1 דברים טו א מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, יָכוֹל מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה אוֹ בְּסוֹפָהּ? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ״קֵץ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן דברים לא י ״קֵץ״, מָה קֵץ הָאָמוּר לְהַלָּן בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ – אַף קֵץ הָאָמוּר כָּאן בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ.
3 שֶׁבַע שָׁנִים, יָכוֹל שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? הֲרֵי אַתָּה דָן: חִיֵּיב שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁמִטָּה, וְחִיֵּיב שֶׁבַע שָׁנִים בְּמִלְוָה. מָה שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בִּשְׁמִטָּה, שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל הָעוֹלָם – אַף שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בְּמִלְוָה, שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל הָעוֹלָם.
4 אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: חִיֵּיב שֶׁבַע שָׁנִים בְּעֶבֶד עִבְרִי וְחִיֵּיב שֶׁבַע שָׁנִים בְּמִלְוָה, מָה שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אַף שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בְּמִלְוָה שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
5 נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה: דָּנִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בַּיּוֹבֵל מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בַּיּוֹבֵל, וְאַל יוֹכִיחַ עֶבֶד עִבְרִי, שֶׁתָּלוּי בַּיּוֹבֵל.
6 אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מִדָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַל יוֹכִיחַ הֶשְׁמֵט קַרְקַע, שֶׁאֵין נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ!
7 תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֶׁבַע שָׁנִים״ ״שֶׁבַע שָׁנִים״ לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בִּשְׁמִטָּה, שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל הָעוֹלָם – אַף שֶׁבַע שָׁנִים הָאָמוּר בְּמִלְוָה, שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל הָעוֹלָם.
8 רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר דברים טו ט ״קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה״, אִם שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד – הֵיאַךְ הִיא קְרוֹבָה? אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל הָעוֹלָם!
9 יָכוֹל יְהֵא הֶשְׁמֵט מִלְוָה נוֹהֵג בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר דברים טו א-ב: תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה... שָׁמוֹט,
10 אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר דברים טו א-ב תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה... שָׁמוֹט – אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שְׁמִטָּה לָאָרֶץ – אַתָּה מְשַׁמֵּט מִלְוָה, בְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאִי אַתְּ עוֹשֶׂה שְׁמִטָּה לָאָרֶץ – אֵין אַתְּ מְשַׁמֵּט מִלְוָה?
11 תַּלְמוּד לוֹמַר דברים טו ב: ״כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה׳״, בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
12 דברים טו ב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, מִכָּן אָמְרוּ שביעית פ״י מ״ח: הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית יֹאמַר לָהֶם ׳מְשַׁמֵּט אֲנִי׳, וְאִם אָמַר לוֹ ׳אַף עַל פִּי כֵן׳ – יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה.
14 שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שְׁמִטָּה, שֶׁאֵין מוֹצִיאָה עֲבָדִים, מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, יוֹבֵל, שֶׁמּוֹצִיא עֲבָדִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּשַׁמֵּט מִלְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – שְׁמִטָּה מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְאֵין יוֹבֵל מְשַׁמֵּט מִלְוָה.
15 קַל וָחוֹמֶר לַשְּׁמִטָּה שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים: וּמַה יּוֹבֵל, שֶׁאֵין מְשַׁמֵּט מִלְוָה, מוֹצִיא עֲבָדִים שְׁבִיעִית, שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כה יג: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת״ – שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.
17 אוֹ מַשֵּׁה יָדוֹ, יָכוֹל שְׂכַר שָׂכִיר וְהַקָּפַת הַחֲנוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ.
18 אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מַשֵּׁה יָדוֹ? מַה מַשֵּׁה יָדוֹ בְּזָקוּף, אַף כֻּלָּם זְקוּפִים.
