רש"י על ביצה ל״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ל״א ע״א:ב׳ רש"י על ביצה ל״א ע״א:ה׳ »

1 ביצה פתח ↗

אָמַר רָבָא: עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים, אַף עַל גַּב דִּמְכַנְּפִי לְהוּ וּמוֹתְבִי, כֵּיוָן דְּאִי מִדְּלֵי זִיקָא מְבַדַּר לְהוּ — כִּמְפוּזָּרִים דָּמוּ וַאֲסוּרִין. וְאִי אַתְנַח מָנָא מֵאֶתְמוֹל עֲלַיְיהוּ — שַׁפִּיר דָּמֵי.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בד"ה תרתי לקולא קאמר כו' ור' יהודה דלא בעי תרתי נמי מרישא דר' יוסי ש"מ מדנקט כל שנכנסין לה בפותחת כיון דכולהו פותחת אית להו הכי אבעי ליה למתני ר' יוסי אומר אפי' בתוך תחום שבת עכ"ל יראה דרש"י לא נחית הכא להך מלתא דודאי אצטריך למתני כל שנכנסין דאל"ה הוה איצטריך אפילו בתוך התחום לגופיה למשרי בפותחת ברחוק ולא לדיוקא למשרי בלא פותחת בסמוך כפרש"י ומנלן תרתי לקולא לר' יוסי אלא דאי משום הא מ"מ מלת פותחת לא ה"ל למתני אלא דהכי הל"ל כל הקרפיפות שנכנסין לו ואפי' בתוך תחום שבת וק"ל:

4 כמפוזרין דמו - ואפילו לא פזרתן הרוח דמסתמא לא סמכה דעתיה סבר מבדר להו זיקא:

5 ואי אתנח מנא עלייהו - להכבידן שפיר דמי דסמכה דעתיה:

2 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

כז סעיף ד' כיון שהרוח מפזרת אותם וכו' ואפי' לא פזרתן הרוח דמסתמא לא סמכה דעתיה סבר מבדר להו זיקא. ואי אתנח מנא עלייהו להכבידן שפיר דמי דסמכה דעתיה. רש"י ביצה ל"א ע"א. ולפי' אחרים שכתב הר"ן לעיל או' ט"ו דטעמא דאיסורא משום גיבוב טעמא דעלי קנים ועלי גפנים משום דאע"ג דמכונסים נינהו חיישינן שמא בשעה שירצה ליקח אותם יפזרם הרוח ואתו ללוקטם. ואי אתנח עלייהו כלי מאתמול ליכא למיחש להכי ושרי. ב"י;

« רש"י על ביצה ל״א ע״א:ב׳ רש"י על ביצה ל״א ע״א:ה׳ »