2 הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה. וְלָמָּה קוֹרִים אוֹתוֹ הַר נְבוֹ? שֶׁנִּקְבְּרוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים הַלָּלוּ שֶׁמֵּתוּ שֶׁלֹּא מִידֵי עֲבֵרָה, וְאֵלּוּ הֵם: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם.
3 אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלָכִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרִיחוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ שַׁלְשֶׁלֶת הַנְּבִיאִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מֵרָחָב הַזּוֹנָה. וּרְאֵה אֶת כָּל אֶרֶץ כְּנָעַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא הָיְתָה לוֹ מְטַטְרוֹן לְמֹשֶׁה, וְהֶרְאָהוּ כָּל קִרְיֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: עַד כָּאן תְּחוּמוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם, עַד כָּאן תְּחוּמוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ רָאָה אוֹתָהּ. הָא כֵּיצַד? נָתַן כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.