1ויועץ המלך. אחר שנועץ, שלח על כל ישראל ויהודה; כי מה שאמ' "וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה...לעשות פסח" לעיל פס' א – בעבור שנועץ עם השרים והקהל לעשות פסח בחדש השני. ואני תמה על מה שאמרו רבותי' ז"ל ב' בר' י,ב: עִבֵּר ניסן בניסן ולא הודו לו, שהרי הכת' אומ' "ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם" – הנה הכתו' אומ' כי הודו לו! גם מה שאמרו "עבר ניסן בניסן" אין להם ראיה מן הפסוק, כי אפשר כי באדר היתה ההסכמה הזאת – לעשות אדר שני במקום ניסן, ולעשות הפסח בחדש השני שהוא אייר, ויהיה הוא ניסן לעשות בו הפסח. גם מה שאמרו ב' סנה' יב,א-ב וחלקו על מה שבקש רחמים חזקיהו להלן פסוק יח, הרי מפורש לפי שרבים מהם אכלו הפסח בטומאה, כמו שאמ' "כי אכלו את הפסח בלא ככתוב" שם!:2לעשות הפסח בחדש השני. לא היה זה כמו פסח שני, שהרי בחדש ניסן לא עשו פסח כלל; אלא עשו מניסן אדר. כי עברו השנה מפני הטומאה ומפני העם שלא יוכלו להגיע לירושלם, כי לא היה עדין לבבם נכנע אל עבודת האלהים, ולא היו רוצים לבא לירושלם לעשות הפסח; לפיכך הוצרכו לעבר השנה ולהאריך הזמן, כמו שאומר "כי לא לרב עשו ככתוב" להלן פס' ה, כלו': רוב ישראל לא עשו עד עתה ככתוב, כי היו עובדים הגלולים, ולא היו חוששין לבא ירושלם לעבודת האלהים. כי אע"פ ששלח חזקיהו הרצים להלן פס' ו, רובם היו מלעיגים בם פס' י, ואף אותם שבאו לא התקדשו כלם ואכלו הפסח בטומאה פס' יז-יח, עד שהוצרך חזקיהו להתפלל עליהם כמו שכתו' פס' יח; ועל כן הוצרכו לעבר את השנה. והחדש השני נתנו אותו במקום ניסן, ועשו בו הפסח, ועשו חג המצות שבעת ימים:3כי הכהנים לא התקדשו למדי. כמו "למן די", והמ"ם פתוחה כמ"ם "כי למבראשונה" דה"א טו,יג. ופי': כי לא התקדשו כל כך הכהנים שיהיה די בהם להקריב הקרבנות:4הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים. כי מקבלה ואילך מצות כהונה ב' בר' לא,ב:5כי רבת בקהל. שם, כמו "רבת צררוני" תה' קכט,א; כלומ': הרבה היו בקהל שלא התקדשו:6לכל לא טהור. פי': בעבור כל איש מישראל שלא היה טהור היו הלוים מוכנים על שחיטת פסחיהם. כי אע"פ שהרבה מהם אכלו הפסח בטומאה, לא היו יכולין לעשות דבר אחר, ומוכרחים היו כי לא היה להם פנאי להטהר; אבל ליכנס לעזרה טמאים – זה לא הותר להם, כי היו יכולין לעשות על ידי הלוים:7כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. פי': בלא משפטו. כי טמא שאכל את הקדש הוא בכרת, ככת' "כל איש אשר יקרב מכל זרעכם...אשר יקדישו" וגו' "ונכרתה" וי' כב,ג, ופרשו רבותי' ז"ל: קריבה זו אכילה – כי בנגיעה לבדה אינו חייב כרת, אלא פרושו: כי יקרב לאכול – ופסח קדשים קלים היה:8יי' הטוב יכפר בעד. דבק עם ראש הפסוק האחר – "כל לבבו הכין" פס' יט. והחכם ר' אברהם בן עזרא פרש תהלים עג,טו כי איננו דבק, ו"כל לבבו" הוא אומ' על חזקיהו; ופי' "יכפר בעד": יכפר בעד אלה שאכלו הפסח בטומאה:9ולא כטהרת הקדש. פי': ואע"פ שאכלו שלא כטהרת הקדש, התפלל חזקיהו עליהם שיכפר השם אליהם כיון שהכינו לבבם לדרש האלהים:10וירפא את העם. שסלח להם עונם. וכן בענין הסליחה: "רפאה נפשי כי חטאתי לך" תה' מא,ה:11בכלי עז ליי'. על דרך "מכרכר בכל עז" ש"ב ו,יד:12ויאכלו את המועד. פי': זבחי המועד:13הרים לקהל. הפרישם בעבור הקהל, ונתנם להם שיעשו מהם עולות ושלמים:14וישָמע בקולם. נתרצה להם; וכן "לשמע אוזן ישָמעו לי" ש"ב כב,מה:
