רש"י על ביצה כ״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״א ע״א:ג׳ רש"י על ביצה כ״א ע״א:ו׳ »

1 ביצה פתח ↗

וְטַעְמָא מַאי? בְּהֵמָה חֶצְיָהּ שֶׁל גּוֹי וְחֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לְשׇׁחְטָהּ בְּיוֹם טוֹב, דְּאִי אֶפְשָׁר לִכְזַיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה. אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת אָסוּר לְשׇׁחְטָן בְּיוֹם טוֹב, דְּכֹהֲנִים כִּי קָא זָכוּ — מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

469 פירוש - אע"פ שיש בידי האדם לפרנס עצמו, אך עושה כן רק מתוך מה שהקב"ה מפרנס הכל, וכלשונו למעלה לאחר ציון 447: "אם לא אמרו עליו דברי תורה, אף כי הוא יתברך מפרנס הנבראים, נחשב זה כי נתן להם פרנסה, ומתפרנסים בעצמם". ואם כן עדיין יקשה, הרי אין לאדם מעצמו כלום, "דלית ליה מגרמיה כלום" זוה"ק ח"א קסח:, ולכך אי אפשר להחשיב את האדם עצמו למקור פרנסתו. ובנתיב העבודה פי"ז א, קל: כתב: "כל אדם עבד אל השם יתברך, ופרנסתו מן השם יתברך". וראה למעלה פ"א הערה 454 אודות שאין לעבד שום מציאות מצד עצמו. וצרף לכאן דברי רש"י סוכה ט. ד"ה על החגיגה שכתב: "שלמי חגיגה שם שמים חל עליהם לאוסרן עד לאחר הקטרת אימורין, דזכו בהו בתר הכי משלחן גבוה, כעבד הנוטל פרס". ועוד כתב רש"י ביצה כא. ד"ה כהנים "כהנים משלחן גבוה קא זכו - בחזה ושוק, והוא הדין לבעלים בשאר הבשר, כעבד הנוטל פרס מבית רבו". וכן כתב רש"י דברים י, ט על הלוים "ה' הוא נחלתו - נוטל פרס מזומן מבית המלך".

4 וטעמא מאי - סוגיא דגמרא הוא:

5 כהנים משלחן גבוה קא זכו - בחזה ושוק וה"ה לבעלים בשאר הבשר כעבד הנוטל פרס מבית רבו נמצאת כל השחיטה לשם גבוה:

« רש"י על ביצה כ״א ע״א:ג׳ רש"י על ביצה כ״א ע״א:ו׳ »