רש"ש על כריתות כ״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כריתות כ׳ ע״ב רש"ש על כריתות כ״א ע״ב »

1 כריתות פתח ↗

טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָה, מְנָלַן? סְבָרָא, מִדִּלְכֹל מִילֵּי רַבְּיֵיהּ רַחֲמָנָא כִּבְהֵמָה, טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָתוֹ נָמֵי כִּבְהֵמָה.

2 כריתות פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בָּאוֹכָלִין דְּעָלְמָא, דְּלֵית בְּהוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה, אֲבָל הָכָא, דְּאִיכָּא בְּגַוֵּיהּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵילָה, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מְצָרֵף לֵיהּ כְּזַיִת – לָא בָּעֵי הֶכְשֵׁר.

3 רש"י פתח ↗

ואין צריכין הכשר - משום דמטמאין טומאה חמורה דנבלת בהמה מטמאה במשא ונבלת עוף טהור מטמא בגדים אבית הבליעה ואמרינן לקמן דכל שסופו לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר:

1 גמרא טומאתו ושחיטתו מנלן סברא מדלכ"מ כו'. צ"ע דזה היפך מהא דאמרינן בעלמא דג' כתובין הבאין כאחד לכ"ע אין מלמדין:

2 שם בסה"ע דאילו מצרף לי' לכזית. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה בהמה. אבל לא על דם כבש כו'. כ"נ דצ"ל. כי מלת צאן כולל ג"כ מין עז:

« רש"ש על כריתות כ׳ ע״ב רש"ש על כריתות כ״א ע״ב »