1 דברים כא א כִּי יִמָּצֵא – וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁמָּצוּי. מִכָּן אָמְרוּ סוטה ט ט: מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דִּינַאי וּתְחִינָה בֶן פְּרִישָׁה. ״בֶּן פְּרִישָׁה״ הָיָה נִקְרָא – חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ ״בֶּן הָרַצְחָן״.
7 רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּכֻלָּם הָיוּ עוֹרְפִים! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: וְכִי אֵינוֹ אֶלָּא חָנוּק וּמֻשְׁלָךְ בַּשָּׂדֶה, שֶׁמָּא הָיוּ עוֹרְפִים? אֶלָּא בְּכֻלָּם אִם הָיָה חָלָל – עוֹרְפִים.
8 לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא אִם נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן רָאָהוּ – לֹא הָיוּ עוֹרְפִים.
9 רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן רָאוּהוּ בֵּית דִּין שֶׁהָרַג, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ – לֹא הָיוּ עוֹרְפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה״ וְגוֹ׳.
10 דברים כא ב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ, זְקֵנֶיךָ – שְׁנַיִם, וְשֹׁפְטֶיךָ – שְׁנַיִם, אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ – שְׁנַיִם, אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה.
11 וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים, מִן הֶחָלָל אֶל הֶעָרִים, וְלֹא מִן הֶעָרִים אֶל הֶחָלָל. מִכָּן אָמְרוּ: נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר – מוֹלִיכִים אֶת הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין – לֹא הָיוּ מוֹדְדִים. אֵין מוֹדְדִים אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין!
