2 לֹא תְתַעֵב מִצְרִי, מִפְּנֵי מָה? כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הַמִּצְרִים לֹא קִבְּלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם, וְקָבַע לָהֶם הַמָּקוֹם שָׂכָר. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן לְזַכּוֹת וְזִכָּה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ זִכָּה, הַמִּתְכַּוֵּן לְזַכּוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
3 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִצְרִים הֵם טִבְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמַּיִם, וַאֲדוֹמִים קִדְּמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב וְלֹא אֲסָרָם הַכָּתוּב אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים מִפְּנֵי שֶׁנָּטְלוּ עֵצָה לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֲסָרָם הַכָּתוּב אִסּוּר עוֹלָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַמַּחֲטִיא אֶת הָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ אֵין מוֹצִיאוֹ אֶלָּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.
