רש"י על ביצה ל״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ו׳ רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ח׳ »

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

ואנשים אוכלים כו'. הנה בגמ' פסחים ד' ק"ט ע"א משמע דלא בעי תרווייהו רק משום דהנה מבואר בגמ' מו"ק ד' ט' ע"א דאין שמחה בלא אכילה ושתיה ועי' סוכה ד' כ"ה ע"ב אין שמחה אלא במקום סעודה רק לזה לא בעי בשר ויין רק אכילה ושתיה ועי' מו"ק ד' י"ד ע"ב דאמר שם דעיילי ואכלי ושתו כו' וסנהדרין ביום שדנין ד"נ אסורין לשתות יין כמבואר בסנהדרין ד' מ' וד' מ"ב ע"ש ועי' תוס' מו"ק ד' כ"ב ע"ב ד"ה ולשמחות ע"ש וגם אכילה יוצא בבשר עוף. ובאמת בזה פליגי ר"א ור"י אם שמחת יו"ט רשות או חובה דלר"א ג"כ מודה דבעי לאכול ביו"ט רק לא משום שמחה וזהו דאמר בירושלמי פ"ו דפסחים ה"ב דלר"א רשות ר"ל דיכול לאכול שאינו מבושל אף דבחי ליכא שמחה השמטה ועי' בירושלמי בחגיגה פ"א דס"ל דגם בחי יוצא בשמחת יו"ט ע"ש בסוף ה"ד דהכהנים יוצאים בשעיר ודלא כבבלי פסחים דף ע"א ע"א וזהו ג"כ כונת הירושלמי שם בה"ב דשמחה יוצאין ג"כ בדבר שאין דרכו לכן ר"ל חי ועי' תוס' מנחות ד' מ"ח ע"א דס"ל דאכילת חי לא הוה קיום מצות אכילת קדשים ע"ש בד"ה חטא ושם ד' ק' ע"א בתוס' ד"ה ששונאין דרק הוה מה שלא נשאר עי"ז נותר לא מצות אכילה ועי' בירושלמי פ"ג דעירובין ה"א דיליף מכאן דמערבין בבשר חי אף בלא מלח ועי' בהך דביצה ד' כ"ה ע"א גבי כזית חי לגבי יו"ט וע"ש ברש"י ד' ל"ג ע"א גבי בני מעים דהוי מוקצה ביו"ט אך י"ל דקדשים שאני משום דבעינן למשחה כמבואר בזבחים ד' כ"ח ע"א גבי עור האליה ועיין בירושלמי פסחים פ"ו ה"ב רצה בישל רצה לא בישל ע"ש ע”כ השמטה ולכך ס"ל לר"א בסוכה ד' כ"ז דשייך השלמה גם ביו"ט ראשון משום דלא הוה גדר שמחה רק משום גדר דין ועי' תוס' חגיגה ד' ו' ע"ב ד"ה יש בו שמחה ועי' רשב"ם ב"ב ד' צ"א ע"א דכל ז' ימי המשתה הוה יום אחד וכן גבי יו"ט הוי ג"כ כן עי' זבחים ד' צ"ז ע"א. הכתוב עשאה לכולם לינה אחת. והנה באמת נ"ל כך דיש חילוק בין שבת ליו"ט כך דהשבת הוא בעצם נקרא עונג וכיון שנקרא עונג ממילא צריך לאכול כדי לענגו ועי' בספרי על וביום שמחתכם ע"ש ועי' ברכות ד' מ"ט ע"א דמספקא ליה על ר"ח אם בעיא שמחה ועי' שבת ד' כ"ד ע"א ואין בהם קדושה על הכוס ועי' סנהדרין ד' ע' ע"ב אטו בבשר ויין ועי' במס' סופרים דבר"ח היו מברכין על היין ע"ש ועי' ברכות ד' מ"ב ע"ב. ועי' תוס' מו"ק ד' כ"ג ע"ב גבי אבילות בשבת כו' ולכך ס"ל בירושלמי דמעשרות פ"ג כר"י דהיום קובע למעשרות בשבת ואף שלא הזמינו לצורך סעודת שבת וזהו מה דאמר בפסחים ד' ק"ה ע"א כשם שהשבת כו' אבל יו"ט אף דמוכח בכ"מ דקבע למעשר זה רק הסעודה עיין בירושלמי פ"ד דדמאי ה"א ונזיר פ"ה גבי מנחות ע"ש ולכך צריך לאכול ולשתות ועי' ביבמות ד' מ"ג ומו"ק ד' י"ח ע"ב דלגבי נשואין בלא סעודה איכא ג"כ שמחה אבל ביו"ט אינו כן ועי' בסוכה ד' כ"ה ע"ב ועי' בירושלמי דסוטה פ"ח גבי יין קוסס ע"ש דאמר דמקדשין בו האשה ועי' פסחים ד' מ"ט וכ"מ בזה ועי' במנחות ד' כ' ע"א אם הנסכים הוא משום שמחה או משום שתיה ונ"מ ליין מגתו דשמחה ליכא ושתיה איכא ועי' ב"ב ד' צ"ז ע"ב ומנחות ד' פ"ז מה דפליגי בזה רש"י ותוס' ונדה ד' ח' ע"א ע"ש ברש"י ותוס' ועי' סנהדרין ד' ע' ע"א גבי בן סו"מ ועי' זבחים ד' צ"א ע"ב וסוכה ד' מ"ט ע"ב דיש שני מיני נסכים אחד משום שתיה ואחד משום אשה ע"ש ובזה א"ש ואכמ"ל:

2 ביצה פתח ↗

לְמֵימְרָא דְּרָבָא כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה? וְהָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: טְוִי לִי בַּר אֲווֹזָא וּשְׁדִי מְעֵיהּ לְשׁוּנָּרָא! הָתָם כֵּיוָן דְּמַסְרְחִי — מֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ.

1 ושדי מעיה לשונרא - השלך בני מעים לחתול ולר' יהודה אסור לטלטלו ולתתו לחתול דמאתמול מוכן לאדם היה ולא לכלבים דקאמר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה:

2 כיון דמסרחי - אם יניחם לצורך מחר והיום לא היה צריך להם מאתמול דעתיה עלוייהו להשליכם לחתול:

« רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ו׳ רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ח׳ »