1לשכון בערפל. פי': אמ' שישכון בתוך בני ישראל בערפל, והוא הענן, כמו שכת' "ושכנתי בתוך בני ישראל" שמ' כט,מה; והוא שירד כבודו בענן במקום המקדש לעבדו. ורבותי' ז"ל אמרו ב' יומא נג,א: כשאמ' "כי בענן אראה על הכפרת" וי' טז,ב, רמז להם כי בענן יראה בבית עולמים; ואע"פ שהם גם כן פרשו שם כי "בענן" – בעשן הקטרת, אף על פי כן פשטיה דקרא בענן הכבוד הוא. וכן היה הכבוד נראה בענן תמיד במשכן, כמו שכת' "וירא כבוד יי' בענן" הש' דב' לא,טו, "והנה כבוד יי' נראה בענן" שמ' טז,י. וכמו שאמ' כן עשה, שהשכין כבודו בבית זבול שבניתי לו, וירד בענן:2עולמים. כי שילה ונב וגבעון לא היו עולמים; כי לא היו הם המקום הנבחר אשר נאמר עליו "אל המקום אשר יבחר יי'" דב' יב,כו, כי אם זה המקום – שהוא הר המוריה – שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו בו בר' כב,ט וקראו "יי' יראה" בר' כב,יד, ואמ' "בהר יי' יראה" שם כי באותו ההר יראה לדורות. ודוד כשראה שנעתר שם וירד שם על עולותיו אש מן השמים ידע כי הוא המקום הנבחר, ואמ' "זה הוא בית...האלהים וזה מזבח לעולה לישראל" דה"א כב,א:3כי עשה שלמה כיור נחשת. מלת "כי" הוא טעם למה שאמ' "נגד כל קהל ישראל" פס' יב: היאך היה נגד כלם והיו רואים אותו כלם? כי עשה כיור נחשת ועמד עליו:4כי האמנם. הה"א פתוחה כי היא לתמה, כלומ': באמת הוא שישב אלהים עם האדם על הארץ? זה לא יתכן להאמין – כי אתה תתברך ותתעלה על הכל! אין לך מקום שיכילך; כי אתה מקום העולם, ואין העולם מקומך. אם כן מה שבניתי הבית לך אינו אלא על דרך משל, שיהיה רצונך וכבודך נמצא בבית הזה לשמוע אל התפלה אשר יתפללו במקום הזה. ואע"פ שבכל מקום הוא רצונו אל הצועק אליו בלב שלם לשמוע תפלתו, בקש שלמה מלפני השם שיהא המקום הזה הנבחר מסייע המתפלל בתפלתו כאלו הבית הוא מלאך מליץ, ותשמע תפלת כל מתפלל בבית הזה בקרוב יותר משיתפלל במקום אחר:5ונשׁא בו אלה. אם יחייבנו הדין שבועה, מענין "כי תשה ברעך משאת מאומה" דב' כד,י, שהוא לשון חוב:6ובא אלה. פי': ובא הנשבע לקבל האלה לפני מזבחך בבית הזה:7ושפטת. פי': אע"פ שאתה מאריך אף לנשבע לשקר ואין אתה נפרע ממנו בשעת עונו, אם ישבע בבית הזה אל תאריך לו, שיכירו בני אדם כי המקום הנבחר הזה סייע במהירות העונש, וייראו הבית הזה ויפחדו ממנו; וכל זה הוא כבודך. וגם הב"ה צוה כן, שאמ' "ומקדשי תיראו" וי' יט,ל:8להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק. אי זה מהם שיהיה הרשע: הנשבע לשקר; או המשביעו בחנם והוא נשבע באמת – כי העונש על המשביע:9כי תורם אל הדרך הטובה. כלומ' שתודיעם על אי זה עון נעצרו השמים, ותורם הדרך הטובה, ונתתה מטר:10כל נגע וכל מחלה. פי': אע"פ שזכרתי מצרכי עמך ישראל בפרט אשר יתפללו עליהם לפניך, כן אני אומ' על כל נגע ועל כל מחלה שיהיה להם. כל תפלה וכל תחנה שיתפללו אליך על אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל – כלומ': בין ליחידים בין לרבים – כל איש ואיש לפי נגעו ומכאובו שיתפלל אתה תשמע:11למען ייראוך. כשיראו שתסלח להם בשובם אליך והתפללם אליך בבית הזה, ידעו כי בעונש עון בא להם הנגע והמחלה, ולא שהוא מקרה; ובעבור זה ייראוך. וכן טעם "כי עמך הסליחה למען תורא" תה' קל,ד:12קומה יי' אלהיך לנוחך. כלומ' שיהיה זה בית נוחך ונוח ארון עזך לעולם. וכהניך...ילבשו תשועה – שתרצה קרבנותם ותושיעם; וכן חסידיך היושבים בביתך להתפלל ולדעת דרכיך.... או פי' "וחסידיך": הלוים שהיו משוררים במקדש:13אל תשב פני משיחך. מכל מה שהתפללתי לך, תהיה תפלתי מקובלת לפניך:
