רש"י על ביצה כ״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על ביצה כ״ט ע״ב:ה׳ »

1 ביצה פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא בַּר רַב הוּנָא זוּטֵי אַפִּתְחָא דִנְהַרְדְּעָא: שׁוֹנִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: פּוּקוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּא: שְׁקִילָא טֵיבוּתָךְ וְשַׁדְיָא אַחִזְרֵי, פּוֹק חֲזִי כַּמָּה מַהוֹלָתָא הַדְרָן בִּנְהַרְדְּעָא.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1968 מקור הבטוי הוא בגמרא שבת סג:, ביצה כט:, כתובות נג:, ב"ק פג., וב"מ סג:, ובמסכת שבת ובב"ק מדובר במעוברת שנבהלה מנביחת הכלב, ומחמת כן הולד זז ממקומו, ובעל הכלב מנחמה ואומר לה שאין לה מה לפחד מהכלב, כי קודם לכן כבר נטל מהכלב את שיניו. ועל כך היא השיבה "שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד", ופירש רש"י בב"ק שם "שקילי טיבותיך - נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים, שלא קשרת את הכלב, מה שאתה מנחמני הבל. כבר נד - ונעקר ממקומו". ורש"י בביצה כט: כתב "אין אנו מחזיקין לך טובה בכך, נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים". והכוונה היא שטובתך שעשית שעקרת שיני הכלב אינה מועילה, כי אם לא היית מביא את הכלב מעיקרא לא היה נוצר הצורך לעקור את שיניו. אף כאן, טובת רבוי המצות בא לעולם רק לאחר שעשה חטא, שאז יש צורך לתקן את פגם החטא ברבוי מצות. אך אם מעיקרא לא היה חטא, אזי לא היה צורך במצות, כי בלא"ה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. והנה מציאות החטא בעולם היא דוקא מפאת רבוי המצות, כי אם היו רק מצות בודדות, לא היה נמצא החטא מעיקרא כי קל לשמור מצות בודדות, ושוב לא יהיה צורך ברבוי המצות. אם כן רבוי המצות הוא המביא את הקלקלה החטא, והוא המביא את תיקון הקלקלה. אך אין צורך בטובה מעין זו, כי ללא רבוי המצות לא היה החטא, כי בקל ישמור מצות בודדות.

3 ביצה פתח ↗

4 ביצה פתח ↗

1 לאבא - לחברי:

2 שקילא טיבותיך - אין אנו מחזיקין לך טובה בכך נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים טיבותיך גרי"ר בלע"ז:

3 מהולתא - נפות:

4 הדרן בנהרדעא - שכולן יודעות שמותר:

« רש"י על ביצה כ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על ביצה כ״ט ע״ב:ה׳ »