רש"י על ביצה ל׳ א:ח׳

1 אפומא דלחיא - לחי המתיר במבוי בשבת:

2 דלמא מגנדר ליה חפץ - ברה"ר חוץ ללחי:

3 ואתי לאתויי - מתוך שאינו במבוי מקורה להכיר שזה רה"ר וזה רה"י ומביאו: וקא מגנדר חצבייהו ומייתי להו לא גרסי':

4 ולא אמרינן להו ולא מידי - ואע"ג דעברן אדרבנן דאמור לא ליתיב ואינהו יתבן: