רש"ש על כריתות כ״ב

1 גמרא מיתיבי איזהו דם הנפש כ"ז שמקלח כו'. כצ"ל:

2 במשנה מודה ר"ע שאינו מביא את מעילתו כו'. לכאורה קשה למה לא ישלם מספיקא להקדש לכ"ע. מי גרע הקדש מצדקה לדעת הרמב"ן שהביא הר"ן בנדרים ז דספיקא לחומרא. וי"ל דהקדש שאני שהרי פטרה התורה כל המזיקין אותו כמש"כ התוס' בב"ק ז ד"ה שור רעהו. רק דבנהנה בשוגג חידשה להביא אשם ומעילתו לכפרה ואין לך בו אלא חדושו דהיינו בודאי אבל לא בספק :

3 רש"י במשנה ד"ה גליון. יפלו לנדבה לקיץ המזבח. הן בקדשי בד"ה אם עמל בהם. מעילתו ג"כ לבד"ה. וקדשי מזבח עי' במעילה ט ב חלוקי דיניהם:

4 גמרא יליף בערכך בערכך. וכ' התוי"ט ומסקי שם ר"ל בזבחים דלרבנן איצטרך כו'. ע"ש בגמרא דל"א סברא זו אלא קודם שהביא דרשה דזאת תורת וג"ש דבערכך. ובגמרא שלפנינו איתא לסברא זו לאפוקי מדרשה דזאת תורת. אבל לא לענין לאפוקי מגז"ש דבערכך. ונראה דחסר בדבריו וכצ"ל ומסקי שם בתוס' ותמצא:

5 במשנה אם עד שלא נמלקה כו'. עי' בתוס' כה"ד ועמש"כ בס"ד לקמן כו ב ולעיל ז ב ע"ד דכאן: