רש"ש על כריתות כ׳

1 רש"י ד"ה אלא לאו מתעסק א"ב. ואתי איהו למימר אפי' נתכוין ללקט כו' דהוי מתעסק כו'. כצ"ל:

2 רש"י ד"ה ליקדם א"ב. ר"ש ורש"ש סברי אם משם אחד ד"ה חייב כו'. משמע דמוקי דבריהם גופייהו בליקדם. וזה שלא כדברי שמואל עצמו דמוקי להו בשאבד מלקט מלבו:

3 רש"י ד"ה אם בנשימה א'. ומחמת הנפיחה כבה זה והדליק זה חייב. כצ"ל:

4 תד"ה היינו. כגון ענבים ותאנים או כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה להקדים א"ב. עי' כה"ד. ק"ל להבין החילוק בין חיובא דחדא לחיובא דתרתי:

6 תד"ה כגון. ומסיר הפחמין גדולים כו' וזהו קלקול דאינן ראויות לשום דבר. כצ"ל. מש"כ דא"ר לשום דבר ל"ד דהרי ראויין לכיבוס בגדים. ולנגב בהן את הכלים כדאיתא בשילהי ע"ז. ולהניחן ע"ג מכה מנחות ר"ד נב:

7 תד"ה אכל. וי"ל דלמסקנא כו' דאיתנהו במינייהו כו' לאפוקי דגים כו'. יש להגיה לאפוקי שרצים כדאיתא בגמרא:

8 בסה"ד וה"נ המ"ל אף עוף כו'. ר"ל דהל"ל תרוייהו שמטמאה ט"ח ואינה באם עה"ב ונמעט עוף טמא וגם שאינו מזומן בטהור:

9 תד"ה דם הקזה. שאין רגילות כו' עד שיצא לה דם הנפש. כ"ה בתוי"ט: