יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה שצ״א

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה שפ״א יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ז »

1 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש ואף אם השנה מעוברת מותר לאחר י"ב חדש ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד מותר לעשותה מיד אחר שבעה אבל אם אינו חייב לפרעה אסור ליכנס לה עד ל' ועל אביו ועל אמו אע"פ שחייב לפרעה אסור עד לאחר י"ב חדש: הגה ובחבורת מצוה כגון שמשיא יתום ויתומה לשם שמים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר לאחר ל' אבל תוך ל' אסור לכל סעודת מצוה שבעולם טור בשם הראב"ד אבל סעודת מצוה דלית בה שמחה מותר ליכנס בה כגון פדיון הבן או סעודת ברית מילה מותר לאכול שם אפי' תוך שבעה ובלבד שלא יצא מפתח ביתו ת"ה סי' רנ"א ויש אוסרין בסעודת ברית מילה מרדכי והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודת נישואין יש להחמיר כן נ"ל. אבל שהוא בעל ברית או מוהל ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה ומותר ליכנס למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל' אע"פ שאין המילה בביתו ב"י בשם תשובת מהרי"ל:

1 סי' שצ"א ס"ב בהג"ה אבל שהוא בעל ברית או מוהל ילבש בגדי שבת. בס' ברכי יוסף מתיר לאבל להיות סנדק אף בתוך ז' רק שלא ילבוש בגדי שבת ולא יאכל עם המסובין:

« יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה שפ״א יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ז »