1בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו. ובספר מלכים הוא אומ' "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" מ"ב ח,כו! ועוד, כי כל ימי יהורם אביו לא היו אלא ארבעים שנה, שכך כת': "בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם" לעיל כא,ה; אם כן היאך היה בן ארבעים ושתים שנה כשמת אביו? זה לא יתכן! ואומר בסדר עולם סע"ר יז: כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה, נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב. וכן היה, שמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל – שהרגם יהוא – ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותאבד כל זרע המלוכה. ולפיכך, מנה ארבעים ושתים – מיום שנגזרה גזרה. ובשנת שלשים ואחת לאסא נשאה, שנאמ' "בשנת שלשים ואחת שנה לאסא...מלך עמרי על ישראל" מ"א טז,כג – והלא קודם לכן מלך ארבע שנים מ"א טז,טו-טז! אלא רוצ' לומ': מלך מלכות שלימה על ישראל – שנתחתן עם אסא, ונתעלה, והרגו לתבני ומלך על ישראל מ"א טז,כב. ומשנת שלשים ואחת לאסא עד שמת אחזיהו מלך יהודה ארבעים ושתים שנה. כיצד? תשע שנים לאסא; ועשרים וחמש ליהושפט מ"א כב,מב – הרי שלשים וארבע; ושמנה שנים ליהורם – הרי ארבעים ושתים. וזה המדרש הוא רחוק מאד מדרך הפשט. ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר מארבעים שנה, ולא מנה מימי מלכותו אלא שמנה שנים שמלך בחזקתו; אבל מעת שנפל ביד הערביים דה"ב כא,טז-יז ונפל גם כן בחליים שם פס' יח-יט לא מנו לו ימי מלכותו. והמליכו אחזיהו בנו תחתיו בחייו מעת שנפל אביו והלך בלא חמדה, והיו עשרים שנה. וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים – וזהו שאמ' במלכים "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" – וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים; ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת:2ושם אמו עתליהו בת עמרי. בת אחאב היתה כמו שכת' למעלה ב כא,ו, אלא שיחס אותה לאבי אביה. וכן "ותבאנה אל רעואל אביהן" שמ' ב,יח – שהיה אבי אביהן:3ויכו הרמים. חסר אל"ף, כמו "הארמים". וכן "מבית הסורים" קהלת ד,יד:4כי המכים. שֵם, כמו "המכות", כלומ': כי צריך היה להתרפא בעבור המכות:5ועזריהו בן יהורם מלך יהודה. הוא אחזיהו מלך יהודה, ושני שמות היו לו:6תבוסת אחזיהו. כמו "מהומה" – וכן "יום מהומה ומבוסה" יש' כב,ה – כלומ': מאלהים היתה מהומה לאחזיהו שיבא אל יורם, כדי שיפל עמו:7ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו. הוא שאמ' במלכים "ויהוא מצא את אחי אחזיהו" – רוצ' לומ': בני אחיו – "ויאמר מי אתם" וכו' "ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה" מ"ב י,יג. וכן אמ' הנה "משרתים לאחזיהו", כלומ': היו הולכים לעבודת אחזיהו לעזור לבני מלך ישראל:8והוא מתחבא בשמרון. ובמלכים הוא אומר "וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אותו הכוהו" וכו' מ"ב ט,כז – נראה כי בדרך הכוהו כשהיה נס! אפשר כי כשרדפו אחריו לא השיגוהו, כי לא אמ' "ויכוהו אל המרכבה" אלא "הַכּוּהוּ"; ולא השגוהו הם בעצמם, אלא הורו בו חצים, והוא נס כמו שאמ' "וינס מגדו" שם. ואפשר כי יצא ממגדו; ומה שאמ' "וימת שם" שם – לא מת ממש, אלא השיגוהו החצים בדרך כשהיה נס, וינס מגדו, ושם "מת" – שנשתתק מחמת המכות, כמו שאומ' בנבל "וימת" ש"א כה,לז ולא מת עד עשרה ימים שם פס' לח. ואחר כן נשאוהו עבדיו להתחבא בשמרון, ויתחבא בשומרון, וימצאוהו שם עבדי יהוא, ויבאוהו אל יהוא וימיתוהו – כי עדין לא מת. ומה שאמ' הנה ויקברוהו כי אמרו בן יהושפט הוא, פרושו: נתנו אותו לקבורה והניחו עבדיו שישאוהו ירושלם, כמו שאמ' במלכים "וירכיבו אותו עבדיו ירושלמה ויקברו אותו בקבורתו עם אבותיו בעיר דוד" מ"ב ט,כח:9ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה. לא נשאר בבית אחזיהו לעצור כח לממלכה מעת שמת הוא; כי לא היה לו בן גדול ראוי למלוך, וכל אותן שהיו מזרע המלוכה היו קטנים – לפיכך היה כח ביד עתליהו להמית כל זרע המלוכה לבית יהודה להלן פס' י:10ותדבר. ותמית, מענין "דבר כבד מאד" שמ' ט,ג; ובמקומו במלכים: "ותאבד" מ"ב יא,א:11בחדר המטות. כמו שתרגם יונתן אותו במלכים שם פס' ב "באדרון בית משכבא", כלומ': בחדר שהיו שוכבין יהוידע ויהשבעת אשתו:
