1 דברים טו ב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, מִכָּן אָמְרוּ שביעית פ״י מ״ח: הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית יֹאמַר לָהֶם ׳מְשַׁמֵּט אֲנִי׳, וְאִם אָמַר לוֹ ׳אַף עַל פִּי כֵן׳ – יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה.
3 שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שְׁמִטָּה, שֶׁאֵין מוֹצִיאָה עֲבָדִים, מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, יוֹבֵל, שֶׁמּוֹצִיא עֲבָדִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּשַׁמֵּט מִלְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – שְׁמִטָּה מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְאֵין יוֹבֵל מְשַׁמֵּט מִלְוָה.
4 קַל וָחוֹמֶר לַשְּׁמִטָּה שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים: וּמַה יּוֹבֵל, שֶׁאֵין מְשַׁמֵּט מִלְוָה, מוֹצִיא עֲבָדִים שְׁבִיעִית, שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כה יג: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת״ – שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.
6 אוֹ מַשֵּׁה יָדוֹ, יָכוֹל שְׂכַר שָׂכִיר וְהַקָּפַת הַחֲנוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ.
7 אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מַשֵּׁה יָדוֹ? מַה מַשֵּׁה יָדוֹ בְּזָקוּף, אַף כֻּלָּם זְקוּפִים.