רש"ש על כריתות ח׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כריתות ז׳ ע״ב רש"ש על כריתות ט׳ ע״א »

1 כריתות פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדַּאי חָמֵשׁ זִיבוֹת סָפֵק אוֹ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדַּאי וְחָמֵשׁ לֵידוֹת סָפֵק – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּין, אַחַת עַל הַוַּדַּאי וְאַחַת עַל הַסָּפֵק, שֶׁל וַדַּאי נֶאֱכֶלֶת וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה, שֶׁל סָפֵק אֵין נֶאֱכֶלֶת וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה.

2 רש"י פתח ↗

אם יש ודאי ביניהן - ממין הספק דאמר על הודאי כדי שתיעשה ודאי ותהא נאכלת ותפטר לגמרי כדפרישית במתני' דבקושי התירו להקריב ספק:

3 רש"י פתח ↗

בין ודאי כו' - אינה צריכה לומר על האחרונה אני מביאה: בדר"ע ל"ג ותפטר:

4 כריתות פתח ↗

מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה, וְאַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כַּשּׁוֹגֵג.

5 יבמות פתח ↗

אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: הֲלָכָה כְּהִלֵּל, וּמוֹקֵי לַהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא.

5 כריתות פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: נְזִירוּת דְּטׇהֳרָה מִשְּׁבִיעִי הוּא דְּחָיְילָא עֲלֵיהּ. וּמַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּשְּׁבִיעִי, וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי, וְכֵיוָן דְּלֹא יָצָא שָׁעָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבָּן – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד.

6 כריתות פתח ↗

וָעוֹף הֵיכָא אִיתְרַבִּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה״ – מָה אַתֶּם עוֹלָה וּשְׁלָמִים, אַף הוּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּכֶם כַּגֵּר״. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – אֵיזֶה דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַה׳? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עוֹלַת הָעוֹף.

7 רש"י פתח ↗

מבשרו - מכח אברו ומתוקף יצרו:

1 גמרא ת"ר ה' לידות ודאי וה' זיבות ספק או ה' זיבות ודאי כו' מביאה ב' קינין כו'. כצ"ל וכצ"ל ברש"י וכ"ה בב"ח. וברמב"ם פ"א מהלכות מחו"כ ה"י נפל ג"כ ט"ס וכצ"ל היה עליה ה' זיבות ודאות וה' לידות ספק כו'. והנה מבואר כאן דאף דבחמשה לידות או זיבות מביאה קן אחד ואוכלת בזבחים. מ"מ לידה וזיבה איננה מטוהרה לאכול בקדשים בהבאת קן אחד על שתיהן וכ"ה להדיא בתוספתא כאן. ונ"ל דילפינן זה מהא דאיתא בת"כ פרשה מצורע וכפר על המטהר מטומאתו ולא מזובו ופירש הק"א שאם היה זב ומצורע כו' אין קרבן זה עולה לשתיהן. והיינו ע"כ אף לטהרו לאכילת קדשים. דאי לענין חיוב פשיטא כדמקשה הגמרא לקמן ט ב קתני יכול על הלידה ועל הזיבה א"מ אלא קרבן אחד אלא מעתה כו'. ועתה מה שהעלה הגרע"א בצע"ג בגה"ש לשונו מגומגם ע"י המעתיקים ע"ש מיושב שפיר וגם מהה"ג בעל נו"ב בספרו דורש לציון דרוש ד' נעלם במחכתה"ג גמרא שלפנינו ומש"כ בה. שכתב שם דספק זב לקרבן אם נעשה מצורע מוחלט יפקיר נכסיו ולהוי עני ויביא שתי תורים לצרעתו ויטהר אף מספק זובו לפמש"כ בס"ד בנזיר נט ב בד"ה א"ל ב"ז בסופו ע"ש אף להפקיר נכסיו לא הוי צריך. ומה שהקשה עליו בנו הה"ג בהגהה שם מהא דלקמן ט ב שהבאתי. במחכ"ת משם לא מוכח אלא דמוטל עליה חוב להביא שני קרבנות. אבל מ"מ איכא למימר דנטהרה לאכול בקדשים בקרבן אחד. וכמו למסקנא דמוקי למיעוטא דזאת על לידה ולידה דלאחר מלאת דאינו אלא לחיובא בב' קרבנות אבל לענין אכילת קדשים די לה בקרבן אחד וכדפרש"י במתניתין. ועמש"כ בנדה כא בס"ד:

2 רש"י ד"ה אם יש ודאי ביניהן. ממין הספק תאמר כו'. כצ"ל. ומה שהגיה הב"ח דצ"ל בין הספק. הן לפמש"כ לעיל הגירסא ממין מדויק היטב:

3 רש"י ד"ה בדר"ע. ל"ג ותיפטר. פירוש דהוה משמע דבין ודאי ובין ספק שוין בפטורא ובאמת ז"א דבספק פטורה לעולם ובודאי אינו אלא שאינה מעוכבת מלאכול בקדשים אבל החוב נשאר עליה:

4 במשנה ד' מחוסרי כפרה. לשון הרע"ב שמביאים כפרה כו'. וכ"ע התוי"ט וז"ל רש"י מביאין חטאת כו'. ול"נ דהרע"ב שינה לשון רש"י בכוונה דראב"י אומר אף גר מח"כ והוא אינו מביא חטאת כדלקמן:

5 גמרא ור"א כו' ניתני נמי נזיר טמא. בתור"ע העלה בצ"ע דהא לקמן ט ב מוקי סתמא דמתניתין כריב"י דאמר דנזירות טהרה משביעי הוא דחיילא וא"כ ליכא עיכובא בקרבן ונימא דראב"י כוותיה ס"ל. או דס"ל כרבי דאמרינן בנזיר יח ב אליביה דמונה אע"פ שלא הביא קרבנותיו. ולי י"ל עפ"י סוגיא דיבמות לז דאביי ורבא מהדרי כאו"א לאוקמי דראב"י אליבא דהלכתא ע"ש. וה"נ הרי קי"ל כרבנן בנזיר שם דאינו מונה עד שיביא חטאתו וכמו שפסק הרמב"ם בפ"ו מהנ"ז להכי רוצה הש"ס לאוקמי ג"כ הא דראב"י דהכא אליבא דהילכתא:

6 שם דת"ר כאשר תעשו כצ"ל כו' מה כו' אף הוא כו' שנאמר ככם כגר. תימה קרא לקרא:

7 רש"י ד"ה מבשרו. ומתוקף יצרו. קשה אדרבה דהא אחד מז' דרכים שבודקים אה"ז הוא הרהור. אח"ז מצאתי שקדמני בזה התוי"ט בפ"ט דנזיר מ"ד:

1 נדה פתח ↗

הַשָּׁרוֹנִי נִידּוֹן כַּכַּרְמְלִי, חַי וְלֹא מָזוּג, חָדָשׁ וְלֹא יָשָׁן. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: וְכוּלָּן, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מַחְזִיק לוֹג — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּאתַיִם. כּוֹס טְבֶרְיָא פָּשׁוּט, אֲפִילּוּ מַחֲזִיק שְׁנֵי לוּגִּין — עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִמָּנֶה, וְאַיְּידֵי דִּקְלִישׁ — יְדִיעַ בֵּיהּ טְפֵי. הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַיָּד. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — טְמֵאָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּים — תָּטִיל לַמַּיִם: אִם נִמּוֹחוּ — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים — אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין — אִם זָכָר — תֵּשֵׁב לְזָכָר, וְאִם נְקֵבָה — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵין יָדוּעַ — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלַנְּקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם אֵינוֹ וָלָד. גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁהִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: זִיל בָּתַר רוֹב חֲתִיכוֹת, וְרוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל מִינֵי אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים הָוְיָין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן רוֹב חֲתִיכוֹת שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה, שְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה, וּלְבָנָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, וּלְרַבִּי יוֹחָנָן בְּתַרְתֵּי. לִשְׁמוּאֵל בַּחֲדָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים, וְהָא קָתָנֵי ״יְרוּקָּה וּלְבָנָה״, וּפְלִיג רַבִּי יְהוּדָה! וְכִי תֵימָא, כִּי פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וְאַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה לָא, אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵּימָא רַבָּנַן — הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מְטַהֲרִי רַבָּנַן, יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו לְרַבִּי יְהוּדָה, וּפְלִיג! וְתוּ, לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: שֶׁל אַרְבַּעַת מִינֵי דָמִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְמֵאָה, הָא קָתָנֵי: אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, וּפְלִיגִי רַבָּנַן! וְכִי תֵּימָא, כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן אַיְּרוּקָּה וּלְבָנָה, אֲבָל אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לָא, אֶלָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה לְמַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הַשְׁתָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה טְמֵאָה, אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּפְלִיגִי! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה, הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה, מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבָּעָה מִינֵי דָמִים, אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים — טְהוֹרָה. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה, וּשְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה, וּלְבָנָה — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. קָתָנֵי ״אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, יְרוּקָּה וּלְבָנָה״, וּפְלִיג רַבִּי יְהוּדָה! וְכִי תֵימָא, כִּי פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה, אֲבָל יְרוּקָּה וּלְבָנָה לָא, אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן — הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה קָא מְטַהֲרִי רַבָּנַן, יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לָאו לְרַבִּי יְהוּדָה, וּפְלִיג! אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי, וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה, מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו: קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ דָּם בְּתוֹכָהּ — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. כְּרַבָּנַן, וַעֲדִיפָא מִדְּרַבָּנַן. כְּרַבָּנַן — דְּאָמְרִי: אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. וַעֲדִיפָא מִדְּרַבָּנַן — דְּאִינְהוּ סָבְרִי: עִמָּהּ — אִין, בְּתוֹכָהּ — לָא, וְסוֹמְכוֹס סָבַר: אֲפִילּוּ בְּתוֹכָהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: קוֹרְעָהּ, אִם תּוֹכָהּ מַאֲדִים — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. כְּסוֹמְכוֹס, וַעֲדִיפָא מִסּוֹמְכוֹס. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר: קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּבַחֲתִיכָה לְבָנָה. וְכֵן כִּי אֲתָא זוּגָא דְּמִן חַדְיָיב, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה לְבָנָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם — אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ דָּם אָגוּר — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה, כְּסוֹמְכוֹס, וְקִילָּא מִכּוּלְּהוּ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָרוֹאָה דָּם בִּשְׁפוֹפֶרֶת מַהוּ? ״בִּבְשָׂרָהּ״ אֲמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת, אוֹ דִלְמָא הַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁמְּטַמְּאָה מִבִּפְנִים כְּבַחוּץ? אֲמַר לֵיהּ: ״בִּבְשָׂרָהּ״ אֲמַר רַחֲמָנָא וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת, דְּאִי ״בִּבְשָׂרָהּ״ מִבָּעֵי לֵיהּ שֶׁמְּטַמְּאָה מִבִּפְנִים כְּבַחוּץ, אִם כֵּן נֵימָא קְרָא ״בַּבָּשָׂר״, מַאי ״בִּבְשָׂרָהּ״? שְׁמַע מִינָּה תַּרְתֵּי. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה — קוֹרְעָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ דָּם אָגוּר — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה! הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בַּחֲתִיכָה, הָכָא אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִרְאוֹת דָּם בִּשְׁפוֹפֶרֶת. לֵימָא שְׁפוֹפֶרֶת תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלֵאָה דָּם, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֵימָא: שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה. תַּנָּא קַמָּא נָמֵי טַהוֹרֵי מְטַהֵר, אֶלָּא דְּפַלַּי פַּלּוֹיֵי אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. תַּנָּא קַמָּא סָבַר ״בִּבְשָׂרָהּ״ — וְלֹא בַּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁפוֹפֶרֶת. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּשִׁיעָא, אֲבָל פַּלַּי פַּלּוֹיֵי — טְמֵאָה. מַאי טַעְמֵיהּ? ״בִּבְשָׂרָהּ״ קָרֵינָא בֵּיהּ. וְאָתוּ רַבָּנַן לְמֵימַר: אַף עַל גַּב דְּפַלַּי פַּלּוֹיֵי — אֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה. הָא דַּם נִדָּה וַדַּאי טָמֵא, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת נָמֵי! אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁפוֹפֶרֶת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּטְהוֹרָה,

5 נזיר פתח ↗

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קׇרְבָּן אֶחָד עַל הַכֹּל, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ. הֵבִיא חַטָּאתוֹ וְנִטְמָא, וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ וְנִטְמָא — מֵבִיא קׇרְבָּן עַל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. הֵבִיא חַטָּאתוֹ וְלֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ — מוֹנֶה.

« רש"ש על כריתות ז׳ ע״ב רש"ש על כריתות ט׳ ע״א »