רש"י על ביצה כ״ט

1 בסורא אמרי - דרכן לומר לטבח תן לי תרטא או פלג תרטא ובנרש אמרי חלקא או פלג חלקא ובפומבדיתא אמרי אוזיא. כל הטבחין היו מנתחין בהמותיהם בשוה כך וכך נתחים מן הבהמה ולאותן הנתחים קרו להו בסורא תרטא ובנרש חלקא ובפומבדיתא אוזיא ובנהר פקוד רבעא:

2 מתני' אבל לא במדה - בגמ' מפרש לה ומאי פלוגתייהו:

3 שהיה ממלא מדותיו כו' - שאין מודדין ביו"ט:

4 אף בחולו של מועד עושה כן - בגמ' מפרש טעמא ולא גרסינן במתני' מפני ברורי המדות ואית דגרס ליה והן העלאת הרתיחות ובגמרא מפרש:

5 מפני מצוי המדות - כשהיה מוכר שמן היה לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לאיש ואיש במדה לעצמו ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה:

6 גמ' המיוחד למדה - שמודד ומוכר בו:

7 העומד למדה - שכשישבר זה בא זה תחתיו אבל עדיין לא מדד בו:

8 ואתא רבי יהודה למימר - כיון דהוא עצמו מדה ולכך עשוי וכדי מדה מחזיק לא ימלאנו דמחזי שפיר כמודד ומוכר כעובדין דחול:

9 כלי וקופיץ - אין עומדין לכך:

10 כדעבדין בחול - במאזנים פעמים שאין הליטרא לפניו וכיון שיודע משקל כליו שוקל בו:

11 לא קא עביד כעובדין דחול - דעדיין לא יצא טבעו של כלי זה למדה:

12 שם מדה - רבעא או לוג אלא כך יאמר לו סתם כלי זה מלא לי:

13 הכא לא קא עביד כדעבדין בחול - שדרך לקוחות לומר תן לי לוג ואין דרכן לומר כלי זה מלא לי בדרך מקח אלא בדרך הלואה או מתנה ואע"ג דמיוחד למדה:

14 עבידי אינשי דמקרבי חמרא - לחבריהם:

15 במנא דכילא - של מדה:

16 תנא אף במועד עושה כן מפני בטול בית המדרש - שהיה חכם גדול ובאים רבים לשאול הימנו ובמועד רבים עוסקים בתורה שאין טרודים במלאכה והיה ממלאן בלילה שאין זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום ולמאן דגרס במתני' מפני ברורי המדות מפרש הכי מפני בטול בית המדרש של באי מועד לא יהיה פנוי לשהות ולברר מדותיו שלא ירתיחו לפיכך ממלאן בלילה:

17 הוא כנס כו' - משנתן יין בחבית כך וכך לוגין במדה ומכר ממנה עד שמכר חשבונו נמצא כל הנותר בחבית על ידי ברורין שהרתיח היין כשמוציאו ומעלה אופיא אישקומ"א בלע"ז ואין המדה מלאה והן נקראין ברורין לפי שמבררין אותן מן היין כששותה אי נמי על דקלישי וזיגי ושמן יש בו מצוי מפני שמודבק בשולי המדה ובדפנותיה וביין שכיחי ברורין ולא בשמן:

18 וחבריו כנסו כו' - כדפרישית בברורין:

19 לפני הגזברים - של הקדש לעשות בהן צרכי הקדש אם ירצו והם לא הקדישוה כסבורין אין יכולין להקדיש שאינו שלהם אי נמי יכולין הוה ליה גזל בעולה:

20 אמרו להם חכמים אין אתם זקוקין לכך - הואיל ומתחלה לא נתכונתם לגזול שהלקוחות מוחלין על ידי טרדן ומרוצתם שאינם יכולין לשהות עוד וידעי וקא מחלי:

21 אף אנו אין רצוננו לכך - לזה ליהנות משל אחרים:

22 אמרו להם - חכמים א"כ אין לכם לעשות הקדש אלא לעשות בהן צרכי רבים שהרי משל רבים היה ויהנו הבעלים מהן:

23 ואין יודע למי גזל - שגזל אנשים הרבה:

24 שיחין ומערות - שמתכנסין בהן מים ושותין מהן ובב"ק דף נ: מפרש מאי בור ומאי שיח ומאי מערה:

25 אדבריה - הנהיגו ומטייל עמו במבואות העיר:

26 לא ימדוד אדם קב שעורין - אפילו ליתן לבהמתו שנראה כמודד למכור:

27 אבל קודר הוא - בקב עצמו נוקב בכרי וממלאו שלא כדרך מדה לתת בידו לתוכו:

28 קודר - לשון נוקב:

29 נחתום - מבשל קדרות נמי קרוי נחתום:

30 יקדיח - ישרוף אאורשי"ר בלע"ז:

31 בעין יפה - שיעור חלה אחד מכ"ד לכהן וכשאינה יודעת מדת עיסתה היא מקמצת ואומרת אין כאן כל כך אבל כשיודעת מדת עיסתה יודעת מה תפריש ועינה יפה בה:

32 תנא דבי שמואל - בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו רבי חייא ורבי אושעיא וכמו שסידר רבי את המשנה:

33 השתא דאמר שמואל אסור - והוא שנה במשנתו מותר שמואל בשמעתיה דאמר אסור הלכה למעשה אתא לאשמועינן שהבא לשאול הלכה לעשות מעשה מורין לו אסור ואי חזינן איניש דעביד לא מחינן בידיה דהלכה דמותר ואין מורין כן:

34 אין שונין קמח - שרקדו מאתמול ובא לשנותו בנפה ליפותו אין שונין דאפשר לו מאתמול:

35 שונין - דליכא טרחא ודבר הנראה הוא שזו היא פעם שניה ואין זה כמרקד לברור:

36 תני תנא קמיה דרבינא אין שונין - ואפילו נפל לתוכן צרור או קיסם אלא בודק הקסמין והצרורות ובוררן בידיו:

37 כל שכן דאסור - דמחזי כבורר ובורר אב מלאכה היא כהרקדה והשונה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין כאן סובין:

38 לאבא - לחברי:

39 שקילא טיבותיך - אין אנו מחזיקין לך טובה בכך נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים טיבותיך גרי"ר בלע"ז:

40 מהולתא - נפות:

41 הדרן בנהרדעא - שכולן יודעות שמותר:

42 אגבא דמהולתא - באחורי הנפה כדי לשנות:

43 רפתא מעליתא - אי את צריכה לשנות דשונין קמח ביום טוב:

44 אגבא דפתורא - אחורי השלחן שיש לו תוך שקורין טורנרוייר"א והיא היתה שונה הקמח על אחוריו משום שנוי:

45 הא דידן - זו אשתי ברתיה דרמי בר חמא היא:

46 מרא דעובדא - מדקדק במעשיו:

47 רועה - זה המגדל בהמות ופעמים שמוכר מהן:

48 הרגיל אצלו - שמתוך שרגיל אצלו מאמינו ונותנו לו בלא פסוק דמים:

49 פטם - המפטם עופות לשון משמין:

50 סכום מדה - קב או קבים:

51 סכום מקח - דמים:

52 מתני' המביא ממקום למקום - בתוך התחום או ע"י ערוב:

53 לא יביאם בסל ובקופה - לתת שלש וארבע בתוך קופה וישאם משום דנראה כמעשה דחול לשאת משאות:

54 אבל מביא על כתפו - אחת או שתים דמוכח דלצורך י"ט:

55 או לפניו - בידו:

56 וכן המוליך את התבן - להסק או לבהמה לא יפשיל קופה לאחריו דגנאי יו"ט שנראה כמתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק כדרך חול: