תוספות רי"ד על שבת קכ״ב

1 קרנות של בית ר' מותר לטלטלן בשבת. פ' עגלות היו למרכבת אנשים ומותר לטלטלן בשבת ואע"פ שהן נגררות אפילו ר' יהודא דאסר לגרור מטה וספסל הכי שרי וכדתנן בשלהי פ' י"ט. ר' יהודא אומר כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהוא כובשת והתם אמרי' תרי תנאי אליבא דר' יהודא דאיכא מאן דאסר ואתא ר' אבא למימר דהלכה כמאן דשרי:

2 אי משום דסבר לה כר' אלעזר דאמר בחותם אחד עיין בפ' אין מעמידין במהדורא תליתאה:

3 אם בשביל ישראל אסור נ"ל שאסור לכל ישראל. ולא אמרינן הכא שאם עשה בשביל ישראל זה שיהא מותר לישראל אחר כדאמרי' בבא מחוץ לתחום בפ' אין צדין ובפ' בכל מערבין שאם בא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר והכא סתם קאמר אם בשביל ישראל אסור דמשמע אסור לכל ישראל. וטעמא דמילתא יש לומר משום דהכא מלאכה האסורה מן התורה והבאת חוץ לתחום היא מדרבנן. אי נמי יש לומר הבאת חוץ לתחום דטריחא מילתא למיזל התם לא גזרו אלא בישראל זה שהביא בעבורו וגזירה שמא יאמר לו עוד לך והבא אבל ישראל אחר שאין מכירו לא יאמר לו לך והבא והילכך שרי. אבל הכא דליכא טירחא יתירא אסור לכל ישראל גזירה שמא יאמר לו שיעשה עוד בשבילו. ומספקא לי אם הביא גוי לישראל מים בכרמלית דליכא אסור תורה כ"א דרבנן אם הוא יכול לשתותם דבמתני' לא תנן אלא אסור תורה ואי מדמינן כל איסורי דרבנן להבאת חוץ לתחום. או דילמא בחוץ לתחום יש לומר דאחמור רבנן מפני שישראל אסור ללכת שם וגזירה שמא יאמר לגוי שילך ויביא לו אבל מים דרך כרמלית שיכול ישראל ללכת שם ולשתות לא גזרו:

4 אע"פ שנתפרקו בשבת פי' אע"ג דבכלים הנשברים אומרי' לקמן דבעינ' שיהיו השברין עושין מעין מלאכה הכא בדלתות אע"ג דלא חזו למלאכה שרי מפני שהוא יכול להחזירם שם. אבל השברים אינו יכול להחזירם ולהדביק. ואם הי' צריך מעשה אומן להחזירם הי' אסורין עד שיהי' ראוים למלאכה אינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן פי' ואע"פ שראוים למלאכה הן אסורין דהו"ל נולד:

5 אלא אמר אביי ה"ק כו' פי' ובמתני' חד בשבת תנן ובתר נתפרקו תנינן לי' ומש"ה הוה משמע דהאי בשבת קאי אנתפרקו ואמר אביי דלא קאי אלא אנוטלין אבל פתרון המורה מוכיח דהאי בשבת ברישא תני לי' סמוך לנוטלין ואינו נ"ל דיא לא תני בשבת בתר נתפרקו לא הוה משמע דנתפרקו בשבת ולא הוה מקשה תלמודה מידי א"ה הכי תנינן מתני' כל הכלים נוטלין ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו בשבת וקאי בשבת אניטלין ולא אנתפרקו. וזה דומה למקרא דכתיב וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית שהרי הי' להן לאכול בשביעית מה שזרען וקצרו בששית אלא אוכי תאמרו קאי שבשנה השביעית שלא יזרעו יאמרו מה נאכל לשנה הבאה:

6 ה"ק שניטלו ניטלין. א"ל רבא חדא דניטלין קתני ועוד מאי ולא מחזרינן כך מצאתי הגירסא כתובה בספרים י וה"פ ה"ק שניטלו ניטלין ואתא לאשמעי' במתני' וא"ל רבא חדא דנוטלין קתני ולא ניטלין דהו"ל למיתני שנתפרקו אי הוה תני ניטלין ותו מיא ולא מחזירין והא אף ליטול נמי אתה איסר והמ לי לומר אין מחזירין דמשמע דוקא החזרה אסורה אבל הנטילה מותרת: