רש"ש על כריתות כ״ה

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כריתות כ״ד ע״ב רש"ש על כריתות כ״ו ע״א »

1 רש"י פתח ↗

אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר - צפרי מצורע דאסורין בהנייה מחיים כמכפר בשעיר המשתלח ועגלה ערופה. אלמא סבירא ליה דעגלה ערופה מחיים אסירא דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר יליף מכפר ממכפר עגלה משעיר ושעיר ודאי אסור מחיים כשאר קדשים. והכי מפרש במסכת קדושין בשילהי האיש מקדש קידושין דף נז.:

2 תוספות על כריתות פתח ↗

תנאי היא נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ כו' אף מכשיר ומכפר בחוץ עשה מכשיר - פירוש צפורי מצורע כמכפר עגלה ערופה קשה ומנלן דמיתסרא מחיים אימא דיליף מעגלה ערופה וצפורי מצורע נאסרים לאחר שחיטה וכן קשיא פרק האיש מקדש קדושין דף נז. ושם דמייתי מינה דצפורי מצורע מיתסרי מחיים ובקונט' פירש כאן אלמא סבירא ליה עגלה ערופה אסירא מחיים דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר כל שכן דגמר מכפר ממכפר עגלה משעיר המשתלח ושעיר המשתלח ודאי אסור מחיים כשאר קדשים ודוחק ור"י מפרש דמכשיר בחוץ היינו משולחת ובמקצת ספרים הוא כתיב וה"פ אף בחוץ עשה מכשיר משולחת דאסור בהנאה כמו עגלה ערופה והדר נילף עגלה ממכשיר כי היכי דאסורה מחיים הכי נמי עגלה והכי נמי שחוטה אסורה מחיים וניחא השתא הך דקדושין ועוד י"ל בהך התם על כרחך הך בנין אב דמכשיר כמכפר לא אתא אלא ללמד על צפורי מצורע דאסירי מחיים דאי לאחר שחיטה ל"ל מלא תאכלו לרבות השחוטה שמעינן איסור הנאה וא"ת ולא תאכלו היכי משתמע איסור הנאה והלא הוא כתוב גבי עופות טמאין דמותרין בהנאה וי"ל דגלי לן קרא דשחוטה מיתסרא סברא הוא שגם המשולחת שתאסר עד השילוח שסברא הוא ששתיהן שוות עד גמר מצוותן ואיסור שבמשולחת היינו איסור הנאה הילכך שחוטה נמי תיאסר בהנאה וכן צ"ל בסוגיא דהתם:

3 כריתות פתח ↗

מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. הוּא הָיָה נִקְרָא אֲשַׁם חֲסִידִים. אָמְרוּ עָלָיו עַל בָּבָא בֶּן בּוּטָא שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב אָשָׁם תָּלוּי בְּכׇל יוֹם, חוּץ מֵאַחַר יוֹם כִּיפּוּרִים יוֹם אֶחָד.

4 כריתות פתח ↗

הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, וְעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיֶּיבֶת לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכְשֶׁרֶת לֶאֱכוֹל בִּזְבָחִים. חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק, אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע – תִּקָּבֵר.

6 כריתות פתח ↗

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרָבָא:

7 רש"י פתח ↗

דלמא אשם תלוי - מדקיל כולי האי דאתי על הספק איכא למימר נמי דדינו כעולה ושלמים דאתו בחובה כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה ואתו בנדבה אשם תלוי נמי אתי בחובה ובנדבה:

8 כריתות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה אֲשָׁמוֹת מְכַפְּרִין, אָשָׁם תָּלוּי אֵין מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יוֹסֵף, הָכִי קָאָמַר: חֲמִשָּׁה אֲשָׁמוֹת מְכַפְּרִין כַּפָּרָה גְּמוּרָה, וְאָשָׁם תָּלוּי אֵין מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה.

9 פסחים פתח ↗

וְאֵימָא, כַּמַּיִם הַמִּתְנַסְּכִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ ״כַּמַּיִם״ — רוֹב מַיִם. מִידֵּי ״רוֹב מַיִם״ כְּתִיב?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִין, וְלֹא כַּמַּיִם הַנִּיסָּכִין.

10 יומא פתח ↗

פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״, וְאוֹמֵר: ״אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא״. ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״. וּמֵאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת?!

11 יומא פתח ↗

וְעַד שֶׁאַתָּה מַפְרִישׁוֹ מִטּוּמְאַת בֵּיתוֹ, הַפְרִישֵׁהוּ מִטּוּמְאַת הַמֵּת! אָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זֹאת אוֹמֶרֶת: טוּמְאַת הַמֵּת הוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר.

12 רש"י פתח ↗

אין אחר מכפר כפרתו - שאם מעל בשוגג ולא ידע ועבר עליו יום הכיפורי' ואחר כך נודע לו מביא אשם מעילות וכן כולן:

13 רש"י פתח ↗

מנהני מילי - דאשמות ודאין לא מכפר יום הכיפורים עלייהו:

14 רש"י פתח ↗

דלא בא לכפר על עבירות מצוה ידועה - כדאמר בפרק קמא דשבועות דף ב. על טומאה שיש בה ידיעה בתחלה כשנטמא ידע ואין בה ידיעה בסוף כשנכנס לא ידע שהוא טמא וכשיצא לא נודע לו שנכנס בטומאה שיביא קרבן שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע שנכנס למקדש טמא ויביא בעולה ויורד אבל נודע לו שחטא ונכנס למקדש בטומאה אינו מכפר הילכך לא מכפר החטאים דבני קרבן משום דזוטרא כפרתיה אבל שעיר המשתלח דנפישא כפרה דיליה דמכפר על עבירה שנודע לו שחטא כדאמרינן בפרק קמא דשבועות שם: על כל עבירות שבתורה הזדונות והשגגות הודע ולא הודע כו' אימא דעל חטאים דבני קרבן נמי מכפר:

15 רש"י פתח ↗

והתודה עליו - בשעיר המשתלח:

1 רש"י ד"ה אף מכשיר. כמכפר כשעיר כו'. כצ"ל בכ"ף:

2 תד"ה תנאי היא. אימא דיליף מע"ע דציפרי מצורע כו'. כצ"ל:

3 במשנה חוץ מאחר יוה"כ יום אחד. נראה משום דבכל יום הי' מע"ל בין א"ת לא"ת או קרוב לו לכן חשש שמא חטא בינתיים. אבל יוה"כ דכל היום מכפר והוא לא היה יכול להביאו אלא קודם תמיד של בה"ע א"כ יחסר הרבה ממע"ל לכן ליכא חשש כ"כ שמא חטא בינתיים:

4 שם חטאת העוף הבאה עה"ס כו'. והנה אם קודם שנמלקה נודע לה שלא ילדה מבואר לקמן כו ב בברייתא דת"כ דריו"ח דתצא לחולין. ותמיהני מדוע לא תני לה בר"פ דחה"ע הבאה עה"ס אינו כן ר"ל כא"ת:

5 גמרא ורבנן כו' וא"ת ה"ט כו' להגן עליו כו'. לקמן כו ב וכרבא:

6 שם בסה"ע תני ר"ח קמי' דרבא. בגליון נדפס הגה דאולי צ"ל קמי' דרבי. וזה שבוש מדאמר לקמן א"ל מ"ט לא מתני' כו' תניתה קמי מר ומנו רבה. אלא ודאי גי' שלפנינו נכונה ור"ח י"ל דהוא רב חייא בר אבין דרבא אמר בס"פ שמונה שרצים וש"נ אני וארי שבחבורה ומנו ר"ח בר"א ובנדרים לד ב בעי מיניה דרבא:

7 רש"י ד"ה דלמא א"ת. איכא למימר נמי כו'. כצ"ל:

8 גמרא ת"ר ה' אשמות מכפרין א"ת אינו מכפר מ"ק כו'. כצ"ל ותיבות כפרה גמורה נראה למחוק:

9 שם א"ל מידי רוב כתיב. כה"ג בפסחים כב וש"נ:

10 שם ואת כל פשעיהם כו' ל"ל. ק"ל דהא פשעים היינו מרדים יומא לו ב ופרש"י העושה להכעיס וחמיר טפי ממזיד לתיאבון וא"כ איצטרך לגופי'. ואולי דזהו כוונת רב תחליפא לקמן מה שאמר קדמייתא נמי לא תיתי כו'. היינו מטעמא דאמרן:

11 שם א"ר תחליפא אבוה דר"ה ב"ת. כצ"ל ומלת בריה שבוש. ומה שמחק הרש"ק תיבות בר תחליפא. עמש"כ ביומא ו ב בס"ד:

12 רש"י ד"ה אין אחר מכפר. שאם כו' ולא ידע כו' ואח"כ נודע לו כו'. אמת שכן משמע מלשון הגמרא. אבל הוא לאו דוקא דה"ה בנודע לו קודם יוה"כ. באשם ודאי צריך להביא אחר יוה"כ. וא"ת א"צ כדתנן הודע ולא הודע:

13 רש"י ד"ה מנה"מ. לא מכפר יוה"כ עלייהו. כצ"ל:

14 רש"י ד"ה דלא בא לכפר. אבל שעיר המשתלח כו' דמכפר על עבירה שנודע לו שחטא כו'. ר"ל ידיעת ספק. אבל א"א לפרש כוונתו על מזיד. דהא גם שעיר הפנימי מכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו. ואי משום דשה"מ עדיף טפי דמכפר ג"כ על זדון דשאר עבירות. א"כ הל"ל והא כי כתיב כו' דלא מכפר רק על טומאת מו"ק אבל שה"מ דמכפר על שאר עבירות אימא לך כו':

15 רש"י ד"ה והתודה. דאע"ג דנפישא כפרתו. כצ"ל:

16 בתוס' ד"ה אלא. נראה דלא ידע דקרא כו'. כצ"ל ומלת ליה למחוק:

« רש"ש על כריתות כ״ד ע״ב רש"ש על כריתות כ״ו ע״א »