפה בבני מעיה כגון שניטלה הכבד ע"ש. צפורי מצורע היו צפור דרור כדאיתא בנגעים פי"ד ומביאו הט"ז סי' פ"ב. וצפור דרור אין מרה שלהם בכבד כמ"ש האחרונים סי' מ"ב ס"ק הנ"ל שהרי ניטלה הכבד אינה טריפה מטעם חסרה המרה שהרי אפשר להיות שניטל כל בשר הכבד ונשארה המרה דבוקה בגיד הכבד וכמ"ש התוס' ריש א"ט. ודלא כדמשמע מדברי הרשב"א בתה"א דף מ"ג ומביאו הב"י ס"ס זה דניטלה הכבד מטעם חסרה המרה אתינן עלה. והוא תימא דהאיך תלי תניא בדלא תניא דזהו משנה מפורשת דניטלה הכבד ולא נשתייר כלום דטריפה ואין מי שחולק בזה ואלו חסרה המרה דעת רוב הפוסקי' להכשיר כמבואר בב"י ובד"מ ובש"ך ר"ס מ"ב ודברי הרשב"א צ"ע. ולא משמע כן בשום פוסק שהרי אפילו במינין שאין מרה שלהם בכבד טריפה אם ניטל הכבד שלהם וכמ"ש ועי' בתב"ש. ואם חסרה הכבד מתחלת ברייתה מבואר בב"י ס"ס זה ובש"ע סימן נ' ס"ג דלהרשב"א והר"ן טריפה ולהרמב"ם כשירה. מיהו הכרו"פ כתב דאף להרמב"ם י"ל דטריפה. ובתוס' דקידושין מבואר להדיא דטריפה שהרי כתבו דנמצאת טריפה בבני מעיה כגון שניטלה הכבד שודאי היה משנולד עכ"ל ע"ש. הרי שאם נברא חסרה הכבד טריפה. וכיון שדעת התוס' להחמיר אין להקל בזה דה"ל הרמב"ם יחיד לגבי התוס' והרשב"א והר"ן. ודלא כהג"ה סי' נ' ס"ג דפסק להקל בהפ"מ. וכ"נ דעת התב"ש והפר"ח להחמיר אפילו בהפ"מ ע"ש. ואישתמיטתיה דעת התוס' בזה ע"ש: