ספרי דברים פ״ב

1 רש"י על דברים פתח ↗

את כל הדבר. קַלָּה כַּחֲמוּרָה שם:

2 רש"י על דברים פתח ↗

תשמרו לעשות. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּל הִשָּׁמֶר לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל הִשָּׁמֶר שֶׁל עֲשֵׂה מכות י"ג:

3 זבחים פתח ↗

חַטַּאת הָעוֹף פְּסוּלָה הֵיכִי מַזֶּה מִדָּמָהּ? הָוֵה לֵיהּ יָרוּד! שְׁאָר פְּסוּלִים הֵיכִי זָרֵיק לְהוּ מִדָּמָהּ? דְּמַגַּע לְהוּ. הָא הַזָּאָה הִיא?! מִיצּוּי הִיא! הָא זְרִיקָה?! שְׁפִיכָה הִיא! וְעוֹד, דֶּרֶךְ הַזָּאָה בְּכָךְ?! דֶּרֶךְ זְרִיקָה בְּכָךְ?! אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי דְּנָקֵט לְהוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – הָכִי נָמֵי; כִּי קָאָמַר – דִּתְלָנְהוּ בְּקַנְיָא. מַאי? תֵּיקוּ. מַתְנִי׳ כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח, וּמִדּוֹת יָבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ. אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא יָבֵשׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הַלַּח. כְּלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ, אִם עוֹשִׂין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין, וְהֵן שְׁלֵימִים – מְקַדְּשִׁין, וְאִם לָאו – אֵין מְקַדְּשִׁין. וְכוּלָּן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּקּוֹדֶשׁ. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת, אֲבָל מִזְרָקוֹת – מְקַדְּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת״. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: מִנְחָה לַחָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם – כְּיָבֵשׁ דָּמֵי. אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלֵי שָׁרֵת – אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין, אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מְלֵאִין, אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִתּוֹכָן. וְאָמְרִי לָהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִבִּפְנִים. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בֵּירוּצֵי מִדּוֹת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין, וּמְלֵאִים, וּמִתּוֹכָן, וּבִפְנִים. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְלֵאִין – אֵין מְלֵאִין אֶלָּא שְׁלֵימִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף; אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ. אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֵּשׁ וְכוּ׳. אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי: אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב, אֲבָל מְקַדְּשִׁין לִיפָּסֵל. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה וּבִיכּוּרִים מִן הַמְדוּמָּע, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. וְאִם הֵבִיא – לֹא קִדֵּשׁ. אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי: לֹא קִדֵּשׁ לִיקְרַב, אֲבָל קָדַשׁ לִיפָּסֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ – אֵין מַתִּיכִין אוֹתָן, וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אֲבָר. נִפְגְּמוּ – אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן. סַכִּין שֶׁנִּפְגְּמָה – אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ. נִשְׁמְטָה – אֵין מַחְזִירִין אוֹתָהּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ. תָּנוּ רַבָּנַן: בִּגְדֵי כְהוּנָּה, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָם מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַעֲשֵׂה אֹרֵג״. נִתְגַּעֲלוּ, אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל. הָא בַּמַּיִם – מְכַבְּסִין?! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הוּגְּעוּ בְּמַיִם – מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּנֶתֶר וְאָהָל; הוּגְּעוּ לְנֶתֶר וְאָהָל – אַף בְּמַיִם אֵין מְכַבְּסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן כׇּל עִיקָּר, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. תָּנוּ רַבָּנַן: מְעִיל – כּוּלּוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת״. שׁוּלָיו כֵּיצַד? מֵבִיא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי שְׁזוּרִין, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִימּוֹנִים שֶׁלֹּא פִּיתְּחוּ פִּיהֶן, וּכְמִין קוֹנָאוֹת שֶׁל קְנָסוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי תִינוֹקוֹת. וּמֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זַגִּין שֶׁבָּהֶן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עִינְבָּלִין, וְתוֹלֶה בָּהֶן שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּצַד זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ – שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה. אָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן: כְּמַחְלוֹקֶת כָּאן כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּמַרְאוֹת נְגָעִים, דִּתְנַן: מַרְאוֹת נְגָעִים – רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם. וְאָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת קׇרְבָּנוֹת לְפָרָשַׁת בִּגְדֵי כְהוּנָּה? לוֹמַר לָךְ: מָה קׇרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין, אַף בִּגְדֵי כְהוּנָּה מְכַפְּרִין. כְּתוֹנֶת – מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דם דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם״. מִכְנָסַיִם – מְכַפֶּרֶת עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת אֶת בְּשַׂר עֶרְוָה״. מִצְנֶפֶת – מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּגּוֹבַהּ, וִיכַפֵּר עַל גּוֹבַהּ. אַבְנֵט – מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ. חוֹשֶׁן – מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט״. אֵפוֹד – מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים״. מְעִיל – מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע. מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּקּוֹל, וִיכַפֵּר עַל קוֹל הָרָע. וְצִיץ – מְכַפֵּר עַל עַזּוּת פָּנִים; בְּצִיץ כְּתִיב: ״וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן״, וּבְעַזּוּת פָּנִים כְּתִיב: ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁנֵי דְּבָרִים לֹא מָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה בְּקׇרְבָּנוֹת, וּמָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה מִמָּקוֹם אַחֵר; וְאֵלּוּ הֵן: שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע! שְׁפִיכוּת דָּמִים – מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְלָשׁוֹן הָרָע – מִקְּטֹרֶת. דְּתָנֵי רַב חֲנַנְיָה: מִנַּיִן לִקְטֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם״. וְתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מָה קְטֹרֶת מְכַפֶּרֶת? עַל לָשׁוֹן הָרָע. יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי, וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה חֲשַׁאי. קַשְׁיָא לָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע, קַשְׁיָא שְׁפִיכוּת דָּמִים אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים! לָא קַשְׁיָא; הָא דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ, הָא דְּלָא יְדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ. אִי דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ – בַּר קְטָלָא הוּא! בְּמֵזִיד וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ. וְלָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע נָמֵי לָא קַשְׁיָא – הָא בְּצִינְעָא, הָא בְּפַרְהֶסְיָא. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ

4 רמב"ן על דברים פתח ↗

לֹא תוֹסִיפוּ, כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתְּפִלִּין חֲמִשָּׁה מִינִין בַּלּוּלָב חָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן לֹא תִגְרְעוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ד':ב'. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי ראה, מִנַּיִן שֶׁלֹּא תּוֹסִיף עַל הַלּוּלָב וְעַל הַצִּיצִית, ת"ל לֹא תוֹסִיפוּ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין פּוֹחֲתִים מֵהֶן, ת"ל לֹא תִגְרְעוּ. מִנַּיִן שֶׁאִם פָּתַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וּפָתַחְתִּי לְבָרֵךְ אוֹמַר ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם, ת"ל הַדָּבָר, אֲפִלּוּ דָּבָר לֹא תּוֹסֵף עָלָיו. אֲבָל לֹא בְּאֵלֶּה בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אַף הַיָּשֵׁן בַּסֻּכָּה בַּשְּׁמִינִי בְּכַוָּנָה לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה ראש השנה כ"ח. וְכֵן אִם יַעֲשֶׂה הֶחָג שִׁשָּׁה, עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה. וּלְפִי דַּעְתִּי אֲפִלּוּ בָּדָא לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה חַג בַּחֹדֶשׁ שֶׁבָּדָא מִלִּבּוֹ כְּיָרָבְעָם מלכים א יב לג, עוֹבֵר בְּלָאו. וְכָךְ אָמְרוּ מגילה יד לְעִנְיַן מִקְרָא מְגִלָּה, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא פִּחֲתוּ וְלֹא הוֹסִיפוּ עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת חוּץ מִמִּקְרָא מְגִלָּה, מַאי דְּרוּשׁ וְכוּ'. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי מגילה פ"א ה"ז שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵנִים וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטַעֲרִים עַל הַדָּבָר, אָמְרוּ כָּתוּב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, אֵלּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ מִפִּי מֹשֶׁה, כָּךְ אָמַר לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ דָּבָר לָכֶם, וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר רוֹצִים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָּבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר עַד שֶׁהֵאִיר הקב"ה עֵינֵיהֶם וְכוּ'. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה הַמִּצְוָה הַזּוֹ אֲסוּרָה לָהֶם, א"כ הִיא בִּכְלַל לֹא תֹסֵף עָלָיו. אֶלָּא שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְמוֹסִיף עַל פִּי נָבִיא אֶלָּא מִן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר אֵלֶּה הַמִּצְוֹת, אֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ בּוֹ דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים מִשּׁוּם גָּדֵר, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, זוֹ הִיא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם מִשּׁוּם הַגָּדֵר הַזֶּה וְאֵינָן מִפִּי הקב"ה בַּתּוֹרָה:

5 ראש השנה פתח ↗

וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִיבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד, בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִיבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה, וְקִיבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס: עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן, הֵיאַךְ מְעִידִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וּלְמָחָר כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנֶךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכׇּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם״, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן — אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס, אָמַר לוֹ: אִם בָּאִין אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כׇּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים? אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכׇּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵּית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הוּא כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ, וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּיּוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ: בּוֹא בְּשָׁלוֹם רַבִּי וְתַלְמִידִי! רַבִּי — בְּחׇכְמָה, וְתַלְמִידִי — שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת דְּבָרַי. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא — פְּעָמִים שֶׁבָּא בַּאֲרוּכָּה וּפְעָמִים שֶׁבָּא בִּקְצָרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּבֵי רַבִּי, דִּכְתִיב: ״עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ״ — שֶׁמֶשׁ הוּא דְּיָדַע מְבוֹאוֹ, יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. רַבִּי חִיָּיא חַזְיֵיא לְסֵיהֲרָא דַּהֲוָה קָאֵי בְּצַפְרָא דְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה. שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ, אֲמַר: לְאוּרְתָּא בָּעֵינַן לְקַדּוֹשֵׁי בָּךְ, וְאַתְּ קָיְימַתְּ הָכָא?! זִיל אִיכַּסִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי חִיָּיא: זִיל לְעֵין טָב וְקַדְּשֵׁיהּ לְיַרְחָא, וּשְׁלַח לִי סִימָנָא: ״דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם״. תָּנוּ רַבָּנַן: פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים, וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבִקְּשׁוּ בֵּית דִּין לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא — אֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וּמֶחֱצָה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתָה אִמּוֹ שֶׁל בֶּן זָזָא, וְהִסְפִּידָהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֶסְפֵּד גָּדוֹל. לֹא מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה לְכָךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָעָם שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ. הָלַךְ רַבִּי עֲקִיבָא וּמְצָאוֹ מֵיצֵר כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי מֵיצֵר? רַבִּי עֲקִיבָא מֵיצֵר, אוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיצֵר? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הָלַךְ רַבִּי עֲקִיבָא וּמְצָאוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהוּא מֵיצֵר, אָמַר לוֹ: רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה מֵיצֵר? אָמַר לוֹ: רַבִּי עֲקִיבָא, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפּוֹל לַמִּטָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַל יִגְזוֹר עָלָיו גְּזֵירָה זוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתַּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֹתָם״ ״אֹתָם״ ״אֹתָם״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. ״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ שׁוֹגְגִין, ״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ מְזִידִין, ״אַתֶּם״ — אֲפִילּוּ מוּטְעִין. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא נִחַמְתַּנִי, נִחַמְתַּנִי. בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הוֹרְכִּינָס כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם שֶׁל זְקֵנִים הַלָּלוּ? שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: פְּלוֹנִי כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן? פְּלוֹנִי כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא? פְּלוֹנִי כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד? וְאוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן״. וְאוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יְרוּבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל״. ״יְרוּבַּעַל״ — זֶה גִּדְעוֹן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְרוּבַּעַל — שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה עִם הַבַּעַל. ״בְּדָן״ — זֶה שִׁמְשׁוֹן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בְּדָן — דְּאָתֵי מִדָּן. יִפְתָּח — כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאוֹמֵר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ״, שָׁקַל הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם כִּשְׁלֹשָׁה חֲמוּרֵי עוֹלָם, לוֹמַר לָךְ: יְרוּבַּעַל בְּדוֹרוֹ — כְּמֹשֶׁה בְּדוֹרוֹ, בְּדָן בְּדוֹרוֹ — כְּאַהֲרֹן בְּדוֹרוֹ, יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ — כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ. לְלַמֶּדְךָ: שֶׁאֲפִילּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּין וְנִתְמַנָּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר — הֲרֵי הוּא כְּאַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים. וְאוֹמֵר: ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַדַּיָּין שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו? הָא אֵין לְךָ לֵילֵךְ אֶלָּא אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמָיו. וְאוֹמֵר: ״אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה״. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ, עָמַד מִכִּסְּאוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וְתַלְמִידִי! רַבִּי — שֶׁלִּמַּדְתַּנִי תּוֹרָה בָּרַבִּים, וְתַלְמִידִי — שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ גְּזֵירָה וְאַתָּה מְקַיְּימָהּ כְּתַלְמִיד. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לַקְּטַנִּים, קַל וָחוֹמֶר קְטַנִּים לַגְּדוֹלִים. קַל וָחוֹמֶר?! חִיּוּבָא הוּא! אֶלָּא: מִתּוֹךְ שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לַקְּטַנִּים — נוֹשְׂאִין קְטַנִּים קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָן. הֲדַרַן עֲלָךְ אִם אֵינָן מַכִּירִין רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכׇל יִשְׂרָאֵל, נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר ״מְקוּדָּשׁ״ עַד שֶׁחָשֵׁיכָה — הֲרֵי זֶה מְעוּבָּר. רָאוּהוּ בֵּית דִּין בִּלְבַד — יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ: ״מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ״. רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין — יַעַמְדוּ הַשְּׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחֲבֵירֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד, וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ: ״מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ״, שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנֵא רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכׇל יִשְׂרָאֵל? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְרָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכׇל יִשְׂרָאֵל — אִיפַּרְסְמָא לַהּ וְלָא לִיעַבְּרוּהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. וְכֵיוָן דִּתְנָא לֵיהּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכׇל יִשְׂרָאֵל — נֶחְקְרוּ הָעֵדִים לְמָה לִי! הָכִי קָאָמַר: אִי נָמֵי נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר ״מְקוּדָּשׁ״ עַד שֶׁחָשֵׁיכָה — הֲרֵי זֶה מְעוּבָּר. וְכֵיוָן דִּתְנָא עַד שֶׁחָשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה מְעוּבָּר — לְמָה לִי לְמִיתְנְיַיהּ חֲקִירַת הָעֵדִים כְּלָל? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֶּיהְוֵי חֲקִירַת עֵדִים כִּתְחִילַּת דִּין, וּ״מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ״ כִּגְמַר דִּין, וּלְקַדְּשֵׁיהּ בְּלֵילְיָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַדִּינֵי מָמוֹנוֹת, דִּתְנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה — הָכָא נָמֵי מְקַדְּשִׁין בְּלֵילְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״, אֵימַת הָוֵי ״חֹק״ — בִּגְמַר דִּין, וְקָא קָרֵי לֵיהּ רַחֲמָנָא ״מִשְׁפָּט״, מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם — אַף הָכָא נָמֵי בַּיּוֹם. רָאוּהוּ בֵּית דִּין — יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם. וְאַמַּאי? לֹא תְּהֵא שְׁמִיעָה גְּדוֹלָה מֵרְאִיָּיה! אָמַר רַבִּי זֵירָא: כְּגוֹן שֶׁרָאוּהוּ בַּלַּיְלָה. רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין — יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחֲבֵירֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד. אַמַּאי? הָכָא נָמֵי נֵימָא: לֹא תְּהֵא שְׁמִיעָה גְּדוֹלָה מֵרְאִיָּיה! וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי — כְּגוֹן שֶׁרָאוּהוּ בַּלַּיְלָה הַיְינוּ הָךְ! סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּתְנַן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְאִם הָיָה מוּמְחֶה לְרַבִּים דָּן אֲפִילּוּ בְּיָחִיד, הָכָא נָמֵי נִיקַדְּשֵׁיהּ בִּיחִידִי — קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכָא נָמֵי? אֵין לְךָ מוּמְחֶה לְרַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, וְקָאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַד דְּאִיכָּא אַהֲרֹן בַּהֲדָךְ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם״. לְמֵימְרָא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין? לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּתַנְיָא: סַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ —

1 דברים יג א אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה.

2 אֹתוֹ תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל כָּל עֲשֵׂה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה.

3 לֹא תוֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ, מִכָּן אָמְרוּ זבחים פ״ח מ״י: הַנִּתָּנִים בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּתָּנִים בְּמַתָּנָה אַחַת יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת.

4 דָּבָר אַחֵר: לֹא תוֹסֵף עָלָיו, מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹסִיפִים עַל הַלּוּלָב וְעַל הַצִּיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תוֹסֵף עָלָיו. מִנַּיִן שֶׁאֵין פּוֹחֲתִים מֵהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.

5 מִנַּיִן שֶׁאִם פָּתַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וּפָתַחְתִּי לְבָרֵךְ אוֹמַר דברים א יא ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם״? תַּלְמוּד לוֹמַר: הַדָּבָר – אֲפִלּוּ דָבָר לֹא תוֹסֵף עָלָיו.

ספרי דברים פ״א » « ספרי דברים פ״ג