1בשנת שמנה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה. לא ידענו למה נתעכב שנה אחת מלמלוך, שהרי רחבעם לא מלך אלא שבע עשרה שנה דה"ב יב,יג, ורחבעם וירבעם תחלת מלכותם בשנה אחת. ויתכן לפרש כי רחבעם נכנס בשנת שמנה עשרה, ולא מנה אותה לו לפי שלא השלימה; ומנה אותה לירבעם כמשפט:2ושם אמו מיכיהו בת אוריאל. היא מעכה בת אבשלום הנזכרת למעלה דה"ב יא,כ, ושני שמות היו לה ולאביהָ; ו"מיכיהו" ו"מעכה" קרובים הם בלשון. והרבה נמצאים כזה בזה הספר אדם אחד נזכר בשני שמות:3נער רך לבב וכו'. והלא בן ארבעים ואחת שנה היה במלכו דה"ב יב,יג! אלא פרושו: כנער, שלא היה אמיץ לב להלחם:4והלוים במלאכת. במלאכה הראויה להם, והם כלי השיר. והיתה מ"ם "בַּמְלָאכֶת" ראויה להדגש, ונרפתה להקל. וכן "בשר חי בַּשְאֵת" וי' יג,י וזולתם, כמו שכתבנו בספר מכלל מא,א:5ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה. לפי הפשט פרושו לפניו – ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש. ויש בו דרש ירוש' יב' פב,ב: למה אמ' "מכה רבה"? כלומ': יותר על הריגתם, שלא יהיו נשותיהם ראויות להנשא. אמרו: אמ' ר' אבא בר כהנא: שהעביר הכרת פניהם מהם; הה"ד "הכרת פניהם ענתה בם" יש' ג,ט – זה החוטם. ר' אמי אמ': שהושיב עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתן; הה"ד "עצמו לי אלמנותיו מחול ימים" יר' טו,ח:6ויגפהו יי' וימת. לא שמת בימי אביה. שהרי אביה לא מלך אלא שלש שנים לעיל פס' ב, ומלך בשנת שמנה עשרה לירבעם שם פס' א, ואסא בנו מלך בשנת עשרים לירבעם מ"א טו,ט – נמצא כשמלך אסא עדין חי ירבעם. ועוד חיה משמלך אסא שתי שנים, כי עשרים ושתים שנה מלך ירבעם מ"א יד,כ. אלא פרושו: ויגפהו יי' במלחמותיו, כמו שכ' "והאלהים נגף את ירבעם וכל ישר' לפני אביה" לעיל פס' טו, "וימת", כלומ': מת לו בזאת השפלות, שלא עצר כח עוד משמלך אביה. ובבראשית רבה סה,כ ובסדר עולם סע"ר טז מפרש "ויגפהו" על אביה, ומפרש: בעון שלקח בית אל לעיל פס' יט ולא בער ע"ז ממנו –שמצא שם אחד מן העגלים. ועוד יש בו דרש ירוש' יב' פב,ב, והוא רחוק: "ויגפהו יי'" – את סבור שהוא ירבעם? אינו אלא אביה! ולמה נגף? על שבזה לירבעם ברבים; הה"ד "ועמכם עגלי זהב" לעיל פס' ח:7במדרש הנביא עדו. נקרא ספרו "מדרש" לפי שהיה נדרש תמיד לראות שם עניני המלכים:
