רש"י על ביצה ח׳ א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ד׳ רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ז׳ »

1 דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

המכניס עפר מערב יו"ט אם ייחד לו בחצירו קרן זויות הרי זה מוכן ומותר לטלטלו ולעשות בו כל צרכיו. ובהל' שבת פכ"ה הכ"ב כתב רבינו המכניס קופה של עפר בביתו אם ייחד לו קרן זוית מערב שבת מטלטלו בשבת ועושה בו כל צרכיו: במסכת ביצה ח' ע"א הכניס עפר לגנתו ולחורבתו מותר לכסות בו וא"ר יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכיו דרש וכו' והוא שיחד לו קרן זוית: ובמסכת שבת דף נ' ע"א מקשינן כרשב"ג ולא כרבנן דאמרי דבעינן מעשה אפי' תימא רבנן עד כאן לא קאמרו רבנן אלא במידי דבר עבידא מעשה וכו' דלא בר מיעבד מעשה לא וכו' עיי"ש. נראה דמה שהכניס לביתו לא מקרי מעשה להוכיח להוציאו מידי מוקצה ונראה משום דעפר בלתי עומד לדבר אם לא הכינו לכך ואף בהכניסו בביתו בלתי עומד עוד בזה מוכיח על הדבר המותר בשבת ויו"ט די"ל להטיח גגו וכיו"ב דאסור ביו"ט ואנן אמרינן כמ"ש ברש"י בד"ה הכניס עפר הרבה במקום אחד לצורך גנתו או לצורך חורבתו לשוטחה בהן מותר לכסות בו דכל זמן שהוא צבור דעתו עלויה לכל צרכיו עכ"ל: ובד"ה מכניס אדם מלא קופתו עפר בסתם ונותנו במקום אחד ועושה בה כל צרכיו ולא אמרינן בטלה לה לגבי קרקע הבית איידי דזוטרא. ובד"ה והוא שיחד לה וכו' ולא שטחה דמוכח מלתא דלצרכיו קא בעי לה ובעפר תיחוח קאמר שאינו מחוסר לא חפירה ולא כתישה אלא הכנה עכ"ל. ועיין בתוס' שם בד"ה ואמר דלרש"י מיושב מאי הוסיף רב יהודה באומרו מכניס על הברייתא דהכניס וכו' דהכניס מיירי בהרבה ודעתו לכל צרכו ואינו בטל לגבי קרקע ואמר ר"י מכניס אפי' מעט מלא קופתו וס"ד דיבטל אגב קרקע או די"ל בברייתא רק לכסות בו ור"י הוסיף כל צרכיו עיי"ש: ורבינו נקיט בהל' שבת קופה וכאן הכניס עפר. והנה לתירוץ הראשון של תוס' בלתי מיושב למה בהל' שבת נקיט רבינו קופה ולא כאן ותירוץ השני דר"י הוסיף כל צרכיו וכמ"ש רבינו כאן ובהל' שבת ג"כ אין טעם לשנוי הלשון כאן להל' שבת: והנה על קושית התוס' מה הוסיף רב יהודה על הברייתא יש לומר דלכאורה נראה אף דאיתא לשון הכניס וכו' מותר לשון בדיעבד בברייתא מ"מ על כרחך אפי' לכתחילה מותר דאם נאמר דלכתחילה אסור משום מוקצה ובדיעבד מותר כמ"ש בירושלמי בשחט התירו מוקצה שלא לעקור מצות כסוי ומובא בתוס' בד"ה אמר ודיוק הלשון הכניס וכו' מותר לכסות בו נראה מסכים כן אלא דלפי הירושלמי א"צ הכניס לגינתו וכו' אפי' הביאו מחוץ מותר בדעבד אבל יש לומר מבחוץ אף לירושלמי אסור אפי' בשחט דשייך גם משום גומא והוי ב' איסורין וכדמוכח בסוגיא וכמ"ש לעיל ב' איסורין לא התירו אפי' בדיעבד וא"כ י"ל מברייתא נדע בהכניס באיסור אחד מוקצה בלבד ובדיעבד ואתא ר"י לומר מכניס ועושה וכו' לשון מבואר על לכתחילה וא"צ למעשה המוכח ג"כ ויצא מתורת מוקצה במה שהכניסו ומותר אפילו לכתחילה ורבינו נקיט ג"כ כאן ובהל' שבת המכניס וכו' ובשבת דלא שייך כסוי אפ"ה מותר: ובזה יש ליישב דמקשינן מיתיבי כוי אין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו ואם איתא לכסייה כדרב יהודה ועיין בתוס' שם בד"ה א"ה עיי"ש. ויקשה דהנה כנראה יחד לו קרן זוית דהוי להוציאו מידי מוקצה כמו דקר נעוץ דכמ"ש בתוס' שם ג"כ משום מוקצה ושניהם ר"י האומר וכנראה יחד לו קרן זוית עדיף מדקר נעוץ כמ"ש ברשב"א בספר עבודת הקודש דמשו"ה לבית הלל לכתחילה לא דלא הוי הכנה גמורה ומה שיקשה לפי זה קושית המהרש"ל עי' בספר שמן רוקח לאאמו"ז הגאון ז"ל כי הרשב"א במסכת שבת לו גירסא אחרת בגמרא שם עיי"ש ועיין בפנ"י שכתב דקר נעוץ מקרי מעשה משא"כ קרן זוית בלתי מובן דהרי איתא במסכת שבת הנ"ל דאינו בר מעשה ל"צ למעשה ואם שייך בו מעשה צריך למעשה וכמ"ש ברשב"א דס"ל דקר נעוץ לא מהני להוציא מידי מוקצה לכתחילה ויחוד קרן זוית כנראה מהני לכתחילה וא"כ מאי מקשינן ואם איתא דר"י לכסייה הרי כי ליתא דר"י יקשה טפי דא"כ אף דקר נעוץ לא מהני דגרע מזה ולפי זה נהיה צ"ל דלב"ה דמתיר בדקר נעוץ בשחט אפי' בב' איסורין מוקצה וגומא מ"מ דיקשה לכסייה. אבל למ"ש דאי ליתא דר"י י"ל לפי הברייתא לא מתירין אלא בהכניס בדיעבד ולא לכתחילה ולא נשאר אלא הקושיא מאי שנא ספק מודאי דמקשינן שם ועיין בספר עבודת הקודש לרשב"א שכתב הכניס וכו' כדקר נעוץ עיי"ש שכתב יראה לי שהן כדקר נעוץ ואין סומכין עליהן לשחוט לכתחילה ואם עבר ושחט מכסין מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכו וסומך עליו לשחוט לכתחילה עכ"ל. ועיין מ"ש בטו"ז בסי' תצ"ח ס"ק י"ז עיי"ש ע"ז. והנה בטור ושו"ע מחלקין בקופה דוקא בביתו ובעפר הרבה אפי' לצורך גינתו עיי"ש. ואם כן לפי זה ב' דינין המה ונראה דדעת רבינו דעפר הרבה לגינתו אינו מותר אלא ביו"ט דיש בו צורך כסוי ומותר לכל צרכיו אבל בשבת דאין בו מצ"ע לצורך לשום דבר אלא בהזמנתו ודוקא מה שמכניס לתוך ביתו דצריך לפעמים לכסות בו דבר אבל בהרבה אין הכנסתו הוכחה על דבר המותר דבבית אין מכניס לבנות בו. ואחר שכתבתי ראיתי במרכבת המשנה שכתב דכאן לא כתב לשון קופה הואיל ואשתרי ומוכן לכסוי הדם אשתרי לכל מילי אבל בשבת בעינן דוקא קופה של עפר ובביתו ולא בחצירו עיי"ש וכמ"ש:

2 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה מכניס אדם כו' איידי דזוטרא הס"ד:

1 הכניס עפר - הרבה במקום אחד לצורך גנתו או לצורך חורבתו לשוטחן בהן מותר לכסות בו דכל זמן שהוא צבור דעתיה עלויה לכל צרכיו:

2 מכניס אדם מלא קופתו עפר - בסתם ונותנו במקום אחד ועושה בה כל צרכיו ולא אמרינן בטלה לה לגבי קרקע הבית איידי דזוטרא:

« רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ד׳ רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ז׳ »