רש"י על ביצה כ״ב ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ב ע״ב:א׳ רש"י על ביצה כ״ב ע״ב:ד׳ »

1 ביצה פתח ↗

וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין. תָּנוּ רַבָּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין אוֹפִין פַּת עָבָה בְּפֶסַח, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. וְכַמָּה פַּת עָבָה — אָמַר רַב הוּנָא: טֶפַח. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים, טֶפַח.

2 ביצה פתח ↗

3 בינת אדם פתח ↗

סב לפי מה שכתב כו"פ דר"ל י"ב עשרונים מצה שכל מצה עוביה טפח וכן כתב הפ"ח בק"א א"כ יש לידע שיעור התנור שהרי לחם הפנים עוביו טפח כמה שכתב רש"י בביצה פרק ב' ואף דבפסחים פרק כל שעה כתב דקרנותיו היה טפח ודאי שכולו היה כן עיין בתוי"ט במנחות פרק ראשון והוא המחוור שבשיטת ע"ש ששה חלות היו מחזיקין י"ב עשרונים כדאיתא במתניתין שם שכל חלה ב' עשרונים ואורך החלה עשרה טפחים ורחבי חמשה ואם כן כל חלה חמשים טפחים מרובעים ואם כן ששה חלות הם ש' טפחים מרובעים ואם כן תנור שהוא ב' אמות וחצי טפח שהם י"ב טפחים וחצי שכל אמות הם באמת בת ו' טפחים כדאיתא בריש עירובין ואם כן י"ב טפחים וחצי טפח אורך וי"ב טפחים וחצי טפח רוחב וששה טפחים גובהה הוא מחזיק ש' טפחים שהרי כל צד שנים עשר טפחים וחצי הוא ע"ה טפחים מרובעים שהרי הגובה ששה טפחים ואם כן ו"פ י"ב הוא ע"ב וחצי טפח הוא שלשה טפחים וכן מן ד' צדדים כמש"כ הכו"פ ומהתימא שהפוסקים מסופקים בתנורים שלנו וכ' שכל תנור מן המוכרין בשוק וידוע שהתנורים של המוכרים במדינות אשכנז הוא גדול הרבה יותר מב' אמות וצ"ע אך הפ"ח כתב דבעינן שנים עשר עשרונים בקרקעית התנור וא"כ שיעור ח' אמות ורבע בקירוב על ח"א ורבע:

1 בפסח - קא סלקא דעתך שאינו יכול לשמרה מהחמיץ:

2 וכמה פת עבה - שהתירו בית הלל:

3 שכן מצינו בלחם הפנים - שהוא מצה כדאמרינן בכל המנחות באות מצה מנחות דף נז. ועביו טפח כשמו לחם הפנים יש לו פנים ואין פנים פחותין מטפח:

« רש"י על ביצה כ״ב ע״ב:א׳ רש"י על ביצה כ״ב ע״ב:ד׳ »