ספרי דברים צ״ט

1 בכורות פתח ↗

מַתְנִי׳ הַצּוֹרֵם אוֹזֶן בַּבְּכוֹר — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחוֹט עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹלַד בּוֹ מוּם אַחֵר — יִשְׁחוֹט עָלָיו.

2 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין – שֶׁלֹּא נֹאכַל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. וְהַלָּאו הַזֶּה בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת לד, א, שֶׁהוּא דַּוְקָא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ הַמּוּם בַּמֻּקְדָּשִׁין שֶׁיִּפָּסְלוּ עַל יָדֵינוּ, וְאַחַר כָּךְ אִם נֹאכַל מֵהֶן אָז יִהְיֶה בַּאֲכִילָתָן לָאו. וּכְמוֹ כֵן אִם יִפָּסֵל הַקָּרְבָּן בְּשׁוּם צַד אַחַר זְבִיחָתוֹ בָּזֶה גַּם כֵּן יֵשׁ בּוֹ לָאו, וְעַל כָּל זֶה נֶאֱמַר דברים יד ג לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסִפְרֵי כאן לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר עוֹד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִנַּיִן לְצוֹרֵם אֹזֶן הַבְּכוֹר וְאָכַל מִמֶּנּוּ, שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל זֶה הַלָּאו אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל וְנוֹתָר, וּכְבָר כָּתַבְתִּי עִנְיָנָם בְּסֵדֶר צַו מצוה קמד, וְכֵן כָּל אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, וּכְעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין קיד, ב, לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה, כֹּל שֶׁתִּעַבְתִּי לָךְ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאכַל, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִקְרָא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁעִקָּרוֹ לֹא בָּא אֶלָּא עַל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, וּשְׁאָר הָאִסּוּרִין יוֹצְאִין מִכְּלָלָן, כְּלוֹמַר מִמָּה שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אַזְהָרָה זוֹ בִּלְשׁוֹן כְּלָל שֶׁאָמַר כָּל תּוֹעֵבָה, וְלֹא אָמַר לֹא תֹּאכַל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין בְּפֵרוּשׁ, וּמִפְּנֵי כֵן נַחְשְׁבֵהוּ לָאו מְיֻחָד לְעִקָּרוֹ, וְנִלְמַד מִמֶּנּוּ אַזְהָרָה לִשְׁאָר הָעִנְיָנִים. וְקַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ.

1 דברים יד ג לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְצוֹרֵם אֹזֶן הַבְּכוֹר וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה, שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה.

2 אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר; נֶאֱמַר כָּאן תּוֹעֵבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן דברים יז א ״לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה וְגוֹ׳ כִּי תוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא״; מַה תּוֹעֵבָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף תּוֹעֵבָה הָאֲמוּרָה כָּאן בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

1 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מלאכול פסולי המוקדשים שאין מותר לאכלן, וזהו כשנעשה אנחנו המום בכוונה כמו שהתבאר בבכורות דף ל"ד או שהיה אותו הקרבן נפסל אחר שחיטתו בדרך מדרכי ההפסד שימנעו אכילתו, והוא אמרו יתעלה לא תאכל כל תועבה. ולשון ספרי לא תאכל כל תועבה בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר, ושם אמרו רבי אליעזר אומר מנין לצורם אוזן בבכור ואכל ממנו שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תאכל כל תועבה. ומי שאכל ממנו לוקה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בבכורות. ראה, הלכות פסולי המוקדשין פי"ח:

ספרי דברים צ״ח » « ספרי דברים ק׳