מקור דברי הימים ב ח׳
1 וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃
2 וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
3 וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃
4 וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃
5 וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃
6 וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כׇּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת כׇּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
7 כׇּל־הָ֠עָ֠ם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
8 מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
9 וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ פ
10 וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י הנציבים הַנִּצָּבִ֛ים אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃
11 וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ פ
12 אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
13 וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַֽעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
14 וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִ֠יו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃
15 וְלֹ֣א סָ֩רוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכׇל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃
16 וַתִּכֹּן֙ כׇּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס
17 אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
18 וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אוניות אֳנִיּ֗וֹת וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ פ
פירוש רד"ק על דברי הימים ב' ח׳
1 והערים אשר נתן חורם לשלמה. ובספר מלכים אומ' כי שלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל, ואינו אומ' שנתן חירם לשלמה אלא עצי ארזים ועצי ברושים וזהב מ"א ט,יא! יתכן לפרש כי נתן חירם לשלמה ערים בארצו והושיב שם בני ישראל כדי להחזיק בהם, ושלמה גם כן נתן לחירם ערים בגליל; וזה היה לחזק הברית ביניהם. וזכר במלכים מה שנתן שלמה לחירם, וזכר בזה הספר מה שנתן חירם לשלמה:
2 ויחזק עליה. עד שכבש אותה:
3 ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם. ובספר מלכים הוא אומר "חמשים וחמש מאות" מ"א ט,כג! השלש מאות היו מהגרים שהיו נציבים על שלשת אלפים ושלש מאות כמו שכתבנו למעלה דה"ב ב,א, ואלה המאתים וחמשים היו מישראל, שהיו נציבים על אותן השלש מאות גרים שהיו נציבים על השאר. ובספר מלכים מנה כל הנציבים כאחד – ישראל וגרים – והיו חמש מאות וחמשים. ובזה הספר לא מנה נציבי הגרים כי אם נציבי ישראל; כי נציבי הגרים מנה אותם בכלל שאר הגרים, שאמ' "שלשת אלפים ושש מאות" דה"ב ב,א, ועושי המלאכה לא היו אלא שלשת אלפים ושלש מאות כמו שאומ' בספר מלכים מ"א ה,ל – הנה השלש מאות הם הנציבים:
4 בבית דויד. דרך כלל; רוצה לומ': בבתי דוד:
5 כי קדש המה. ואע"פ שלא היה הארון כי אם באחד מהבתים המקודש לו, אע"פ כן חשב כל הבתים כמקודשים כיון שנכנס שם הארון; ואמ' "לא תשב...לי" מהיום ואילך כיון שבניתי לה בית. ולענין זה בנה לה בית, שלא תשב במקום הקדש; ואע"פ כן ישבה שם עשרים שנה עד שנגמרה מלאכת ביתו:
6 באה אליהם ארון יי'. זכר הארון בלשון נקבה; וכן "וארון האלהים נלקחה" ש"א ד,יז:
7 ולא סרו מצות המלך. תחסר מ"ם השמוש, ופי': ממצות המלך:
8 מוסד בית יי' ועד כלותו. גם זה תחסר מ"ם השמוש, ופי': ממוסד, כלומ': מיום הוסדו ועד כלותו נכונה כל המלאכה:
9 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות. פי': ולקח אותם הערים ועשה שם אֳנִי, כמו שאומ' בספר מלכים מ"א ט,כו:
10 ארבע מאות וחמשים ככר זהב. ובספר מלכים אומ' "ארבע מאות ועשרים" מ"א ט,כח! אפשר כי השלשים ככר זהב הוציאו בהוצאת הדרך: