ספרי דברים י״ט

1 ספרי דברים פתח ↗

דברים יא יד וְנָתַתִּי – אֲנִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. מְטַר אַרְצְכֶם – וְלֹא מְטַר כָּל הָאֲרָצוֹת. כֵּן הוּא אוֹמֵר איוב ה י: ״הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּעִתּוֹ – מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּרְדוּ בִּימֵי שְׁלַמְצוֹ הַמַּלְכָּה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? רַבִּי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר הֲרֵי שְׂכַר כָּל הַמִּצְווֹת, אֶלָּא ויקרא כו ג-ד ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם״, ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ״. וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר קהלת ה ט: ״אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה״, וְאוֹמֵר קהלת ה ח: ״וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד״. מֶלֶךְ זֶה שׁוֹלֵט בְּאוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד אֶלָּא לַיּוֹצֵא מִן הַשָּׂדֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ. יוֹרֶה, שֶׁיּוֹרֵד וּמוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: יוֹרֶה – שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף. דָּבָר אַחֵר: יוֹרֶה – שֶׁיּוֹרֵד וּמַרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים סה יא: ״תַּלְמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ״. יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, אוֹ יוֹרֶה בְּתִשְׁרֵי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּעִתּוֹ – יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר יחזקאל לד כו: ״וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ״ וְגוֹ׳. אוֹ מַה יוֹרֶה מַשִּׁיר פֵּרוֹת, שׁוֹטֵף זְרָעִים, שׁוֹטֵף גֳּרָנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: מַלְקוֹשׁ – מַה מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה. אוֹ מַה מַלְקוֹשׁ, מַפִּיל בָּתִּים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סַקָּאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: יוֹרֶה – מַה יוֹרֶה לִבְרָכָה אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר יואל ב כג: ״וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה״. וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, דְּגָנְךָ מָלֵא, תִּירוֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא. אַתָּה אוֹמֵר דְּגָנְךָ מָלֵא, תִּירוֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא, אוֹ ״וְאָסַפְתָּ דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרְךָ״ מִפְּנֵי מִיעוּט הַפֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כו ה: ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר״, מַקִּישׁ דַּיִשׁ לְבָצִיר: מָה בָּצִיר מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ, אַף דַּיִשׁ מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁיְּהֵא חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת קָצִיר וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת חָרִישׁ, וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר איוב כט יט: ״וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי״. דָּבָר אַחֵר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר יהושע א ח: ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָסַפְתָּ וְגוֹ׳, דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה! דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין לַדָּבָר סוֹף! קוֹצֵר בִּשְׁעַת קָצִיר, חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חָרִישׁ, דָּשׁ בִּשְׁעַת שָׁרָב, זוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ! אֵימָתַי אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה סא ה: ״וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם״ וְגוֹ׳. וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֶׂה עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כח מח: ״וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת לְמַלְּאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וְזָהָב, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מז יד: ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף״, וְאוֹמֵר דברים לג כה: ״וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ״, שֶׁיִּהְיוּ כָל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: דְגָנֶךָ כְּמַשְׁמָעוֹ, תִירֹשְׁךָ זֶה הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה סה ח: ״כֹּה אָמַר ה׳ כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ״ וְגוֹ׳, יִצְהָרֶךָ זֶה הַשֶּׁמֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר יואל ב כד: ״וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר״. דָּבָר אַחֵר: דְגָנֶךָ לְךָ, תִירֹשְׁךָ לְךָ, יִצְהָרֶךָ לְךָ, לֹא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שופטים ו ג: ״וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו״, אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה סב ח-ט: ״נִשְׁבַּע ה׳ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל... כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה׳, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתּוּהוּ בְּהַר קָדְשִׁי״. דברים יא טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ? שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – בֵּין הַתְּחוּמִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּהֵא גּוֹזֵז וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה קוֹדֶם לַקָּצִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם – וְהִיא עוֹשָׂה וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ. רַבִּי אוֹמֵר: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – זֶה פִּשְׁתָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים קד יד: ״מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – סִימָן טוֹב לָאָדָם כְּשֶׁבְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי יב י: ״יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ״. דָּבָר אַחֵר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – כְּשֶׁבְּהֶמְתְּךָ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה, עוֹבֶדֶת בְּכֹחַ הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר משלי יד ד: ״וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״. דָּבָר אַחֵר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – מִן הַוְּלָדוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר ירמיה לא יא: ״וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה׳ עַל דָּגָן וְעַל תִּירוֹשׁ וְעַל יִצְהָר״. דברים יא טו-טז וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּמְרְדוּ בַּמָּקוֹם! שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שׂוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ח יב-יג: ״פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ״, מַהוּ אוֹמֵר? דברים ח יד ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר דברים לא כ: ״כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ״, מַהוּ אוֹמֵר? ״וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר שמות לב ו: ״וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹה״, מַהוּ אוֹמֵר? שמות לב ח ״עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה״! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שׂוֹבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? איוב כא ט-יג ״בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְכוּ׳ שׁוֹרוֹ עִבַּר וְגוֹ׳ יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְגוֹ׳ יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם״. הִיא גָּרְמָה לָהֶם איוב כא יד-טו: ״וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ״ וְגוֹ׳. אָמְרוּ: טִפָּה אַחַת שֶׁל גְּשָׁמִים הִיא, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לוֹ! בראשית ב ו ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם, בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? – בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם! בראשית ז יב ״וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה״! רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ז יא: ״בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שׂוֹבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? בראשית יא א-ב ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם״. וְאֵין יְשִׁיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב ו: ״וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹה וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״. הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁאָמְרוּ בראשית יא ד: ״הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר״ וְגוֹ׳. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? בראשית יא ח ״וַיָּפֶץ ה׳ אוֹתָם מִשָּׁם״! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שׂוֹבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? איוב כח ה-ח ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְּנֵי שָׁחַץ״ וְגוֹ׳. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֲרֵי מָזוֹן אֶצְלֵינוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵינוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְשִׁים לְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיכֶם? אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם! מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם איוב כח ד ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר״, איוב יב ה-ו ״לַפִּיד בּוּז וְגוֹ׳ יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשׁוֹדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל״ הִיא גָּרְמָה לָהֶם ״לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ״! וְכֵן הוּא אוֹמֵר יחזקאל טז מח-נ: ״חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם... הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ״ וְגוֹ׳ כָּל כָּךְ ״וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וַתִּגְבְּהֶינָה״. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר בראשית יג י: ״כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״, מַהוּ אוֹמֵר? בראשית יט לג ״וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶם יַיִן״, וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶן לְשָׁעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר יואל ד יח: ״וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס״. אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אסתר א ו: ״חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת״, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! וּכְבָר הָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה נִכְנָסִים לְרוֹמִי, שָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִפִּיטְיוֹלִיס עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, וּבֵית הֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם. הִגִּיעוּ לַצּוֹפִים – קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת וְרָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק! אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ במדבר א נא ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ! עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם איכה ה יז-יח: ״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הָלְכוּ בוֹ״! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ישעיה ח ב ״וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ״, וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? ירמיה כו יח ״צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״, מָה אָמַר זְכַרְיָה? זכריה ח ד ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת וְגוֹ׳ וּרְחֹבוֹת הָעִיר״ וְגוֹ׳, אָמַר הַמָּקוֹם: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ; אִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בְּטֵלִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה! שָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף שֶׁדִּבְרֵי זְכַרְיָה עֲתִידִים לָבוֹא! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה נִחַמְתָּנוּ! דָּבָר אַחֵר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא יַטְעֶה אֶתְכֶם יֵצֶר הָרַע וְתִפְרְשׁוּ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב ח: ״סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִים – עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה״, וְאוֹמֵר שמואל א כו יט: ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי אָדָם – אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה׳ כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה׳, לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים״! וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וְסַרְתֶּם, מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ מָוֶת. וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְכִי אֱלֹהִים הֵם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ישעיה לז יט: ״וְנָתוֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה״, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁמְּאַחֲרִים אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁעוֹשִׂים אֶת עוֹבְדֵיהֶם אֲחֵרִים. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֲחֵרִים קוֹרִים אוֹתָם אֱלוֹהוֹת. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֲחֵרִים הֵם לְעוֹבְדֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיה מו ז: ״אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר, אִלּוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ הָיָה בָּהֶם צוֹרֶךְ, וַהֲרֵי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – וְלֹא הָיָה בָּהֶם צוֹרֶךְ! אֵימָתַי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ? בִּימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ד כו: ״אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה׳״ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה אוֹקְיָינוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וּקְרָאתֶם לְעַצְמְכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְאֶקְרָא לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר עמוס ה ח ״הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם״ וְגוֹ׳. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִלּוּ נִפְרַט שְׁמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא סִפְּקוּ לָהֶם כָּל עֲיָירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם ״אֱלֹהִים אֲחֵרִים״? שֶׁמְּחַדְּשִׁים לָהֶם אֱלוֹהוּת בְּכָל יוֹם, שֶׁאִם הָיָה שֶׁל זָהָב וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁל כֶּסֶף – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁל נְחֹשֶׁת – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בַּרְזֶל, בַּרְזֶל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בְּדִיל, בְּדִיל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁל עוֹפֶרֶת וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עֵץ. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: צֵא וּרְאֵה לָשׁוֹן שֶׁתָּפְסָה תּוֹרָה – מוֹלֶךְ, כָּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁהֵם אֲחֵרִים לָאַחֲרוֹן שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, שֶׁמִּי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן בַּמַּעֲשִׂים קְרָאָם אֱלָהוּת. וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, לָהֶם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים, לִי אִי אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות לב ח: ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִלּוּ לֹא שִׁתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כָּלִים הָיוּ מִן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא חַיָּב כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב יט: ״זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם״ וְגוֹ׳! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֱלֹהִים אֲחֵרִים? מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲגָלִים הַרְבֵּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברי הימים ב כט ז: ״גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעוֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ – מְקַטְּרִים הֵם לְדָבָר אַחֵר, ״וְעוֹלָה לֹא הֶעֱלוּ״ – מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. ״בַּקֹּדֶשׁ״ לֹא הֶעֱלוּ, בַּחוֹל הֶעֱלוּ. ״לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ לֹא הֶעֱלוּ, מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן דברים יא יז וְחָרָה אַף ה׳ בָּכֶם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁגֵּר אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, אַל תִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. לֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת בְּנֵי מְסִבָּה. נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ לְאַחַר פַּלְטוֹרִין! כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִכְנַסְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, וּלְבָרֵךְ שְׁמִי עָלֶיהָ. לֹא הֱיִיתֶם בְּטוֹבָה – הֱיוּ בְּפוּרְעָנוּת: וְחָרָה אַף ה׳ בָּכֶם. וְחָרָה אַף ה׳ בָּכֶם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם כָּלִים מִן הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת הֵם כָּלִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים לב כג: ״חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם״, חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר איכה ד יא: ״כִּלָּה ה׳ אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ״. נֶאֱמַר כָּאן חֳרִי אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שמות כב כג חֳרִי אַף, מָה חֳרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן חֶרֶב – אַף חֳרִי אַף הָאָמוּר כָּאן חֶרֶב, מָה ויקרא כו טז חֳרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה – אַף חֳרִי אַף הָאָמוּר כָּאן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה, מָה חֳרִי אַף הָאָמוּר כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף שמות כב כג חֳרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֲרוֹן אַף – חֲמִשָּׁה מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת הֵם: חֶרֶב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. דָּבָר אַחֵר: וְחָרָה אַף ה׳ בָּכֶם – וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁרוּיִים בְּטוֹבָה וְהֵם שְׁרוּיִים בְּפֻרְעָנוּת. אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְהֵם קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁיְּהוּ עֲנָנִים טְעוּנִים וְעוֹמְדִים, וְאֵין מוֹרִידִים אֲפִלּוּ טִפַּת גְּשָׁמִים. מִנַּיִן אֲפִלּוּ טְלָלִים וְרוּחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כו יט: ״וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל״. אוֹ בֵּית הַשְּׁלָחִים יְהֵא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה״. וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, אַף לֹא נִפְלָהּ. וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא לָהּ. אוֹ יְהֵא אִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כו כ: ״וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ״. אוֹ יְהוּ עוֹשִׂים עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם תַּנּוּר וְכִירַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ״. אוֹ יֵלֵךְ לְחוּצָה לָאָרֶץ וִיהֵא שָׁרוּי בְּטוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר דברים כח כג: ״וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל״, בְּכָל מָקוֹם. דָּבָר אַחֵר: וְחָרָה אַף ה׳, אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם. קָשָׁה גָּלוּת, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כט כז: ״וַיִּתְּשֵׁם ה׳ מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה״, וְאוֹמֵר ירמיה טו ב: ״וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה׳: אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי״. וְאוֹמֵר עמוס ז יז: ״כֹּה אָמַר ה׳: אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ״. וְאוֹמֵר ירמיה כב י: ״אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ״. ״אַל תִּבְכּוּ לְמֵת״ – זֶה יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ירמיה כב יט: ״קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר״ וְגוֹ׳. ירמיה כב י ״בְּכוּ בָכוֹ לַהוֹלֵךְ״ – זֶה יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ירמיה נב לג-לד ״וְשִׁנָּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וַאֲרֻחָתוֹ״ וְגוֹ׳. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁנִּבְלַת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלַּיְלָה חֲבִיבָה מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּטְרַקְלִינֵי מְלָכִים. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה – מִיָּד אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם וְאֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּה. אִם תֹּאמְרוּ: אַנְשֵׁי מַבּוּל נָתַן לָהֶם אַרְכָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! אַנְשֵׁי מַבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי שֶׁיִּלְמְדוּ, אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי שֶׁתִּלְמְדוּ! דָּבָר אַחֵר: וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה. גָּלוּ בִּשְׁנַת שֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מָשָׁל לְלִסְטִיס שֶׁנִּכְנַס לְשָׂדֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, קָצַר קֻפָּתוֹ – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, קָצַר בְּשִׁבֳּלִים – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁגָּדַשׁ בְּקֻפָּתוֹ וְיָצָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיה ח כג: ״כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבוּלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם מְהֵרָה לֹא גָּלוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, קַל וָחוֹמֶר לְמִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם מְהֵרָה. דָּבָר אַחֵר: וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ – הֱיוּ מְצֻיָּנִים בַּמִּצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יְהוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ וּטְרָפָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, אָמַר לָהּ: הֱוִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטַיִךְ, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרִי לֹא יְהוּ עָלַיִךְ חֲדָשִׁים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בַּמִּצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יְהוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר ירמיה לא כ: ״הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים״ וְגוֹ׳ – אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בָּהֶם, ״שִׂימִי לָךְ תַּמְרוּרִים״ – זֶה חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים קלז ה-ו: ״אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם וְגוֹ׳ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי״ וְגוֹ׳, ירמיה לא כ ״שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ״. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ בְּאֵלּוּ דְרָכִים הֲלַכְתֶּם וַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה, מִיָּד אַתֶּם חוֹזְרִים לְעָרֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שׁוּבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה.״ דָּבָר אַחֵר: וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אַתֶּם גּוֹלִים וְאֵין אַתֶּם נִכְנָסִים לְאֶרֶץ טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״טוֹבָה״ זוֹ תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ד ב: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״ – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, ״תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ״ וְגוֹ׳ – בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

14 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

155 לשונו בדר"ח פ"ו מ"ז סוף שא:: "כל הלכה מיוחדת לאומרה, ולפיכך ראוי ליחס גם כל השגה בתורה אל מי שאומר השמועה, כי אותה השגה ראויה אליו. ואם לא יעשה כן, הרי הוא משנה בתורה מה שסידר לכל אחד, רק יש לתלות כל דבר באומרו, ואז אינו משנה בתורה... ויש במדרש ספרי דברים יט, יד כל מי שמשנה דברי ר"א לדברי רבי יהושע, ודברי ר"י לדברי ר"א כאילו החריב את העולם. והן הן הדברים אשר אמרנו, כי השגת ר"א מיוחדת לר"א, והשגת ר"י מיוחדת לר"י, שהם מחולקים בהשגתם. וסידר הש"י דעת זה לר"א ודעת זה לר"י. וכאשר משנה דבריהם הרי הוא משנה סדר התורה אשר סידר הש"י לחכמים, ודבר זה חורבן העולם כאשר יש שנוי הסדר בתורה". וראה דבריו בגו"א שמות פל"ח אות ה, שכתב שם: "כלל הדבר, למשה בא הידיעה בענין התלמוד, לפי שהוא ממונה אל הלימוד... ולבצלאל המיוחד על המעשה, בא אליו הידיעה איך יעשם, ולכך היה יודע בצלאל עשייתם". הרי שלכל אדם יש את הסידור שלו, ואין להחליפו בסידור חבירו. וראה להלן פט"ו הערה 67.

88 משפטי עוזיאל פתח ↗

מקור דין זה נאמר בספרי: לא יקום עד אחד באיש, רבי יוסי אומר לעון אינו קם, אבל קם הוא לשבועה. אמר רבי יוסי: קל וחומר, ומה במקום שאין פיו מצטרף עם עד אחד למיתה, הרי זה נשבע על פי עצמו, מקום שעד אחד מצטרף עם אחד לממון אינו דין שיהיה נשבע עפ"י עד אחד? לאו, מה לנשבע על פי עצמו שכן משלם על פי עצמו, ישבע על פי עד אחד שכן אין משלם על פי עד אחד, תלמוד לומר, לכל עון, לעון אינו קם אבל קם הוא לשבועה ספרי דברים י"ט פ"ח.

1 דברים א כ וָאֹמַר אֲלֵיכֶם, אָמַר לָהֶם: לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶלָּא מִפִּי הַקֹּדֶשׁ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם.

2 בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפִידָגוֹג וְהָיָה מְחַזְּרוֹ וּמַרְאֶה אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: כָּל הַגְּפָנִים הָאֵלּוּ שֶׁלְּךָ! כָּל הַזֵּיתִים הָאֵלּוּ שֶׁלְּךָ! מִשֶּׁיָּגַע לְהַרְאוֹתוֹ אָמַר לוֹ: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁלְּךָ הוּא! כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם דברים ח ז: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנוֹת וּתְהֹמוֹת יוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר״, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ אָמַר לָהֶם: בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. אִם תֹּאמְרוּ, לֹא הִגִּיעַ זְמַן – הִגִּיעַ זְמַן!

3 רְאֵה נָתַן ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם לֹא מֵאוֹמֶד וְלֹא מִשְּׁמוּעָה, אֶלָּא מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים בְּעֵינֵיכֶם. עֲלֵה רֵשׁ מִיָּד! דברים א כא עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ!

ספרי דברים י״ח » « ספרי דברים כ׳