רש"י על ביצה כ׳ ב

1 צאן קדר - מעולים היו:

2 שוב מעשה כו' - לאחר המעשה הזה היה מעשה בתלמיד אחד כו':

3 מה זו סמיכה - שאתה רוצה לסמוך ולעבור על דברי ב"ש והלא אנו חלוקין עליכם:

4 אמר לו מה זו שתיקה - שהיה לך לשתוק ואינך שותק:

5 שתקו בנזיפה - בגערה:

6 מקום שאסור להדיוט - שבת שאסור לעשות להדיוט כלום מותר לגבוה תמידין ומוספין:

7 מקום שמותר להדיוט - י"ט דכתיב שמות יב הוא לבדו יעשה לכם כל צד צרכי אכילה:

8 אינו דין שמותר לגבוה - כל צרכי אכילת מזבח ואפילו עולת ראייה:

9 נדרים ונדבות יוכיחו - שיו"ט מקום המותר להדיוט הוא ואתם מודים לנו שאסורים להקריב והן צרכי גבוה:

10 אף זו קבוע לה זמן כו' - ויש לחוש שמא יפשע או יאנס בשאר ימי המועד ולא יביא:

11 והלא כבר נאמר לה' - וחגותם אותו חג לה':

12 אומרה בלשון אחרת - להאי קל וחומר דבית הלל דלעיל:

13 כירה - יש לה בית קבול לקבל שתי קדרות ושייך למימר בה סתומה ופתוחה:

14 במאי קמפלגי - אבא שאול ותנא קמא אבא שאול דלא אמר אמרו להם בית שמאי נדרים ונדבות יוכיחו סבירא ליה נדרים ונדבות קרבין לבית הלל:

15 לא תימא מדאורייתא מחזא חזו - דלה' משמע כל דלה' אפילו נדרים ונדבות:

16 שמא ישהה - עד המועד שיהא לו בשר מצוי ברגל ושמא כשיבא המועד יארע לו אונס ונמצא מאחר נדרו:

17 מדאורייתא נמי - סבירא ליה דאסור דכי כתיב לה' דומיא דוחגותם קאמר עולות הדומות לחגיגה זמן קבוע ברגל כמותה:

18 דהא שתי הלחם - דעצרת דחובת היום הן ואינן ראויין לבא קודם לכן דלגזר בהו שמא ישהה הואיל ויכול לאפותן מערב י"ט אמור רבנן במסכת מנחות דף צה: דאין דוחין לא שבת כו' באפייתן דלאו דומיא דחגיגה הוא שזמן שחיטתה קבוע ברגל ואינו יכול להקדים ולאחר:

19 עבר ושחט מאי - מהו שיזרוק את הדם:

20 על מנת להתיר בשר באכילה - כלומר אם הבשר קיים שתהא זריקתו צורך יו"ט שיאכל הבשר היום זורק ואם לאו אינו זורק:

21 על מנת להקטיר אימורין לערב - אפילו אין כאן אלא לצורך הכשר קרבן להכשיר קרבן שאין יכול לזרוק בלילה והקטרת האימורין כשרה כל הלילה וימתין עד שתחשך ויקטירה:

22 לרבא לא זריק - אף על גב דלאו מלאכה היא גזור בה משום שבות:

23 כבשי עצרת - הבאים עם שתי הלחם כדכתיב בפרשת שור או כשב בעצרת ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים וגו' ויקרא כג:

24 שלא לשמן - שצריך לשחטן לשם שלמי צבור ושחטן לשם עולה:

25 לפני זמנן - קודם עצרת והם הופרשו לשם כבשי עצרת:

26 הדם יזרק והבשר יאכל - דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים ליקרב ונאכלין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה:

27 ואם היתה שבת לא יזרוק - שהרי אסור לבשל ולצלות היום ולא יאכל מן הבשר:

28 ואם זרק - ולא נמלך: