שלטי הגיבורים על כתובות כ״ג

1 הארוס שתבע אריסתו לנשואין אם היתה בתולה נותנים לה י"ב חדש משעת תביעתו כדי לפרנס את עצמה ואפי' אם נתאלמנה מן האירוסין וכבר עשתה י"ב חדש אצל הראשון אחר תביעתו נותנין לה עוד י"ב חדש מתביעת השני ואפי' היה הראשון בחור והשני אלמן וכך היא שיטת תלמוד ארץ ישראל כמבואר בקונטרס הראיות:

2 פי' רש"י דוקא בלא קדושין אבל אין לקדשה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה כתב מיי' ואם רוצה לכונסה כשהיא קטנה כונס ואין ראוי לעשות כן: ורבינו ברוך מביא ראיה שמותר לקדשה בקטנות מפרק בתרא דנדה שעשו מעשה בבת ר' חנינא שקדשה בקטנות וגם ר"ת מקשה על פי' רש"י:

3 פי' רש"י משעת קדושין והרמ"ה כתב משעת תביעה וכן כתב הרא"ש: לשון ריא"ז בוגרת שנתארסה נותנים לה י"ב חדש משעם שבגרה אע"פ שלא תבעו זה את זה לפי שהבגר הוא כתביעה ואם נתארסה לאחר שעברו י"ב חדש לבגרותה נותנים להם ל' יום משעת אירוסין אע"פ שלא תבעו זה את זה:

4 כתב מיי' כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה שהיא חייבת לעשותה היו כופין אותה ועושה אפי' בשוטין והראב"ד השיג עליו ואמר מעולם לא שמעתי יסור שוטין לנשים אלא שממעיט לה מזונותיה וצרכיה עד שתכנע טען הוא שאינה עושה וטענה היא שעושה מושיבים אשה או שכנים ביניהם ודבר זה כפי מה שיראה הדיין שאיפשר הדברים ע"כ. יראה שפוסק דמורדת ממלאכה היא מורדת וא"כ קשה לדבריו למה לא יפחתו מכתובתה כדין מורדת מתשמיש והרא"ש כתב שאין כופין אותה דקי"ל כרב הונא דאמר אשה יכולה לומר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה לפיכך אם תרצה לא תעשה ולא תזון כתב ה"ר יונה דוקא בעיקר מעשה ידיה אבל במותר על ה' סלעים שהוא שלו ותקנו לה כנגדו מעה כסף אינה יכולה לומר איני נוטלת מעה כסף ואיני נותנת מותר לפי שתקנו לו מותר משום חינא ובתר הכי תקנו לה כנגדו מעה כסף והרמ"ה כתב שגם במותר יכולה לומר איני נוטלת מעה כסף ואיני נותנת מותר: לשון ריא"ז ואם יכולה להסתפק במעשה ידיה יכול לומר צאי מעשה ידיך למזונותיך אע"פ שגלתה לעיר מקלט שהוא מקום שאין מכירין אותה יש לה לחזר ולמצוא מלאכה שתתפרנס במעשה ידיה וכל אשה שאין מעשה ידיה מגיעין למזונותיה חייב לתת לה בעלה מזונו' משלם ואם היו מעשה ידיה מרובים ממזונותיה יכולה היא שתאמר איני ניזונית משל בעלי ואיני עושה לו מלאכה ומעשה ידיה שלה: