ספרי דברים ק״ו

1 ספרי דברים פתח ↗

דברים יז ח כִּי יִפָּלֵא – מְלַמֵּד שֶׁבְּמֻפְלָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִמְּךָ – זוֹ עֵצָה. דָּבָר – זוֹ הֲלָכָה. לַמִּשְׁפָּט – זֶה הַדִּין. בֵּין דָּם לְדָם – בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם יוֹלֶדֶת לְדַם זִיבָה. בֵּין דִּין לְדִין – בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מַכּוֹת. בֵּין נֶגַע לָנֶגַע – בֵּין נִגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בְגָדִים לְנִגְעֵי בָתִּים. דִּבְרֵי – אֵלּוּ עֲרָכִים וַחֲרָמִים וְהֶקְדֵּשׁוֹת. רִיבוֹת – זוֹ הַשְׁקָיַת סוֹטָה וַעֲרִיפַת עֶגְלָה וְטָהֳרַת מְצוֹרָע. בִּשְׁעָרֶיךָ – זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְקַמְתָּ – מִיָּד. וְקַמְתָּ – בְּבֵית דִּין, מִכָּן אָמְרוּ סנהדרין פי״א מ״ב: שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִים הָיוּ שָׁם, אֶחָד עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאֶחָד עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. בָּאִים לָזֶה שֶׁל שַׁעַר הַר הַבַּיִת וְאוֹמֵר: ״כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרַי, כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרַי״. אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה וְאוֹמֵר: ״כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרַי, כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרַי״. אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִים לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ, מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דברים יז ט וּבָאתָ – לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, מִצְוָה בְּבֵית דִּין שֶׁיִּהְיוּ בוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם. יָכוֹל מִצְוָה, וְאִם אֵין בּוֹ יְהֵא פָסוּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאֶל הַשֹּׁפֵט – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם כָּשֵׁר. אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: וְכִי עָלָת עַל דַּעְתְּךָ שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁאֵינוֹ בְּיָמֶיךָ? אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּמֻחְזָק בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק – כָּשֵׁר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר קהלת ז י: ״אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה״. וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּקְדּוּקֵי מִשְׁפָּט. דברים יז י וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר, עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלִַם חַיָּבִים מִיתָה, וְאֵין חַיָּבִים מִיתָה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. דברים יז יא ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ״, עַל דִּבְרֵי תוֹרָה חַיָּבִים מִיתָה וְאֵין חַיָּבִים מִיתָה עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה – מִצְוַת עֲשֵׂה. לֹא תָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. יָמִין וּשְׂמֹאל – אֲפִילּוּ מַרְאִים בְּעֵינֶיךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין – שְׁמַע לָהֶם!

2 בכורות פתח ↗

גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם״.

3 תמורה פתח ↗

דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּזְמַן הַזֶּה וְיֹאכְלֶנּוּ בִּירוּשָׁלַיִם?

1 דברים יד כג וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים:

2 רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא אָדָם מַעֲלֶה בְּכוֹרוֹת מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא מַעְשַׂר דָּגָן אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹרוֹת; מֵחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא מַעְשַׂר דָּגָן – אֵין אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹרוֹת.

3 שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה מְחִצָּה בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְקָדָשִׁים קַלִּים כָּךְ נָתְנָה תוֹרָה מְחִצָּה בֵּין בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי? וְדִין הוּא: בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, מַה בְּכוֹר אֵין נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יְהֵא נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. מַה לִּבְכוֹר, מִיעֵט מְקוֹם אֲכִילָתוֹ שֶׁכֵּן מִיעֵט זְמַן אֲכִילָתוֹ, תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁרִבָּה זְמַן אֲכִילָתוֹ? הוֹאִיל וְרִבָּה זְמַן אֲכִילָתוֹ – יְרַבֶּה מְקוֹם אֲכִילָתוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, מַה בְּכוֹר אֵין נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יְהֵא נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.

4 רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא אָדָם מַעֲלֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשָׁלִַם בַּזְּמַן הַזֶּה וְאוֹכְלוֹ? וְדִין הוּא: בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. מַה בְּכוֹר, אֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֹא יְהֵא נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּבְכוֹר, שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּמִים וְאֵמוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ דָּמִים וְאֵמוּרִים לַמִּזְבֵּחַ? בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵין מֵהֶם דָּמִים וְאֵמוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין נֶאֱכָלִים אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּבִכּוּרִים, שֶׁטְּעוּנִים הַנָּחָה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין טָעוּן הַנָּחָה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, מַקִּישׁ אֲכִילַת בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מַה בְּכוֹר, אֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֹא יְהֵא נֶאֱכָל אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.

5 אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָכוֹל בְּכוֹר שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ יְהֵא פָסוּל כִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ. אִם לְלַמֵּד עַל הַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכָל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר דברים טו כ ״לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ״. אִם לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱכָל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר דברים יב יז ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ? מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ – אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ.

6 לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ – מַגִּיד שֶׁהַמַּעֲשֵׂר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה. כָּל הַיָּמִים – בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

2 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לקדש בכורות כלומר להפרישם ולהבדילם למה שראוי שיעשה בהם, והוא אמרו יתברך קדש לי כל בכור. ומפורש בתורה שזאת הבהמה היא בקר וצאן ומין חמור לבד. וכבר נכפל הצווי בבכור בהמה טהורה, והוא המצוה שאנחנו מדברים בה עתה ואמר כל הבכור אשר יולד וגו'. ודין זה של בכור בהמה טהורה שיביאנו לכהנים ויקריבו חלבה ודמה ויאבלו שאר בשרה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו על השלמות במסכת בכורות. והתבאר בסוף מסכת חלה פרק ד' שמצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ. ולשון ספרי יכול יהא אדם מעלה בכורות מחוצה לארץ, תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ממקום שאתה מביא דגן אתה מביא בכורות. הנה התבאר שמצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ בין שהיה בית המקדש קיים בין שלא היה כמו שהוא עתה בזמננו זה, כמו מעשר דגן. בא אל פרעה, ראה, הלכות בכורות פ"א:

ספרי דברים ק״ה » « ספרי דברים ק״ז