רש"י על ביצה ז׳ ב:ט״ז

1 השוחט דיעבד - דאי שחט משמע אבל לכתחילה לא שרי ליה בית שמאי לשחוט אא"כ יש לו עפר מוכן תיחוח:

2 מכלל דת"ק סבר ישחוט - בתמיה והא השוחט קאמר: