רש"י על ביצה ל״ט א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ל״ט ע״א:ה׳ רש"י על ביצה ל״ט ע״א:ז׳ »

1 ביצה פתח ↗

מַאי שְׁנָא שַׁלְהֶבֶת עֲבוֹדָה זָרָה דְּשַׁרְיָא, וּמַאי שְׁנָא דְּהֶקְדֵּשׁ דַּאֲסִירָא? עֲבוֹדָה זָרָה, דִּמְאִיסָה וּבְדִילִי אִינָשֵׁי מִינַּהּ — לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן. הֶקְדֵּשׁ, דְּלָא מְאִיס וְלָא בְּדִילִי אִינָשֵׁי מִינֵּיהּ — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.

2 שואל ומשיב מהדורא תנינא פתח ↗

ומה שהקשה הגאון מוהרד"ב ז"ל הנ"ל דר"ש לטעמיה דדריש טעמא דקראי ואנן לא דרשינן במחכת"ה זה אינו דכל שאינו נ"מ לדינא גם אנן דרשינן טעמא דקרא כמ"ש התו' כתובות דף ח"י וגיטין דף נ"א ע"ש ועיין במרדכי פ"ק דפסחים גבי חמצן של נכרים כתב דחבית יי"נ שמונח עם חבית כשר צריך לעשות היכירא דלא בדילי אינשי מיניה הרי דאף דאסור בהנאה לא סמכינן על זה וצריך היכר וע"כ דדוקא הקדש ועיין בד"מ ריש סי' קכ"ג ביו"ד ועיין ש"ך יו"ד סי' פ"ח ס"ק א' ודבריו צ"ע דנראה דבאיסורי אכילה ג"כ אמרינן דבדילי מיניה וזה ודאי צ"ע ועיין מ"י כלל ע"ז אות כ"א ועיין בשו"ת הרשב"א סי' קע"ז הובא ביתה יוסף או"ח סי' ת"מ שכתב דוקא בהקדש משום חומר ומ"ש דגם בחמץ בדילי מיניה עיין בשו"ת זקני הגאון בעל שער אפרים סי' ז' בהגהת בנו הרב ז"ל שתמה עליו ועיין ביצה דף ל"ט הקדש דלא בדילי אינשי מיניה ועיין רש"י שם ובתוס' ד"ה הקדש ודו"ק:

1 מאי שנא של ע"ז דשרי - לגמרי דאפילו מדרבנן לא גזור בה דקתני ומותרת ובשל הקדש קתני לא נהני:

2 הקדש לא מאיס ולא בדילי אינשי מינה - כולי האי כע"ז דבדיליתא דהקדש לאו משום מאיסותא אלא משום אסורא ונהי דבעלמא אמרינן לגבי חולין בדילי אינשי מהקדש אבל לגבי ע"ז לאו בדילותא היא:

« רש"י על ביצה ל״ט ע״א:ה׳ רש"י על ביצה ל״ט ע״א:ז׳ »