פני יהושע על קידושין י״א

מהדורה: פני יהושע, וורשא תרכ"א

« פני יהושע על קידושין י׳ ע״ב פני יהושע על קידושין י״ב ע״א »

1 תוספות פתח ↗

עד שתכנס לחופה משום דעולא - מדנקט עד שתכנס לחופה משמע דהיינו כמשנה אחרונה דפ' אע"פ כתובות דף נז. שאינה אוכלת בהגעת זמן עד שתכנס לחופה ותימה דבפ' אע"פ שם פליגי אמוראי במשנה ראשונה שאינה אוכלת בתרומה עד שיגיע זמן אי משום דעולא או משום סימפון אפ"ה במשנה אחרונה מודו כולהו דטעמא משום סימפון כדאיתא התם דקאמר התם ובתרייתא משום סימפון והכא קאמר משום דעולא דהיינו משום שמא ימזגו וי"ל עד שתכנס לחופה לאו דוקא אלא עד שיגיע זמן וכמשנה ראשונה ולפי שבהגעת זמן רגילין לעשות חופה נקט חופה והר"ר משה מנרבונה מפרש עד שתכנס לחופה הוי דוקא דקסבר אי לאו דגזרו מעיקרא משום דעולא משום סימפון לא היו מתחילין לגזור ולאסור עד שתכנס לחופה שהרי מומין לא שכיחי ורוב נשים אין בהם מום אלא מאחר שהתחילו לגזור משום דעולא שגזרו בתחילה עד הגעת זמן משום שמא ימזגו האריכו הגזירה משם ואילך עד החופה משום סימפון הואיל וכבר הוצרכו לגזור עד הגעת זמן משום דעולא ולכך תלה הטעם בדעולא שהוא עיקר הדבר וגם יש ספרים דגרסי התם עד שתכנס לחופה משום דעולא ומשום סימפון ולפי"ז ניחא וקצת קשה דאמר בסמוך איכא בינייהו קבל מסר והלך במסר והלך למ"ד משום דעולא ליכא ומשום סימפון איכא ולפי' הר"ר משה ק' מאי קאמר הא כולהו אית להו דעולא וההיא דסימפון כדפי' וצ"ל דמאי בינייהו לאו לפי האמת שנוהג עכשיו דאז חיישינן לסימפון אלא לפי משנה ראשונה בא לפרש מה לנו אי הוי טעמא משום דעולא או משום סימפון:

1 רש"י על כתובות פתח ↗

ורב אסי אמר אף לתרומה - קסבר הא דאמור רבנן ארוסה לא תאכל בתרומה משום שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחיותיה שם והשתא דאין אחיה ואחיותיה אצלה שרי:

2 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

פרשת קרח במדבר יז א-ב זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן", "אָח נִפְשָׁע" זֶה קֹרַח, שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וּמָרַד וְיָרַד מִכָּבוֹד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְאֵין נִפְשָׁע אֶלָּא מְרִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב ג, ז "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי" וְאוֹמֵר שם ח, כב "אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה" שֶׁפָּשַׁע בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא קִרְיַת עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר תהלים כט, יא "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". "וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן" עָשָׂה דִּנָם עִם מֹשֶׁה וְהֶעֱלָה הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַּעֲדוֹ. וַיִּקַח, אֵין וַיִּקַח אֶלָּא לְשוֹן מְשִׁיכַת דְּבָרִים רַכִּים, שֶׁמָּשַׁךְ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַסַּנְהֶדְרָאוֹת אַחֲרָיו. "וַיִּקַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה", וְכֵן כְּתִיב ויקרא ח, ב "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", הֲוֵי וַיִּקַח קֹרַח שֶׁבִּדְבָרִים רַכִּים מָשַׁךְ לִבָּם. דָּבָר אַחֵר, אֵין "וַיִּקַּח" אֶלָא לְשׁוֹן פְּלִיגָה, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ". וְעַל מָה נֶחֱלַק עַל יְדֵי אֱלִיצָפָן בֶּן אֲחִי אָבִיו שֶׁנַּעֲשָׂה עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ נָשִׂיא, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ג, ל "וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עוּזִיאֵל", אָמַר קֹרַח, אַרְבָּעָה אָחִים הָיוּ אֲחֵי אַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ו, יח "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעוּזִיאֵל", עַמְרָם הַבְּכוֹר זָכָה אַהֲרֹן וּבָנָיו לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וּמֹשֶׁה אָחִיו לְמַלְכוּת, וּמִי רָאוּי לִטּוֹל הַשְּׁנִיָּה לֹא אֲנִי שֶׁאֲנִי שֵׁנִי לִבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר", וַאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְהָר, הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא עַל מִשְׁפַּחְתִּי, וְהוּא עָשָׂה בְּנוֹ שֶׁל עוּזִיאֵל קָטָן שֶׁל אֲחֵי אָבִי יְהֵא גָּדוֹל עָלַי, הֲרֵי אֲנִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, לְפִיכָךְ הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, במדבר טו, לח "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית", אָמַר לוֹ קֹרַח לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, טַלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה חַיָּיב בְּצִיצִית, אָמַר לוֹ קֹרַח טַּלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, וְאַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרִין אוֹתָהּ, בַּיִת שֶׁמָּלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְּהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּיב בִּמְזוּזָה, אָמַר לוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ בָּהּ אֵין פּוֹטְרוֹת אֶת הַבָּיִת, וּשְׁתֵּי פָּרְשִׁיּוֹת שֶׁבִּמְזוּזָה פּוֹטְרוֹת אֶת הַבָּיִת. אָמַר לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוִּיתָ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָם. אָמְרוּ חֲכָמִים, חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ז, ט "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָתֵף יִשָּׂאוּ", כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה במדבר טו, לח "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" מֶה עָשָׂה, מִיָּד צִוָּה וְעָשָׂה וְכִנֵּס מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה לָהֶם וְנִתְעַטְּפוּ כֻּלָּם בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִיטּוֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, וְעָמְדוּ כְּנֶגְדָּן, וְאָמְרוּ לָהֶם, מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִיטּוֹל כָּךְ, לֹא מֹשֶׁה, לֹא נִתֵּן לָכֶם כְּלוּם, שֶׁלֹּא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְמֹשֶׁה, הָלַךְ לְפַיְּסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ. וַיִּקַח קֹרַח לָקַח טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִיטּוֹל עֵצָה מֵאִשְׁתּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם", מִיָּד עָשָׂה כָּךְ לְקֹרַח הִתְחִיל לְחַזֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, אָמְרו לוֹ מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נְטָלוּנִי בְּיָדַי וּבְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים לִי הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר, וְהֵבִיא אֶת אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְּׁטוֹ כְּכַלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי מֹשֶׁה לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ מֹשֶׁה מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו סְגָנֵי כְּהֻנָּה, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, מִיָּד וַיִּקָּהֲלוּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, תהלים א, א "אַשְׁרֵי הָאִישׁ", אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּעֲצַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים", "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד", שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יז, ג "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם", "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב", זֶה קֹרַח שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. מֶה עָשָׂה כִּנֵּס עֲלֵיהֶם כָּל הַקָּהָל, שֶׁנֶּאֱמַר להלן פסוק יט "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה", הִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, אָמַר לָהֶם אַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בִּשְׁכֵנוּתִי וְעִמָּה שְׁתֵּי נְעָרוֹת יְתוֹמוֹת וְהָיָה לָהּ שָׂדֶה אַחַת, בָּאת לַחֲרֹשׁ אָמַר לָהּ מֹשֶׁה "לֹא תַחֲרֹש בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו", בָּאת לִזְרֹעַ אָמַר לָהּ ויקרא יט, יט "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם", בָּאת לִקְצֹר וְלַעֲשׂוֹת עֲרֵימָה אָמַר הַנִּיחוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, בָּאת לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן אָמַר לָהּ תְּנִי תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ, מֶה עָשְׂתָה עָמְדָה וּמָכְרָה אֶת הַשָׂדֶה וְלָקְחָה שְׁתֵּי כְּבָשׂוֹת כְּדֵי לִלְבֹּשׁ גִּזּוֹתֵיהֶן וְלֵהָנּוֹת מִפֵּרוֹתֵיהֶן, כֵּיוָן שֶׁיָּלְדוּ בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ תְּנִי לִי אֶת הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים טו, יט "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד" וְגוֹ', הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַוְּלָדוֹת, הִגִּיעַ זְמַן גְּזִיזָה וְגָזְזָה אוֹתָן אָמַר לָהּ תְּנִי לִי רֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שם יח, ד "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֵּן לוֹ", אָמְרָה אֵין בִּי כֹּח לַעֲמֹד בָּאִישׁ הַזֶּה הֲרֵינִי שׁוֹחַטְתָּן וְאוֹכַלְתָּן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁחֲטָה אָמַר לָהּ תְּנִי לִי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיִים וְהַקֵּיבָה, אָמְרָה אֲפִלּוּ אַחֲרֵי שֶׁשָּׁחַטְתִּי אוֹתָן לֹא נִצַּלְתִּי מִיָּדוֹ, וְאָמְרָה הֲרֵי הֵן עָלַי חֶרֶם, אָמַר לָהּ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה", נָטַל וְהָלַךְ לוֹ וְהִנִּיחָהּ בּוֹכָה הִיא עִם שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיה, כַּדֵּין כֻּלְּהוֹן עָבְדִין לְהָא בִּיזָתָא עֲלוּבָתָא וְתוֹלִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תהלים שם, ב-ו "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ" אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, וְאָמְרוּ אָנוּ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִינוּ אוֹ לֹא נַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וְהִכְרִיעוּ עַצְמָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה", אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח. "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם", כֵּיוָן שֶׁנִּבְלְעוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ נִמְצְאוּ בָּנָיו עוֹמְדִין כַּתֹּרֶן הַזֶּה שֶׁל סְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כו, י "וַיִּהְיוּ לְנֵס". תהלים שם "לֹא כֵן הָרְשָׁעִים" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ, "עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ, "כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ. וַיִּקַח קֹרַח, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מֶקַח רָע לְעַצְמוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן, "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. אִתְּתֵיהּ דְּקֹרַח אָמְרָה לֵיהּ, חָזֵי מַאי קָא עָבִיד לְכוּ, אִיהוּ הֲוָה לֵיהּ מַלְכָּא, לְאַחוּהָ שָׁוֵיהּ כַּהֲנָא רַבָּה, לִבְנֵי אַחוּהִי שָׁוִינְהוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אִי אַתְיָא תְּרוּמָה אֲמַר תִּיהֲוֵי לַכֹּהֵן, בִּכּוּרִים לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמִּי דְּשָׁקִילְתוּ אַתּוּן אָמַר הָבוּ חָד מִן עֲשָׂרָה לַכֹּהֵן, ועוֹד דְּגָיִיז לְכוּ לִמְזַיְכוּ וּמִיטְלַל בְּכוּ, עֵינָא יָהַב בְּמַזַיְכוּ, לְפִיכָךְ אָמַר לָכֶם "וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם", וְעוֹד אָמַר שם, יג "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה", בָּעֵי לְמֶעְבַד בְּכוּ כְּאִימְרֵי, אֲמַר לָהּ וְהָא אִיהוּ נַמִּי קָא עָבִיד הָכִי, אָמְרָה לֵיהּ כֵּיוָן דְּכֻלָּהּ רְבוּתָא דֵּידֵיהּ לֹא חָיִישׁ שופטים טז, ל "תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים". וְעוֹד דְּקָאָמַר לְהוּ עִיבְדַן תְּכֵלֶת, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ תְּכֵלְתָּא חֲשִׁיבָא אַפִּיק גְּלִימֵי דִּתְכֵלְתָּא וְכָסִינְהוּ לְכֻלְּהוּ מְתִיבְתָּךְ. וַיִּקַח קֹרַח, שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. "בֶּן יִצְהָר", שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּצָּהֳרַיִם, בֶּן קְהָת, שֶׁהִקְהָה שִׁנֵּי מוֹלִידוֹ, "בֶּן לֵוִי", שֶׁנָּעֲשָׂה לְוָיָה לְגֵיהִנָּם, וְלִחָשֵׁב נַמִּי בֶּן יַעֲקֹב, בֵּן שֶׁעִקֵּב עַצְמוֹ לְגֵיהִנָּם, יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, ו "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי" אֵלּוּ מְרַגְּלִים, "בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי" אֵלּוּ עֲדַת קֹרַח, דָּתָן שֶׁעָבַר עַל דַּת אֵל, אֲבִרָם שֶׁהֶעֱבִיר לִבּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אוֹן שֶׁיָּשַׁב כָּל יָמָיו בַּאֲנִינוּת, "בֶּן פֶּלֶת" שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ פְּלָאוֹת, "בֶּן רְאוּבֵן" בֵּן שֶׁרָאָה וְהֵבִין. אָמַר רַב, אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילָתוֹ, אָמְרָה לֵיהּ מַאי נַפְקָא לְךָ מִינָהּ, אִי מַר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, וְאִי מַר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, אָמַר לָהּ מַאי אֲעַבִיד הַוָּאִי לִי בְּעֵצָה וְאִשְׁתַּבְּעִי לֵיהּ בְּהַדֵיהוֹן, אָמְרוּ לֵיהּ יָדְעָנָא דְּכֻלָּא כְּנִישְׁתָּא קָדִּישָׁא הִיא, דִּכְתִיב "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", אָמְרָה לֵיהּ תּוּב אַתְּ בְּבֵיתָךְ דַּאֲנָא מַצִּילְנָא לָךְ, אַשְׁקִיתֵיהּ חָמְרָא וַאֲגִינָתֵיהּ וְאוֹתְבָא אַבָּבָא, סָתְרָה לְמַזֵּיהּ, כָּל דְּאָתָא חָזֵיהּ וְהָדַר, אַדְהָכִי וְהָכִי אִיבְלְעוּ לְהוּ. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה, קְרִאֵי מוֹעֵד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בְּכָל מָקוֹם. וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, טוֹב לַצַּדִּיק טּוֹב לִשְׁכֵנוֹ, בְּנֵי רְאוּבֵן שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב במדבר ג, כט "מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ וְגוֹ' תֵּימָנָה", וְדִגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה", אֲבָל דִּגְלוֹ שֶל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שם, ג "וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה" וּכְתִיב שם, ה "עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר", וּסְמוּכִין לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו", לְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לְתוֹרָה לְכָךְ זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב תהלים ס, ט "יְהוּדָה מְחֹקְקִי", וּכְתִיב דברי הימים א יב, לג "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" וְגוֹ', וּכְתִיב "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר", וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', מִי הָיוּ אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו, במדבר א, יז "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פִּרְסְּמָן הַכָּתוּב נָתַן סִימָנֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ הַמִּקְרָא אַתָּה מֵבִין אוֹתָם, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן טוֹבִים שֶׁגָּנַב כֵּלִים מִן הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיָה בַּעַל הַגְּנֵבָה רַשָּׁאִי לְפַרְסְמוֹ, הִתְחִיל נּוֹתֵן בּוֹ סִימָנִין, אָמְרוּ לוֹ מִי גָּנַב אֶת כֵּלֶיךָ, אָמַר אוֹתוֹ בֶּן טוֹבִים בַעַל קוֹמָה שִׁנָּיו נָאוֹת וּשְׂעָרוֹ נָאֶה, מִשֶּׁנָּתַן סִימָנָיו יָדְעוּ מִי הוּא, וְאַף כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָמָן הַכָּתוּב וְלֹא פֵּרֵשׁ אֶת שְׁמוֹתָן, וּבָא וְנָתַן סִימָנֵיהֶן אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵן, נֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְבוּ בְּשֵׁמוֹת", וְכָאן כְּתִיב נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָּה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל זָהָב, סִפֵּר עִמּוֹ דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל כֶּסֶף, נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל חֶרֶס, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבָּר שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה. רַב אָחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת כְּדוֹר הַמַּבּוּל, כְּתִיב הָתָם בראשית ו, ד "הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם", וּכְתִיב הָכָא "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם". במדבר טז ג-ד וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם, הִרְבִּיתֶם עָלֵינוּ מַשְׂאוֹי יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, טוֹב לָנוּ תַּחַת יַד מִצְרַיִם מִתַּחַת יְדֵיכֶם, שֶׁבְּכָל שָׁנָה מֵתִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, וּבִקְּשׁוּ לְסָקְלוֹ, לְפִיכָךְ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, לֹא מְלוּכָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְלֹא אַהֲרֹן כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה מְבַקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו", אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא כָּךְ צִוִּיתָנוּ שמות כח, א "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ", וַהֲרֵי עָמְדוּ עָלֵינוּ לְהָרְגֵנוּ. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, מַה שְׁמוּעָה שָׁמַע, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, טו "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה" מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל". אֵין אָדָם נֶחֱשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ עָשָׂה מִקְצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְצָתוֹ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ רָאָה אַחֵרִים שֶׁעֲשָׂאוּהוּ וְשָׂמַח. מֵיתֵיבִי וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וְכוּ' כְּדִלְעֵיל, הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבִיד. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ, וְאָמַר רַב פָּפָּא לְדִידִי חָשְׁדָן וְלָא הֲוָה בִּי, לָא קַשְׁיָא הָא בְּקָלָא דְּפָסִיק הָא בְּקָלָא דְּלָא פָּסִיק, וְלָא אָמְרָן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אוֹיְבִים אֲבָל אִית לֵיהּ אוֹיְבִים אוֹיְבִים הוּא דַּאֲפְקוּהָ לְקָלָא. מְנָלָן דְּשָׁדְרִינָן שָׁלִיחַ מִבֵּי דִּינָא וּמְזַמְּנִינָן לְדִינָא, שֶׁנֶּאֱמַר להלן פסוק טז "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן", וּלְקָמֵי גַּבְרָא רַבָּה, דִּכְתִיב "לִפְנֵי ה'", אַתּוּן וּפְלָנְיָא, דִּכְתִיב "אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן", וּדְקָבְעִינָן זִמְנָא, דִּכְתִיב "מָחָר", זִמְנָא בָּתַר זִמְנָא, דִּכְתִיב ירמיהו מו, יז "קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד", וּמְנָלָן דְּאִי מִתְפְּקַּר כְּלַפֵּי גַּבְרָא רַבָּה שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא אָתֵי שָׁלִיחַ וְאָמַר דְּלֹא מִיחְזֵי כְּלִישְׁנָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב להלן פסוק יד "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר". כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, כֻּלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי "אָנֹכִי, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ", וּמַדוּעַ תִּתְנַשְׂאוּ, מִיָּד נִזְדַּעְזַע מֹשֶׁה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ סִרָחוֹן רְבִיעִי, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ, לְכָךְ נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי מֹשֶׁה, חָטְאוּ בָּעֵגֶל שם לב, יא "וַיְחַל מֹשֶׁה", בַמִּתְאוֹנְנִים "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה", בַּמְּרַגְּלִים במדבר יד, יג "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם", בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, אָמַר עַד כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. במדבר טז ה וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה', מָה רָאָה לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה', אָמַר מֹשֶׁה, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אָמְרוּ דָּבָר זֶה, לְפִיכָךְ אָמַר בֹּקֶר שֶׁמָּא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם אֵין רְשׁוּת לִכָּנֵס עַכְשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ עַל שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. דָּבָר אַחֵר "בֹּקֶר", אָמַר לוֹ גְבוּלוֹת חָלַק לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם בְּלַיְלָה, וְהָא כְּתִיב בִּתְחִלָּה בראשית א, ד-ה "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" וְגוֹ' "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ", וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ כָּךְ הִבְדִּיל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים", וְכֵן הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א כג, יג "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו", אִם יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, כָּךְ אַתֶּם יְכוֹלִים לְבַטֵּל אֶת זוֹ, לְכָךְ אָמַר לָהֶם בֹּקֶר וְיוֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, כְּבָר הוּא מְתֻקָּן "וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ". במדבר טז ו-ז זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ, מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ, אָמַר לָהֶם בְּדָתֵי הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים סְדָרִים הַרְבֵּה, וְנִימוּסִים הַרְבֵּה, וְכֹהֲנִים הַרְבֵּה יֵשׁ, וְאֵין כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַיִת אֶחָד, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶחָד וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר להלן פסוק יא "אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ" וְגוֹ'. זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מֵהַכֹּל הִיא הַקְּטֹרֶת חֲבִיבָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן בְּתוֹכוֹ, שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶן. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ כְּבָר הוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא תְּחַיְּבוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם חֲמִשִּׁים ומָאתַיִם שֶׁאַתֶּם מַקְרִבִין, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אֲבוּדִים. רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם, לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ, שֶׁכָּךְ הִתְרָה בָּהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרַב אֶלָּא הֵם חָטְאוּ עַל נַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יז, ג "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם". וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעָתוֹ רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ", וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבָּנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דִּכְתִיב דברי הימים א כה, ה "כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן", אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אוֹבֵד אוֹתָהּ, וְלֹא רָאָה יָפֶה לְפִי שֶׁבָּנָיו עוֹמְדִין בִּתְשׁוּבָה. במדבר טז ח-י וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעו נָא בְּנֵי לֵוִי, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר עִם יוֹסֵף וְאוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן שְׁמַע נָא, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו דְּבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹ, אָמַר עַד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתְּפוּ אַחֵרִים עִמּוֹ חָזְרוּ בָּהֶם הִתְחִיל לְזָרֵז בָּהֶן שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הַמְעַט מִכֶּם, הֲקָטָן הוּא הַכָּבוֹד שֶׁבְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמְעַט מִכֶּם" וְגוֹ', חָזַר עַל קֹרַח, וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַשֵּׁבֶט שֶׁנַּעֲשׂוּ אֶחָיו טְפֵלִין לוֹ. וּבִקַּשְׁתֶם גַּם כְּהֻנָּה כָּתוּב בְּרֶמֶז תש"ח. במדבר טז יא לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה', הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אֵינָהּ כְּנֶגְדֵּנוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים הַרְבֵּה רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶן בֶּן חוֹרִין וְלִתֵּן לוֹ זְמוֹרָה שְׂרָרָה, עָמַד חֲבֵרוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר הוּא עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין וְנָטַל לְעַצְמוֹ אוֹתָהּ גְּדֻלָּה, אָמְרוּ אִלּוּ מֵעַצְמוֹ עָשָׂה, יָפֶה שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁרַבּוֹ עָשָׂה לוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ עוֹמֵד, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אִלּוּ אַהֲרֹן אָחִי נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכְּהֻנָּה, יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁנִּתְרַעַמְתֶּם עָלָיו, עַכְשָׁיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ, שֶׁהַמְּלוּכָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אַהֲרֹן אָחִי לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא חוֹלֵק, לְפִיכָךְ כָּתַב וְאַהֲרֹן מַה הוּא וְגוֹ'. בּוֹא וּרְאֵה חֲסִידוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיק מֹשֶׁה עַל אַהֲרֹן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נִזְדַּעְזַע אַהֲרֹן וְנִבְעַת, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה אָחִי שֶׁמָּא לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָעַלְתִּי וְנִתְחַיַּבְתִּי כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ל, לב "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ", לְפִיכָךְ הֵעִיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תהלים קלג, א-ג "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד", שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה דּוֹמֶּה לְטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה כָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל רֹאשׁ אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, לְפִיכָךְ כְּתִיב הַנֹּעָדִים עַל ה'. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פִּיֵּס מֹשֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל, עַכְשָׁיו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹּא אֶזָּקֵק לוֹ, כְּשָׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרֵשׁ הֵימֶנּוּ. במדבר טז יב וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, אַף הֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָן וְלֹא נִזְקְקוּ לַהֲשִׁיבוֹ. וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, הִכְשִׁילָן פִּיהֶן לָרְשָׁעִים, וּבְרִית כְּרוּתָה לַשְׂפָתַיִם שֶׁמֵּתוּ כְּבָר וְיָרְדּוּ לִשְׁאוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה". במדבר טז יג הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ וְגוֹ' אָמְרוּ לוֹ עַל מָה אַתָּה מִתְרַבְרֵב עָלֵינוּ מַה טּוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ, הוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהִיא כְּגַן ה', וּלְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הִכְנַסְתָּנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ מֵתִים בַּמִּדְבָּר וְהַנֶגֶף מִשְׁתַּלֵּחַ בָּנוּ בְּכָל יוֹם. במדבר טז יד אַף וְגוֹ', אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף כָּתוּב בְּרֶמֶז כ"ו. במדבר טז טו-טז וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד, נִצְטָעֵר לְחָדָא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהָאָדָם הַדָּן עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְוַכֵּח עִמּוֹ, אִם מְשִׁיבוֹ יֵשׁ שָׁם נַחַת רוּחַ, וְאִם אֵינוֹ מְשִׁיבוֹ הֲרֵי הוּא צַעַר גָּדוֹל. וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם אַל תְּקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי צָרִיךְ לַמִּקְרָא לוֹמַר "אַל תֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָם", מַה הוּא אֶל מִנְחָתָם, כָּךְ אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ מִנְחָה שֶׁהִקְרִיבוּ "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ", וְהָיְתָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל קְרֵבָה, הוֹאִיל וּפָרְשׁוּ אֵלּוּ מִבָּנֶיךָ אַל תִּסְתַּכֵּל בְּחֶלְקָם, תְּנִיחֵנוּ הָאֵשׁ וְלֹא תֹּאכְלֶנּוּ. לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי כָּתוּב בְּרֶמֶז ג'. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" מַה שֶּׁהָיָה דַּרְכִּי לִטֹּל לֹא נָטַלְתִּי מֵהֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּהֶקְדֵּשׁ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וַאֲנִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹרֵד מִמִּדְיָן לְמִצְרַיִם הָיָה דַּרְכִּי לִטֹּל מֵהֶן חֲמוֹר שֶׁבִּשְׁבִיל צָרְכֵיהֶם אֲנִי יוֹרֵד, וְלֹא נָטַלְתִּי. וְכֵן שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק אָמַר שמואל א יב, ג "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי", שׁוֹר שֶׁהָיִיתִי מַקְרִיב לְקָרְבָּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵן לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מִשֶּׁלִּי הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר שם טז, ב "עֶגְלַת בָּקָר תִּקַח בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וְלֹא נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּהֶם. וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, שֶׁלֹּא חִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי וְלֹא זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב. כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁעָמְדוּ בְּגַאֲוָתָם וּבְמִרְדֵיהֶם, אָמַר לָהֶם אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה'. במדבר טז יט-כב הָלַךְ קֹרַח כָּל אוֹתָהּ הַלַּיְלָה וְהָיָה מַטְעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עוֹסֵק לִטֹּל הַגְּדֻלָּה לְעַצְמִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא הַגְּדֻלָּה חוֹזֶרֶת עַל כֻּלָּנוּ, שֶׁמֹּשֶׁה נָטַל מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, וְהַכְּהֻנָּה גְּדוֹלָה נָתַן לְאַהֲרֹן אָחִיו לְחָק עוֹלָם, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפָתֶּה כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ כֻּלָּם עִמּוֹ. וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ וּבָאוּ עִמּוֹ, מִיָּד וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וְגוֹ' וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר וְגוֹ', אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדוּ עָלָיו בְּנֵי הַמְּדִינָה וְעָמְדוּ וְקִלְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ שְׁלוּחָיו עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים, מַהוּ עוֹשֶׂה, מְשַׁלֵּחַ לְשָׁם לִגְיוֹנוֹתָיו וְעוֹשֶׂה בָּהּ אַנְדַּרְלָמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, מִי כִּבֵּד הַמֶּלֶךְ וּמִי קִלְּלוֹ, אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, וְאַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְכָךְ נֶאֱמַר "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אֲמַרְתֶּם אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא. במדבר טז כד-כו דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע מֹשֶה מִפִּי הַגְּבוּרָה, לֹא אָמַר לָהֶם הֵעָלוּ עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם", לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה בְּרַגְלָיו אֵצֶל הָרְשָׁעִים קָשִׁים לִרְצוֹת. מֶה עָשׂוּ לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאֳהָלֵיהֶם כְּנֶגְדּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶאֱמַר שמות ב, יג "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ", הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תַכֶּה וְהַלּוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם" וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מִמִּי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר משלי כא, כט "הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו" וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים", וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּדָתָן וַאֲבִירָם, עַזּוּת פָּנִים וּמַחֲלֹקֶת. מַחֲלֹקֶת בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ נִדְרֶשֶׁת, מ' מַכָּה, ח' חֵרֶם, ל' לוֹקִין, ק' קְלָלָה, ת' תּוֹעֵבָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תַּכְלִית כְּלָיָה מֵבִיא לָעוֹלָם. וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין בְּמַחֲלֹקֶת, דְּאָמַר רַב כָּל הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". רַב אַסִּי אַשִּׁי אָמַר רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ, כְּתִיב הָכָא שם "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ", וּכְתִיב שמות ד, ו "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד" וְגוֹ'. אָמַר רַב חִסְדָּא כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּאִלוּ חוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּהַצֹּתָם עַל ה'". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כ, יג "הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא חֲנִינָא בַּר פָּפָּא כָּל הַמִּתְרָעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות טז, ח "לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹתֵיכֶם כִּי עַל ה'". אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כה, א "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה". במדבר טז כז-כט וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּבִיבוֹתֵיהֶן יָצְאוּ מְחָרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר "יָצְאוּ נִצָּבִים", וּלְהַלָּן כְּתִיב "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם". פָּתַח מֹשֶׁה וְאָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי וְגוֹ', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשׁוֹשְׁבִין בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ עֵדוֹתֶיהָ בְּיָדוֹ, עָמַד אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין כְּנֶגְדּוֹ וְקִלֵּל אֶת הַשּׁוֹשְׁבִין וְכוּ', עָמַד הַשּׁוֹשְׁבִין כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ, אִם אֵין אַתָּה מוֹצִיא זֶה לְהָרְגוֹ בִּפְנֵי הַכֹּל אַף אֲנִי אוֹמֵר בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ מוּטָב לִי לַהֲרֹג אֶת זֶה שֶׁלֹּא יוֹצִיא הַשּׁוֹשְׁבִין שֵׁם רַע עַל בִּתִּי, כָּךְ קֹרַח נֶחֱלַק עַל מֹשֶׁה וְאָמַר, מִלִּבּוֹ וּמֵעַצְמוֹ אָמַר מֹשֶׁה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, פָּתַח וְאָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחָנִי אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה אַף אֲנִי אוֹמֵר לֹא ה' שְׁלָחָנִי וּמִלִּבִּי אָמַרְתִּי. כֵּיוָן שֶׁאָמַר קֹרַח לֹא מֹשֶׁה נָבִיא וְלֹא אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא תּוֹרָה נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ, הָלַךְ אֵצֶל הָאֱלֹהִים אָמַר אִם אֲנִי מְוַתֵּר עַל בִּזְיוֹנִי וְעַל בִּזְיוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אֲבָל עַל בִּזְיוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה אֵינִי מְוַתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּזֹאת תֵּדְעוּן", וְאֵין זֹאת אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד, מד "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶה". לֹא ה' שְׁלָחָנִי, זֶה אֶחָד מִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ בְּלָשׁוֹן הַזֶּה, מִיכָה וְאֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה, אֵלִיָּהוּ מָה אָמַר, "וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְאִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר לֹא ה' אֱלֹהִים שְׁלָחָנִי, וְכֵן מִיכָה אָמַר מלכים א כב, כח "אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִּבֵּר ה' בִּי", וּמֹשֶׁה אָמַר אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, אַף אֲנִי אוֹמֵר לֹא ה' שְׁלָחָנִי. אָמַר רֵיש לָקִישׁ רֶמֶז לְבִקּוּר חוֹלִים מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה", מַאי מַשְׁמַע, אָמַר רָבָא אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם שֶׁהֵן חוֹלִין וּמֻטָּלִין עַל עֲרִיסוֹתֵיהֶם וּבְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתָם "לֹא ה' שְׁלָחָנִי". במדבר טז ל וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם בְּרִיאָה גֵּיהִנֹּם מוּטָב, וְאִם לָאו יִבְרָא ה'. לְמַאי אִילֵימָא לְמִבְרֵיהּ, וְהַכְּתִיב קהלת א, ט "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" אֶלָּא לַקְרוּבֵי פִּתְחָא. וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ כָּתוּב לְמַעְלָה בְּרֶמֶז ל"ח. במדבר טז לא-לה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא מַצְמִיחַ אֶת הַפֻּרְעָנוּת. "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם", יֵשׁ אוֹמְרִים חַיִּים נִדּוֹנִין עַד עַכְשָׁיו. "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ", הֵם אָבְדוּ אֲבָל לֹא שְׂרָרוּתָם, אֲבָל נַעֲשׂוּ תַּחְתֵּיהֶם שָׂרִים אַחֵרִים. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, זִמְנָא חָדָא הֲוָה אָזְלִינָא בְּאוֹרְחָא, וְאָמַר לִי הַהוּא טַיָּעָא, תָּא אֲחַזֵי לָךְ בְּלוּעֵי דְּקֹרַח, אָזְלֵי וְחָזָאֵי תְּרֵי בִּיזְעֵי דְּקָא נָפִיק קוּטְרָא מִנַּיְהוּ, שָׁקְלֵי גְּבָבָא דְּעָמְרָא וְאַמְשִׁינָהּ בְּמַיָּא וְאוֹתְבֵיהּ בְּרֵישׁ רוּמְחָא וְעַיְלִית הָתָם וְאִיחְרִיךְ, וְאָמַר לִי אַצִית מַאי שְׁמַעְתָּ, וְשָׁמְעֵי דַּהֲווּ קָא אָמְרִין מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִין, וּלְעָתִיד לָבוֹא עָתִיד לְהוֹצִיאָן, וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל". וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם, שֶׁהָיוּ צוֹוְחִין לְמֹשֶׁה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הַצִּילֵנוּ. וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, אֵלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים, וְאֵלּוּ הָיוּ נִשְׂרָפִים, וְקֹרַח לָקָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּשְׂרַף וְנִבְלַע, וְלָמָּה נַעֲשָׂה בּוֹ שְׁנֵי דִּינִין, שֶׁאִלּוּ נִשְׂרַף וְלֹא נִבְלָע הָיוּ הַבְּלוּעִים מִתְרַעֲמִים וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה אֶלָּא קֹרַח וַהֲרֵי הֵן נִבְלָעִים וְקֹרַח נִצּוֹל, וְאִלּוּ נִבְלַע וְלֹא נִשְׂרָף הָיוּ הַשְּׂרוּפִים מִתְרַעֲמִים וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה אֶלָּא קֹרַח וַהֲרֵי הֵן שְׂרוּפִין וְהוּא נִצּוֹל, לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, וְלִהַטוֹ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְׂרוּפִין שֶׁבְּיָדָן הָיָה הַמַּחְתָּה וּבָהּ הַקְּטֹרֶת וְקִפַלְתּוֹ הָאֵשׁ וְהָאֵשׁ הָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בּוֹ עַד שֶׁהֱבִיאָתוֹ לְפִי הָאָרֶץ לְבֵין הַבְּלוּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קֹרַח לֹא מִן הַבְּלוּעִים, וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִים, לֹא מִן הַבְּלוּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר שם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְלֹא קֹרַח. וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִים, דִּכְתִיב "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת", וְלֹא קֹרַח. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים, מִן הַבְּלוּעִים, דִּכְתִיב במדבר כו, י "וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח", וּמִן הַשְּׂרוּפִים, דִּכְתִיב "בְּאָכוֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ", וְקֹרַח בַּהֲדַיְהוּ. עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל", לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר שמואל א' ב, ו "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל". רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר הֲרֵי הֵן כַּאֲבֵדָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶךָ". וְאֵשׁ יָצְאָה כָּתוּב בְּרֶמֶז תקכ"ד. במדבר יז א-ג אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים כָּתוּב בְּרֶמֶז תרכ"ג. מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין, מְנָלָן דְּמַעֲלִין, אָמַר רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב דְּאָמַר קְרָא אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים וְגוֹ', בִּתְחִלָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ, וּלְבַסּוֹף גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וּמְנָלָן דְּאֵין מוֹרִידִין, אָמַר רַבִּי אַמִּי דְּאָמַר קְרָא שמות מ, יח "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וְגוֹ'. במדבר טז, לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ לָאָרֶץ הַרְבֵּה פִּיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ רַבִּי נֶחֶמְיָה וַהֲלֹא כְּתִיב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וְהֵיאַךְ אַתָּה מְקַיֵּם "בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ כְּמַשְׁפֵּךְ וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם אוֹ מָמוֹנוֹ הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וּבָא וְיוֹרֵד עִמּוֹ, נִּמְצֵאתָ מְקַיֵּם "בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל" וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. דברים שם "וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם", זֶה מָמוֹן שֶׁהוּא מַעֲמִיד אֶת רַגְלַיִם. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים בְּיַד אַחֵר הָיוּ מִתְגַלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם הָיְתָה בָּאָה וְנִבְלַעַת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טז, לג "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה". במדבר טז, ג וַיִּקָהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, שֶׁהִקְהִילוּ עֲלֵיהֶם קְהִלּוֹת וְאָמְרוּ בּוֹאוּ וְנוֹדִיעַ לָכֶם מַעֲשָׂיו שֶׁל בֶּן עַמְרָם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וְכִי אַתֶּם לְבַדְכֶם קְדוֹשִׁים, וַהֲלֹא כֻּלָּנוּ נִתְקַדַּשְׁנוּ בְּסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם", וּכְשֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹנֵק מֵהַר סִינַי, וְלֹא נִתַּן לָנוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְלֹא שֵׁם חַלָּה, וְלֹא שֵׁם תְּרוּמָה וּמַעֲשְׂרוֹת, וְלֹא שֵׁם צִיצִית שָׁמַעְנוּ, אֶלָּא מֵעַצְמְךָ אַתָּה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שְׂרָרָה לְעַצְמְךָ וְלַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְאַהֲרֹן אָחִיךָ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר טז, ה "בֹּקֶר", אֶלָּא אָמַר, דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם מְלֻבָּנִים הֵן כַּבֹּקֶר, שֶׁלֹּא לִכְבוֹד עַצְמִי וְלֹא לִכְבוֹד אָחִי אֲנִי אוֹמְרָן. הוּא הַקָדוֹשׁ, הוּא יִקָּדֵשׁ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא אָמַר לוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁקְּטוֹרְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן מִתְקַבֶּלֶת, כְּבָר נִתְקָדֵשׁ קֹדֶם לָכֵן. רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, כְּנֶגֶד כְּהֻנָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אָמַר, הוּא נוֹטֵל תְּרוּמָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחֲמִשִּׁים, וְאַתֶּם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. במדבר טז, ט הַמְעַט מִכֶּם, קַלָה הִיא בְּעֵינֵיכֶם שֶׁבָּחַר בָּכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, במדבר טז, יא וְאַהֲרֹן מַה הוּא מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לְאַהֲרֹן מִכְּהֻנָּתוֹ, וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה קָבַר שְׁנֵי בָּנָיו נָדָב וַאֲבִיהוּא. לֹא נַעֲלֶה, לֹא נָבוֹא אֵין כְּתִיב כָּאן, אָמְרוּ לוֹ, הֲרֵי אָנוּ מַעֲמִידִין דְּבָרֵינוּ וְאֵין אָנוּ עוֹלִים מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּלְפִי שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפִתְחוֹ שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם, זָכָה לְהַצִּיל אַרְבָּעָה צַדִּיקִים מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, שְׁלֹשָׁה בְּנֵי קֹרַח וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת, וּמַה זְּכוּת הָיָה בְּיָדָן שֶׁל בְּנֵי קֹרַח שֶׁיִּנָּצְלוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין אֵצֶל קֹרַח אֲבִיהֶן רוֹאִין אֶת מֹשֶׁה וְכוֹבְשִׁין אֶת פְּנֵיהֶן בַּקַּרְקַע, אָמְרוּ אִם נַעֲמֹד מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בְּאָבִינוּ, וּכְבָר נִצְטַוִּינוּ עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאִם לֹא נַעֲמֹד כְּבָר כְּתִיב ויקרא יט, לב "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם", מוּטָב שֶׁנַּעֲמֹד מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בְּאָבִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְחִישׁוּ אֶת לִבָּם בִּתְשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד תהלים מה, ב "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִדֻּגְמָא שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא עָתִיד לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְהַצַּדִּיקִים תְּלוּיִּין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי קֹרַח מֵאוֹתָהּ דֻּגְמָא בַּעוֹלָם הַזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּמִין עַמּוּד נִתְבַּצֵּר לָהֶם בְּגֵיהִנָּם וְעָמְדוּ עָלָיו וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה. תהלים מח, ט "כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה' צְבָאוֹת", שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּנְיָן קָבוּעַ שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה". במדבר יז יב אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה לִילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ, אָמַר לָהֶם לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא, אָמְרוּ לוֹ חֶמְדָּה גְּנוּזָה לְךָ תתקע"ד דּוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם, תהלים ח, ה "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" וְגוֹ' "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה, אָמַר לוֹ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׂרְפוּנִי בְּהֶבֶל שֶׁבְּפִיהֶם, אָמַר לוֹ אֱחֹז בְּכִסֵּא כְּבוֹדִי, שֶׁנֶּאֱמַר איוב כו, ט "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ". אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם מְלַמֵּד שֶׁפֵּרֵשׁ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ וַעֲנָנוֹ עָלָיו, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנו שֶׁל עוֹלָם תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נּוֹתֵן לִי מַה כְּתִיב בָּהּ שמות כ, ב "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", אָמַר לָהֶם כְּלוּם לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם, לְפַרְעֹה הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם, תּוֹרָה לָמָּה תְּהֵא לָכֶם, שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ "לֹא יִהְיֶה לְךָ" וְגוֹ', בֵּין כּוּתִיִם אַתֶּם שֶׁעוֹבְדִין אֱלִילִים, שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ, שם, ח "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" כְּלוּם אַתֶּם עוֹשִׂים מְלָאכָה שֶׁאַתֶּם צְרִכִין שְׁבוּת, שׁוּב מַה כְּתִיב בָּה שם, ז "לֹא תִשָׂא" כְּלוּם מַשָׂא מַתָּן יֵשׁ בֵּינֵיכֶם, שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ שם, יב "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" כְּלוּם אָב וָאֵם יֵשׁ לָכֶם, שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ "לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאַף לֹא תִגְנֹב" כְּלוּם יֵצֶר הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיכֶם, חָזְרוּ וְהוֹדוּ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים ח, ב "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ", וְאִלּוּ "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם" לֹא כְּתִיב, מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מָסַר לוֹ דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם", בִּשְׂכַר שֶׁקְּרָאוּךָ אָדָם "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת", וְאַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת מָסַר לוֹ דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם", אִי לָאו דְּאָמַר לֵיהּ מְנָא הֲוָה יָדַע. כָּתוּב בְּרֶמֶז שפ"א וּבְרֶמֶז רס"ב. במדבר יח א-ה וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֱמְרוּ לְאַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֱמְרוּ לוֹ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל אַהֲרֹן", אֶלָּא כְּדַאי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גְּדוֹלָה. "אַתָּה וּבָנֶיךָ" אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים, וּבֵית אָבִיךָ אֵלּוּ הַלְּוִיִּים, מְלַמֵּד שֶׁהַלְּוִיִּים מֻזְהָרִים עַל יְדֵי כֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם". "מַטֵּה לֵוִי", אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבֻעָה, שֶׁנֶּאֱמַר חבקוק ג, ט "שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה". לֵוִי כְּדַאי הוּא לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "שֵׁבֶט" כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, "אָבִיךָ" כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַחֶיךָ כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְגַם אֶת אַחֶיךָ כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, לְמִי הַדָּבָר מָסוּר לְאַהֲרֹן, לְאוֹתוֹ מַזְהִיר, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ, וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִיר, שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָווֹן עַל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ". רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם זָכָה בְּבָשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים וּבְחָזֶה וְשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין עָווֹן עַל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם". וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל בְּנֵי עֵלִי אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקָּדָשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמואל א' ב, טו יז "גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן וְגוֹ' וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד". וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר הַדִּין עַל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקָּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "קָדָשַׁי בָּזִית". וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ וְגוֹ', זֶה עֲווֹן דָּבָר הַמָּסוּר לַכְּהֻנָּה, אוֹ עֲוֹן דָבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִין, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר להלן פסוק ז "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַתְכֶם לְכָל דְבַר הַמִּזְבֵּחַ", הֲרֵי עֲוֹן הַמָסוּר לְבֵית דִין אָמוּר, הָא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר "תִשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם", זֶה עֲוֹן הַמָּסוּר לַכְּהוּנָה, אָמַרְתָּ יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲווֹן כְּהֻנָּה, אֲבָל לְוִיִּים יִשְׂאוּ עֲווֹן כְּהֻנָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר להלן פסוק כג "וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם". וְגַם אֶת אַחֶיךָ שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "מַטֵּה לֵוִי", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "שֵׁבֶט אָבִיךָ", זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ. רַבִּי אוֹמֵר מַטֵּה לֵוִי שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַחֶיךָ" לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. "הַקְרֵב אִתָּךְ" רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "אִתָּךְ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אִתָּךְ", מָה אִתָּךְ הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן בַּלְּוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף אִתָּךְ הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן בַּלְּוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְּוִיִּם בְּשִׁיר עַל דּוּכָנָן. וְיִלָּווּ עָלֶיךָ, תְּנַן הָתָם בַּצָּפוֹן שַׁעַר הַנִּצּוֹץ כְּמִין אַכְסַדְרָה הָיָה וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבֵּיהֶן שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָה וְהַלְּוִיִּים מִלְּמַטָּה, מִנְהַנֵּי מִלֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנָן "וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ" בַּעֲבוֹדָתְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הָא כֵּיצַד כֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָה וְהַלְּוִיִּים מִלְּמַטָּה. וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם, מַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִין, אוֹ וִישָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל". וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם, תַּלְמוּד לוֹמַר להלן פסוק ו "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם וְגוֹ' מַתָּנָה נְתֻנִים לַה' לַשֵּׁם הֵן מְסוּרִין וְהַשֵּׁם מְסָרָן לַכֹּהֲנִים, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן וִישָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶן גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין. וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת, הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים, וְהַלְּוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד", הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת", הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְּוִיִּם מִבַּחוּץ. וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ "יְשָׁרְתוּךָ" בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶן גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין. אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, זֶה אָרוֹן וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ', רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִכָּאן רֶמֶז לְשִׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא שֶׁנֶּאֱמַר עזרא ג, א "וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ', רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנוּ בְקוֹל", מִכָּאן רֶמֶז לְשִׁיר מִן הַתּוֹרָה. אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, אַזְהָרָה, וְלֹא יָמֻתוּ, עֹנֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם שֶׁעֲנוּשִׁין וּמֻזְהָרִין עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים, כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "גַם הֵם גַּם אַתֶּם". וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגָּדָא בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת, אָמַר לוֹ חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים. רַבִּי אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר במדבר ד, יח-יט "אַל תַּכְרִיתוּ" וְגוֹ', "וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם", אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר שם "אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ" וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם שֶׁעֲנוּשִׁין וּמֻזְהָרִין עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים, כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן, תַלְמוּד לוֹמַר "וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְּוִים". מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֵרְתָּהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר עִמָּהֶן במדבר ג, לח "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי" וְגוֹ', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "גַם הֵם גַּם אַתֶּם", לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן. "וְנִלְווּ עָלֶיךָ", זֶה שֶׁאָמַרְנוּ הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְּוִיִּם מִבַּחוּץ. וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים בִּמְקוֹם הַלְּוִיִּם. וּבְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד. "אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ", יָכוֹל אִם נָגְעוּ יְהוּ חַיָּבִין, אָמַרְתָּ אַךְ, מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, וְאֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע. "וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם", יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם". וּמִנַּיִן כְּדֵרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִין זֶה עַל זֶה, אָמַרְתָּ הֵם, גַם הֵם, אַתֶּם, גַּם אַתֶּם. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין עַל זֶה בְּמִיתָה, אָמַרְתָּ הֵם, הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אַתֶּם עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה, וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי בַּעֲבוֹדַת קְהָת בְּמִיתָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים, הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם אַף לֹא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. "וְנִלְווּ עָלֶיךָ", וְטָפְלוּ עָלֶיךָ. "מִשְמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד", זוֹ מִשְׁנָה, "לְכָל עֲבֹדַת הָאֹהֶל", זֶה תַּלְמוּד. וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר במדבר ג, י "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַלְמוּד לוֹמַר "וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם". וְזָר לֹא יִקְרַב, אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן, אָמַרְתָּ וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין, לֹא דּוֹמֶה פַּלְטְרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין, לְפַלְטְרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין. וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שם "לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר אֶת הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס, וּבִזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר אֶת הַקָּטָן אֵין פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס. וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ, הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שְׁלִישִׁית שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ, שֶׁכְּשֶׁהָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ הֵן כָּלִין אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבוֹא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל", אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹד", אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ויקרא יז, ז "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם" וְגוֹ', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹד", אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹד", אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָרְבוּ, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹד", אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יז, יא "כִּי יָצָא הַקֶּצֶף". במדבר יח ו וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם וְגוֹ' נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מַתָּנָה נְתֻנִים לַה', לַה' הֵן מְסוּרִין וְאֵין מְסוּרִין לַכֹּהֲנִים. וַאֲנִי, מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ. "הִנֵּה", בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר הִנֵּה הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה. וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וְגוֹ' כְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי, תַּלְמוּד לוֹמַר לִי לַה', אֱמֹר מֵעַתָּה שֶׁלִּי הֵן שֶׁיְּהוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברי הימים א' כג, יג "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ" וְגוֹ'. במדבר יח ז וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר כָּל דָּבָר שֶׁל מִזְבֵּחַ לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ. "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת", מִכָּאן אָמְרוּ מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִין יִחוּסֵי כְּהֻנָּה. "וַעֲבַדְתֶּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֻרְבָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲבוֹדַת מַתָּנָה", מַה מַתָּנָה בְּפַיִס, אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס. עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִין כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מָה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד, אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִין מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל. תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, מַגִּיד שֶׁעֲווֹן קָדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֲנִים, אֵין לִי אֶלָּא עֲווֹן קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִים, קָדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ". יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת", מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת צִבּוּר, יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָדַעַת צִבּוּר. "עֲבֹדַת מַתָּנָה" מַקִּישׁ עֲבֹדַת מַתָּנָה "לִכְהֻנַּתְכֶם", מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם, אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. אִי מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אָמַרְתָּ לֹא, זוֹ לְפִי צֹרֶךְ עֲבוֹדָה וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר וְאוֹמֵר הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבָּיִם וְאוֹמֵר הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וּמִנַּיִן מִסְרוּ עַצְמְכֶם לִכְהֻנַּתְכֶם, אָמַרְתָּ עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, הָא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ וְגוֹ' וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְגוֹ' וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וְגוֹ' וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ " וְגוֹ', עָלָיו הוּא אוֹמֵר דברי הימים א' ה, לו "וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת", וְכִי הוּא כִּהֶן בִּלְבַד, וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו, אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" וְגוֹ'. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב עַל הַמִּזְבֵּחַ פְּסוּלִין, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּכְתִיב דברים לג, י-יא "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" אֲפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה". וְכֵן הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר, דִּתְרוּמָה נַמִּי אִיקְרִי עֲבוֹדָה, דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁלֹּא בָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לְמָחָר מְצָאוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא בָּאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אָמַר לוֹ עֲבוֹדָה עָבַדְתִּי, אָמַר לוֹ כָּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא דִּבְרֵי תֵּימַה, וְכִי עֲבוֹדָה בִּזְמַן הַזֶּה מִנַּיִן, אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, עָשׂוּ אֲכִילַת תְּרוּמָה בִּגְבוּלִין כַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַב, אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת זָר חַיָּב עֲלֵיהֶן מִיתָה, זְרִיקָה, וְהַקְטָרָה, וְנִסּוּךְ הַיַּיִן, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, וְלֵוִי אָמַר אַף תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, מַאי טַעֲמָא דְּרַב, דִּכְתִיב "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם" וְגוֹ', עֲבֹדַת מַתָּנָה וְלֹא עֲבוֹדַת סִלּוּק, "וַעֲבַדְתֶּם" עֲבוֹדָה תַּמָּה וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה, וְלֵוִי, אֲמַר רַחֲמָנָא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, וְרַב, הַהוּא לְאָתוּיֵי שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצֹרָע, וְלֵוִי, נָפְקָא לֵיהּ מִדְּבַר לְכָל דְּבַר. וְרַב מִדְּבַר לְכָל דְּבַר לָא דָּרִישׁ. וְאֵימָא לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ כְּלָל, עֲבֹדַת מַתָּנָה פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט, עֲבֹדַת מַתָּנָה אִין עֲבוֹדַת סִלּוּק לָא, אֲמַר קְרָא וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת הוּא דַּעֲבוֹדַת מַתָּנָה וְלֹא עֲבוֹדַת סִלּוּק, הָא בַּחוּץ אֲפִלּוּ עֲבוֹדַת סִלּוּק. אִי הָכִי וַעֲבַדְתֶּם נַמִּי "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת" הוּא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה, הָא מִבַּחוּץ אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה, "וַעֲבַדְתֶּם" הָדַר עַרְבֵיהּ קְרָא. רַבִּי אוֹמֵר, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִין כַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מָה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד, אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִין מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְכוּ', נִמְצִינוּ לְמֵדִין נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה. וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, לַעֲבוֹדָה". אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה, אָמַרְתָּ וּמַה בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה, זָר שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" לַעֲבוֹדָה. וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, אֲפִלּוּ עָבַד בְּטָהֳרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ עָבַד בְּטֻמְאָה, אָמַרְתָּ אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לְעוֹבֵד, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" אֲפִלּוּ עָבַד בְּטָהֳרָה. יוּמָת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "יוּמָת", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מוֹת יוֹמָת", מַה יּוּמָת הָאָמוּר לְהַלָּן סְקִילָה, אַף יוּמָת הָאָמוּר כָּאן סְקִילָה. רַבִּי יוֹחָנן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "יוּמָת" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן דברים יג, ו "יוּמָת", מַה יוּמָת הָאָמוּר לְהַלָּן בְּחֶנֶק, אַף יוּמָת הָאָמוּר כָּאן בְּחֶנֶק. וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזָר לֹא יִקְרַב" וְגוֹ'. וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כד, טז "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוֹמָת", אָמְרוּ לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת". זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּחֶנֶק, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת", מַה לְהַלָּן בִּידֵי שָׁמַיִם אַף כָּאן בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן דברים יג, ו "וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת" מַה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר מַה לְהַלָּן בְּחֶנֶק אַף כָּאן בְּחֶנֶק. בְּמַאי קָמִיפְלָגֵי, רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר דָּנִין יוּמָת מִ"יוּמָת", וְאֵין דָּנִין יוּמָת מִ"יָמוּת". וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט, וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא. וְרַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה. בְּמַאי פְּלִיגֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, בִּפְלוּגְתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן, דְּתַנְיָא נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ בִּסְקִילָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּחֶנֶק. הָא אֲנָן תְּנַן רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּחֶנֶק, תְּרֵי תַּנָאֵי וַאֲלִיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. במדבר יח ח-ט וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר" וְגוֹ', הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וַאֲנִי בְּרָצוֹן, הִנֵּה בִּשִׂמְחָה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בראשית ו, יז "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לוֹ יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי יא, י "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹז קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה", וְאוֹמֵר תהלים ג, ח-ט "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ" וְגוֹ', וְאוֹמֵר "לַה' הַיְשׁוּעָה" וְגוֹ', וְאוֹמֵר "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד" וְגוֹ', וְאוֹמֵר שם קד, לה "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר וַאֲנִי מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם. הִנֵּה בְּשִׂמְחָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרַאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, אֵין מַדְלִיקִין בְּטֶבֶל טָמֵא דְּאָמַר קְרָא וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאַחַת תְּרוּמָה טְמֵאָה, מַה תְּרוּמָה טְהוֹרָה אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מִשְׁעַת הֲרָמָה וָאֵילָךְ אַף תְּרוּמָה טְמֵאָה אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מִשְּׁעַת הֲרָמָה וָאֵילָךְ. מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי שְׁמוּרָה הִיא. "תְּרוּמֹתָי" זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה, מַגִּיד שֶׁנִּכְרַת בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם. "לְכָל קָדְשֵׁי" לְרַבּוֹת הָעוֹלָה. "קֹדֶשׁ" לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה לִגְדֻלָּה. כָּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה, נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ, זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וּתְקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת וְהֶקְדְּשׁוֹת וַעֲרָכִין. רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף נְעִילַת דְּלָתוֹת. לְכָל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לְגָזְרָן לִגְזֹר דִּין, וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת אֲחֻזָּה בְּמַתָּנָה וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעֶרְכָּאִים, בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָׂדֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָׂדֶה, כָּאן בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה בְּעֶרְכָּאִים, כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַכְּהֻנָּה, אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה, כָּאן בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעֶרְכָּאִים, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סְמוּכָה לְקֹרַח. במדבר יז, ה "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְרָאֵל" הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִין וּמִן הַשְׂרוּפִין. "לְךָ נְתַתִּים", בִּזְכוּתְךָ. "לְמָשְׁחָה", אֵין לְמָשְׁחָה אֶלָּא לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ז, לה "זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן" וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵין לְמָשְׁחָה אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". "וּלְבָנֶיךָ" בִּזְכוּת בָּנֶיךָ. "לְחָק עוֹלָם", שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. אָמַר רַב חִסְדָּא מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה אֵין נֶאֱכָלוֹת אֶלָּא צָלִי, וְאֵין נֶאֱכָלוֹת אֶלָּא בְּחַרְדָּל, מַאי טַעֲמָא אֲמַר קְרָא לְמָשְׁחָה לִגְדֻלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִים. אִיתְמַר, הַקֹּמֶץ מֵאֵימָתַי מַתִּיר שְׁיָרִים בַּאֲכִילָה, רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר מִשֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבּוֹ. וְרַשָּׁאִין הַכֹּהֲנִים לִתֵּן לְתוֹכָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, דְּאָמַר קְרָא לְמָשְׁחָה לִגְדֻלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין, וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְחַמֵּץ, דִּכְתִיב ויקרא ו, י "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם" וְגוֹ', וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֲפִילוּ חֶלְקָם לֹא תֹאפֶה חָמֵץ. תַּנְיָא, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה הֵן, וְכֻלָּן נִתְנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח, כָּל הַמְּקַיְמָן כְּאִלּוּ קִיֵּם בִּכְלָל וּפְרָט וּבְרִית מֶלַח, וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן כְּאִלּוּ עוֹבֵר בִּכְלָל וּפְרָט, וּבְרִית מֶלַח. וְאֵלּוּ הֵן עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ חַטָּאת, וְחַטַּאת הָעוֹף, אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, וּמִנְחַת הָעֹמֶר. וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, הַבְּכוֹר, וְהַבִּכּוּרִים, וּמוּרָם מִן הַתּוֹדָה, וּמֵאֵיל נָזִיר, וְעוֹרוֹת קָדָשִׁים. עֶשֶר בִּגְבוּלִים תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וּמַתָּנוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּשְׂדֵה חֲרָמִים, וְגֶזֶל הַגֵּר. במדבר יח ט זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תָּנוּ רַבָּנָן לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו, בָּנַי אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְלֹא לִלְמֹד הֵן בָּאִין אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. דָּחַק סוּמְכוֹס וְנִכְנַס, אָמַר לָהֶם כָּךְ שָׁנָה לָנוּ רַבִּי מֵאִיר הַמְּקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בֵּין בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים לֹא קִדֵּשׁ, כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְכִי אִשָּׁה בַּעֲזָרָה מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יוֹסִי, יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסִי שָׁתַק, דִּבְרֵי תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ, וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לְקַבֵּל לָהּ קִדּוּשִׁין לְבִתּוֹ בַּעֲזָרָה, וְכִי אֵין אִשָׁה עֲשׂוּיָה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לְקַבֵּל לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ בַּעֲזָרָה, וְעוֹד דָּחֲקָה וְנִכְנְסָה, מַאי, תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְקֻדֶּשֶׁת, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וְזֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לְךָ לְכָל צָרְכְּךָ, וְרַבִּי יוֹסִי סָבַר כְּאֵשׁ, מָה אֵשׁ לַאֲכִילָה, אַף הַאי נַמִּי לַאֲכִילָה. תַּנְיָא לֵוִי אוֹמֵר "כָּל קָרְבָּנָם" לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא "מִן הָאֵשׁ" אֲמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו מוֹתָר מִן הָאֵשׁ, קָא מַשְׁמָע לָן. "לְכָל מִנְחָתָם" לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא שמות כט, לג "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם", וּמִנְחַת הָעֹמֶר לְהַתִּיר קָא אַתְיָא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת לְבָרֵר עָווֹן הוּא דְּקָא אַתְיָא, קָא מַשְׁמָע לָן. וּלְכָל חַטָּאתָם לְרַבּוֹת חַטָּאת הָעוֹף, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא נְבֵלָה הִיא, קָא מַשְׁמָע לָן. וּלְכָל אֲשָׁמָם לְרַבּוֹת אֲשָׁם נָזִיר וַאֲשָׁם מְצֹרָע, אֲשָׁם מְצֹרָע בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ, אֶלָּא אֲשָׁם נָזִיר כַּאֲשָׁם מְצֹרָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא לְהַכְשִׁיר קָא אָתִי, קָא מַשְׁמָע לָן. יָשִׁיבוּ לִי זֶה גֶּזֶל הַגֵּר. "לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ", שֶׁלְּךָ וְשֶׁל בָּנֶיךָ יְהֵא, וַאֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ, אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מוּרָם מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁכֻּלּוֹ לָאִשִּׁים וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה. "כָּל קָרְבָּנָם", אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "לְכָל מִנְחָתָם", זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה. "וּלְכָל חַטָּאתָם" זוֹ חַטָּאת יָחִיד, וְחַטָּאת צִבּור, וְחַטָּאת הָעוֹף, וְחַטָּאת בְּהֵמָה. "וּלְכָל אֲשָׁמָם", זֶה אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם מְצֹרָע, וְאָשָׁם תָּלוּי. "אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי" זֶה גֶּזֶל הַגֵּר. "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים", זֶה לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. "לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ", בִּזְכוּתְךָ, וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ. זֶה יִהְיֶה לְךָ, יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת חוּץ מִמַּה שֶּׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ, אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ", לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְשַׁלְמֵי צִבּוּר. הַבָּשָׂר הַקֳּדָשִׁים לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר, "מִן הָאֵשׁ" עוֹר אַחַר מַתָּנוֹת מִן הָאִשִּׁים. "כָּל קָרְבָּנָם" לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "קָרְבָּנָם מִנְחָתָם" יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת, מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל מִנְחָתָם". "חַטָּאתָם, מִנְחָתָם", יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה, מַה מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטָּאת צִבּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְכָל חַטָּאתָם". אֵין לִי אֶלָּא חַטָאוֹת נֶאֱכָלוֹת, חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל חַטָּאתָם". אֲשָׁמָם חַטָּאתָם יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת, מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְכָל אֲשָׁמָם". יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת, וּמִנַּיִן שֶׁאַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע לוֹ טָעוּן חַטָּאת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְכָל אֲשָׁמָם". "אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ" לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ", לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וַאֲשַׁם מְצֹרָע. במדבר יח י בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ, כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁלֹּא יְהוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר הֲרֵי נָכְרִים שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הַעֲזָרָה מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיְּהוּ נֶאֱכָלִין אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ". עַל מְנַת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית עַל מְנַת שֶׁיֵּאָכְלוּ קָדָשִׁים בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. "תֹּאכְלֶנּוּ" פְּרָט לְטָמֵא. "יֹאכַל אֹתוֹ", פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן, "תֹּאכְלֶנּוּ" פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִין. כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עַל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁלֹּא יְהוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה. קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה שֶׁיִּנְהֹג בְּקֹדֶשׁ, שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ" מִכָּל מָקוֹם. במדבר יח יא וְזֶה לְּךָ תְרוּמַת מַתָּנָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְגָזְרָן לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים לְגָזְרָן לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית. לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה. "לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם", שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ, כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לִטְהוֹרִין. לְכָל תְנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ, בָּנֶיךָ פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנֹתֶיךָ" פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה, וַהֲלֹא דִּין הוּא, הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בְּבָנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בְּבָנוֹת, אִם פָּסַל בִּבְנֵי חֲלָלָה בְּבָנִים, דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בְּבָנוֹת. אוֹ קַל וָחֹמֶר מַחֲמִיר הוּא בְּבָנִים מַה שֶׁאֵינוֹ מַחֲמִיר בְבָנוֹת, שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אַחֲרֵיהֶם לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, וְאֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אַחֲרֵיהֶן לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בְּבָנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בְּבָנוֹת. אוֹ מַחֲמִיר הוּא בְּבָנוֹת מַה שֶׁאֵינוֹ מַחֲמִיר בְּבָנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בְּבָנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בְּבָנוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ" פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּבָנִים מַה שֶׁאֵין בְּבָנוֹת, וְיֵשׁ בְּבָנוֹת מַה שֶׁאֵין בְּבָנִים, אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ, פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, אָמַרְתָּ כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ. במדבר יח יב כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לְגָזְרָן לִגְזֹר דִּין, וְלִכְרֹת לָהֶן בְּרִית, כַּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לְגָזְרָן לִגְזֹר דִּין, וְלִכְרֹת לָהֶן בְּרִית. כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, זוֹ תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. "רֵאשִׁיתָם", זוּ רֵאשִׁית הַגֵּז, "אֲשֶׁר יִתְּנוּ", זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, "לַה'", זוֹ חַלָּה. רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לְךָ, מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ, וְלֹא מִמַּה שֶּׁתִּטֹל לְךָ. תְּנַן הָתָם, אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאִם תָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִנָא הֲנֵּי מִלֵּי, אָמַר רַב אֲחִי אַמִּי אָמַר רַבִּי יַנַּאי וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲמַר קְרָא כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, תֵּן חֵלֶב לְזֶה וְחֵלֶב לְזֶה. אַשְׁכְּחָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דָּגָן וְדָגָן מִנַּיִן, קַל וָחֹמֶר, וּמַה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְּזֶה, אֵין מִתְעַשְׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן, שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בְּזֶה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה. וּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד, הֵיכִי מַיְתִי לָהּ, מַיְתִי לָהּ הָכִי, וּמַה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְּזֶה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אֵין מִתְעַשְׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דָּגָן וְדָגָן, שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בְּזֶה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה. וּשְׁנֵי מִינִין דְּעָלְמָא מְנָלַן, הֲנֵּי דְּרַבָּנָן נִינְהוּ, וְכָל דְּתָקוּן רַבָּנָן כְּעֵין דְּאוֹרָיְתָא תָּקוּן, מַה דְּאוֹרָיְתָא שְׁנֵי מִינִין אֵין מִתְעַשְׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אַף דְּרַבָּנָן שְׁנֵי מִינִים אֵין מִתְעַשְׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא רָבָא בַּר חָנָן לְרַבִּי אַמִּי לְאַבַּיֵי גַּבֵּי מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה דְּלָא כְּתִיב ויקרא כז, לב "וְכָל מַעֲשֵׂר בָּקָר צֹאן וְכוֹ' כָּתוּב בְּרֶמֶז תר"פ. אָמַר אַבַּיֵי, כָּל מִלְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבִיד אִי עָבִיד מַהֲנֵי, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מַהֲנֵי אַמַּאי לָקִי, וְרָבָא אָמַר לָא מַהֲנֵי מִידִי וְהַאי דְּלָקִי מִשוּם דְּעָבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא, וַהֲרֵי תּוֹרֵם מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ דְּרַחֲמָנָא אָמַר כָּל חֵלֶב יִצְהָר תֵּן חֵלֶב לְזֶה וְחֵלֶב לְזֶה, וּתְנָן אִם תָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, אָמַר לְךָ אַבַּיֵי שָׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב "רֵאשִׁיתָם", רֵאשִׁית לְזֶה, וְרֵאשִׁית לְזֶה. וּלְרָבָא אִי לָאו דְּכָתַב רֵאשִׁיתָם הֲוָה אֲמִינָא תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר דִּכְתִיב בָּהֶן חֵלֶב הוּא דְּאֵין תּוֹרְמִין, הָא תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן, דְּחָד חֵלֶב כָּתוּב בָּהֶן כִּי תָּרַם מֵהַאי אַהַאי לָא לָקִי, כָּתַב רַחֲמָנָא רֵאשִׁית, תֵּן רֵאשִׁית לְזֶה, וְרֵאשִׁית לְזֶה. במדבר יח יג בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם כָּתוּב בְּרֶמֶז תנ"ג. בִּכּוּרִים אַף עַל גַּב דִּכְתִיב "אַרְצְךָ" דִּידָךְ אִין דְּשֻׁתָּפוּת לָא, כָּתַב רַחֲמָנָא בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם, אֶלָּא "אַרְצְךָ" לָמָּה לִי, לְכִדְרַב יְהוּדָה לְמִעוּטֵי חוּץ לָאָרֶץ. "בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם", בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, שֶׁהָיָה בְּדִין, הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים, אִם לָמַדְתָּ עַל הַתְּרוּמָה שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַּע, אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם". "אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה", בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁיְּהוּ נִתָּנִין לַכְּהֻנָּה. בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם, עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית, וְלֹא נִכְרַת עַל הַנָּכְרִים וְעַל הַתּוֹשָׁבִים. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָּל". כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ, לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לעיל פסוק יא "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ", לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ" הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ", לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת הַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ בּוֹ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ, אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ, אוֹכֵל בּוֹ. אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ" חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר ויקרא כב, י "תּוֹשָׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתְךָ. וּכְבָר שָׁלַח רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין, אָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, שָׁלַח לוֹ מֻחְזָק אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה וְלָדוּן קַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, ומַה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכל בִּתְרוּמָה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְחֻפָּה, נִכְנְסָה לְחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, וְאִם מֵתָה בַּעֲלָהּ יוֹרְשָׁה. במדבר יח יד כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה, אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל, חֶרְמֵי נָכְרִים וְנָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה". רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כז, כא "כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ". אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ לַשֵּׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ כָּל חֵרֶם" "אַךְ" חִלֵּק. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר שם "כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'", אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ לַכֹּהֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לָכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ". רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן" וְגוֹ'. אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ לַשֵּׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר סְתָם חֲרָמִים לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'". אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ לַכֹּהֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה". במדבר יח טו-טז כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'", לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה, מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם. "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהֶן בָּאָדָם יֵשׁ לוֹ בַּבְּהֵמָה יָצְאוּ לְוִיִּם שֶׁאֵין בָּהֶן בָּאָדָם, לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶן בַּבְּהֵמָה. "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה, מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה נְפָלִים פְּטוּרִין פּוֹטְרִין מִן הַבְּכוֹרָה, אַף בְּכוֹר אָדָם נְפָלִים פְּטוּרִין פּוֹטְרִין מִן הַבְּכוֹרָה. וּמַה בְּכוֹר אָדָם רַשַּׁאי לִיתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי לִיתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר דברים יב, ו "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בְּרִחוּק מָקוֹם יְהֵא חַיָּב עָלָיו לִטָּפֵּל בּוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", מַה בְּכוֹר אָדָם רַשַּׁאי לִיתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי לִיתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. וּמַה בְּכוֹר אָדָם מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית וְלֹא עַל יוֹצֵא דֹּפֶן, יָכוֹל אֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ בְּהֶמְתּוֹ אֶלָּא מִשֶּׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ בְּנוֹ, אֲבָל הַלְּוִיִּם וְהַגֵּרִים הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם, אָמַרְתָּ "פֶּטֶר רֶחֶם" לְרַבּוֹת לְוִיִּם, לְכָל בָּשָׂר לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה, אֵין לְךָ בָּאָדָם אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה, הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְּוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָצְאוּ אַף מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ לְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָךְ", כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה, וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה, אוֹצִיאֵם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, יָכוֹל יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'", קְרֵבָה לַה' חִלַּקְתִּי, וְלֹא כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַה'. אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה, כָּתוּב בְּרֶמֶז רכ"ג. אָמַר עוּלָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכוֹר שֶׁנִּטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, וְכֵן תָּנִי רָמִי בַּר חָמָא מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר "פָּדֹה תִפְדֶּה" יָכוֹל אֲפִלּוּ נִטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" חִלֵּק. הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה" וְגוֹ', מַה בְּכוֹר אָדָם חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי מַה בְּכוֹר אָדָם מֻתָּר בַּהֲנָאָה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מֻתָּר בַּהֲנָאָה וְכוּ', אָמַר רָבָא אֲמַר קְרָא אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה, לִפְדִיָּה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. "תִפְדֶּה, תִּפְדֶּה", מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה", בְּכוֹר אָדָם נִפְדֶּה בַּחֲמֶשֶת סְלָעִים וְנִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן, אֲבָל פֶּטֶר חֲמוֹר נִפְדֶּה מִיָּד, וּבְכֹל שֶׁהוּא, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "תִפְדֶּה", תִּפְדֶּה, מִיָּד. יִהְיֶה לָּךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֶת שֶׁהוּא לְךָ פָּדוּי וְאֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ אֵינוֹ פָּדוּי, מִכָּאן אָמְרוּ הֲרֵי מִי שֶׁהִפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בְּחַלּוֹן וְאָבְדָהּ יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי, תַּלְמוּד לוֹמַר "יִהְיֶה לָּךְ פָּדֹה תִפְדֶּה", אֶת שֶׁהוּא לְךָ פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ אֵינוֹ פָּדוּי. וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה, כָּתוּב בְּרֶמֶז רכ"ה. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם אֵינוֹ נֵפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה". שְׁמוֹנַת יָמִים בַּבְּהֵמָה אֵינוֹ נֵפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב, כז "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה" וְגוֹ', וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. תָּנֵי רַבִּי אוֹמֵר, בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת, וְרַבָּנָן אָמְרֵי, בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָּעוֹת. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי, דָּרִישׁ רִבּוּיֵי וּמִעוּטֵי, ופְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ, רִבָּה. "בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים", מִעֵט, "תִּפְדֶּה" חָזַר וְרִבָּה, רִבָּה וּמִעֵט וְרִבָּה, רִבָּה הַכֹּל. מַאי רָבֵּי, רָבֵּי כָּל מִלֵּי, וּמַאי מִעֵט, מִעֵט שְׁטָרוֹת. וְרַבָּנָן דַּרְשֵׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ כְּלָל, בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים פְּרָט, תִּפְדֶּה חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִטַּלְטֵלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָּעוֹת, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶן מִטַּלְטְלִין אֵין גּוּפָן מָמוֹן. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לַאֲמֵימַר, וְהָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרִישׁ דְּתַנְיָא "מַרְצֵעַ" וְכוּ' כָּתוּב לְמַעְלָה בְּרֶמֶז שי"ז, אִין, בְּעָלְמָא כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרִישׁ, וְהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ויקרא יא, ט "בַּמַּיִם בַּמַּיִם" שְׁנֵי פְּעָמִים אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֶלָּא רִבָּה וּמִעֵט וְרִבָּה. וְרַבָּנָן, כִּדְאָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְּלָלוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם וְדוּנָן בִּכְלָל וּפְרָט. הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּנוֹ וְאָבַד, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה". מֵת הַבֵּן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן, יַחֲזִיר לוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן יִתֵּן, מְנָלָן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אַתְיָא עֵרֶךְ עֵרֶךְ מֵעֲרָכִין. רַב דִּימֵי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן "כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָּנַי רֵיקָם", יָלִיף רֵיקָם רֵיקָם מֵעוֹלַת רְאִיָּה, מָה עוֹלַת רְאִיָּה יוֹרְשִׁין חַיָּבִין, אַף פִּדְיוֹן הַבֵּן יוֹרְשִׁין חַיָּבִין. מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם לֹא נָתַן לֹא יִתֵּן וְאִם נָתַן לֹא יִטֹּל. מַאי טַּעֲמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, גָּמְרֵי חֹדֶשׁ במדבר ג, מ "חֹדֶשׁ" מִמִּדְבָּר, מַה לְהַלָּן וָמַעְלָה, אַף הָכָא מַעְלָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא מִסָפְקָא לֵיהּ, מִדְּאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ויקרא כז, ז "וָמַעְלָה" גַּבֵּי עֲרָכִין, וְלָא גָּמְרֵי מִמִּדְבָּר, הֲוָה לֵיהּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין, אוֹ דִּלְמָא כִּי אֵין מְלַמְּדִין לְעָלְמָא, אֲבָל לְגוּפֵיהּ מְלַמְּדִין, מִשּׁוּם הָכִי מִסָּפְקָא לֵיהּ. אָמַר רַב אַשִּׁי הַכֹּל מוֹדִים לְעִנְיַן אֲבֵלוּת, דְּיוֹם שְׁלֹשִׁים כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּקֵל בַּאֲבֵלוּת. בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי כָּל כֶּסֶף קָצוּב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם כֶּסֶף מְדִינָה, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, תָּנֵינָא חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן בְּכוֹר בְּמָנֶה צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם כֶּסֶף מְדִינָה אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ דְּלָא תְּנָן, דִּתְנָן הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ סֶלַע וְלָא תֵּימָא סֶלַע אַרְבַּע זוּזֵי, אֶלָּא סֶלַע פְּלָגָא דְּזוּזָא, דִּקְרִי אִינְשֵׁי פְּלָגָא דְּזוּזָא אִיסְתִּירָא סֶלַע. חָנָן בִּישָׁא תָּקַע לֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא, אָתָא לְקָמֵיהּ דְּרַב הוּנָא אֲמַר לֵיה זִיל הַב לֵיהּ פְּלָגָא דְּזוּזָא, הֲוָה בְּהַדֵיהּ זוּזָא מֵאַכָה דְּלָא קָא נָפִיק, תָּקַע לֵיהּ אַחֲרִינָא יְהָבַהּ נִיהָלֵיהּ. עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף", אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, שְׁוֵה כֶּסֶף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לּוֹמַר "עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא". במדבר יח יז אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר, תְּנַן הָתָם, רָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז, וְעֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. מִנָא הֲנֵּי מִלֵּי, אָמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר קְרָא אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר, עַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר. בְּכוֹר כֶּשֶׂב עַד שֶׁיְּהֵא הוּא כֶּשֶׂב וּבְכוֹרוֹ כֶּשֶׂב. בְּכוֹר עֵז עַד שֶׁיְּהֵא הוּא עֵז וּבְכוֹרוֹ עֵז. יָכוֹל אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" חִלֵּק. וְהָא תָּנָא פֶּטֶר פֶּטֶר קָא נָסִיב לָהּ לִפְטוֹרָא לְפָרָה, הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. בְּמַאי קָמִיפְלָגֵי, תָּנָא דִּידָן סָבַר, גָּלֵי רַחֲמָנָא בִּקְדֻשַּׁת דָּמִים וְהוּא הַדִּין לִקְדֻשַּׁת הַגּוּף, וְרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר גָּלֵּי רַחֲמָנָא בִּקְדֻשַּׁת הַגּוּף, וְגָמַר קְדֻשַׁת דָּמִים מִקְּדֻשַּׁת הַגּוּף. וְתָּנָא דִּידָן הַאי בְּכוֹר בְּכוֹר מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא לָמָּה נֶאֶמְרוּ אֵמוּרִין בִּבְכוֹר שׁוֹר, אֵמוּרִין בִּבְכוֹר כֶּשֶׂב, אֵמוּרִין בִּבְכוֹר עֵז, צְרִיכִי דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא בְּכוֹר שׁוֹר הַנָךְ לֹא אָתוּ מִנֵּיהּ, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בִּנְכָסִים. בְּכֶבֶשׂ, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּאַלְיָה, בְּעֵז, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל עֲבוֹדַת אֱלִילִים בְּיָחִיד, חָדָא מֵחָדָא לָא אַתְיָא, תֵּיתִי חָדָא מִתַּרְתֵּי, הֵי תֵּיתִי, לָא לִכְתֹּב רַחֲמָנָא שׁוֹר וְתֵיתִי מֵהַנָּךְ, מַה לְהַנָּךְ שֶׁכֵּן פֶּסַח בָּא מֵהֶן, לֹא לִכְתֹב רַחֲמָנָא בְּכֶשֶׂב וְתֵיתִי מֵהַנָּךְ, מַה לְהַנָךְ שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ אֵצֶל עֲבוֹדַת אֱלִילִים בְּצִבּוּר, לֹא לִכְתֹּב רַחֲמָנָא בְּעֵז וְתֵיתִי מֵהַנָּךְ, מַה לְהַנָּךְ שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֵן צַד רִבּוּי אֵצֶל מִזְבֵּחַ, הִילְכָּךְ צְרִיכִי. וְרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, אִם כֵּן, לִכְתֹּב קְרָא אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר כֶּשֶׂב וְעֵז, "בְּכוֹר בְּכוֹר" לָמָּה לִי, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָהּ עַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר, וְרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי הַאי פֶּטֶר פֶּטֶר מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא, רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ פָּדֹה" וְכוּ' כָּתוּב בְּרֶמֶז ת"א. אָמַר אַבָּיֵי, כָּל מִלְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַעֲבִיד כוּ', רָבָא אָמַר לָא מְהַנֵּי, וַהֲרֵי בְּכוֹר דְּרַחֲמָנָא אָמַר אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר, וּתְנַן מַה בֵּין תְּמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר לְכָל הַקֳּדָשִׁים, שֶׁכָּל הַקֳּדָשִׁים נִמְכָּרִין בְּאִטְלִיז, וְנִשְׁחָטִין בְּאִטְלִיז, וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא, וְיֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן, וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן פִּדְיוֹן, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, אַלְמָא לֹא מְהַנֵּי, אָמַר לְךָ אַבָּיֵי, שָׁאנִי הָתָם דְּאָמַר רַחֲמָנָא "הֵם", בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. וּלְרָבָא הַאי הֵם לָמָּה לִי, הֵן קְרֵבִין וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵבִין, וּלְאַבָּיֵי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ, ויקרא כז, כו "אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה' הוּא", הוּא קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה. וְרָבָא אֵין הָכִי נַמִי דְּמֵהַהוּא קְרָא, אֶלָּא הֵם לָמָּה לִי, לִמֵּד עַל בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁאִם נִתְעָרֵב דָּמָן בְּכָל הָעוֹלִין שֶׁקְּרֵבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְאַבָּיֵי נַפְקָא לֵיהּ שם טז, יח מִ"וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָׂעִיר", וַהֲלֹא דַּם הַפָּר מְרֻבֶּה מִדַּם הַשָׂעִיר, מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה. וְרָבָא, הָתָם סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן יוֹנָתָן דְּאָמַר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לֹא תִפְדֶּה, בִּבְכוֹר נֶאֱמַר "לֹא תִפְדֶּה" וְנִמְכָּר חַי, בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר שם כז, לג "לֹא יִגָּאֵל" וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם, כָּתוּב בְּרֶמֶז תרפ"ב. לֹא תִפְדֶּה, יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יְהֵא פָּדוּי, תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ הֵם". רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ הֵם לָמָּה נֶאֱמַר, לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ", לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁיִּטְעֲנוּ שְׁפִיכָה אַחַת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ הֵם", לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח שֶׁיִּטְעֲנוּ הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לָמָּה נֶאֱמַר, שֶׁהָיָה בְּדִין, מַה שְּׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁלֹא שָׁוֶה מַתַּן דָּמָן, שָׁוֶה הֶקְטֵר חֶלְבָּן, פֶּסַח וּמַעֲשֵׂר שֶׁשָּׁוֶה מַתַן דָּמָן אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּשְׁוֶה הֶקְטֵר חֶלְבָּן, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ הֵם", לְעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה "בְּכוֹר תִּפְדֶּה", בְּכוֹר לֹא תִפְדֶּה, יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים לֹא תִּפְדֵהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם פְּדֵהוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה", יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעַל יַבֶּלֶת אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר פְּדֵהוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה". יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה". "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה", לְרַבּוֹת הַיּוֹצְאוֹת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין, אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצְאוֹת עִם הַבְּכוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הֵם". אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּתוּב בְּרֶמֶז קצ"ו. תְּנַן הָתָם, בְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי, וּבַעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט, וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּה בְּגַוֵיהּ, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כֵּיוָן דְּתָם לְהַקְרָבָה הוּא אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּבְכוֹר נֶאֱמַר "לֹא תִפְדֶּה" וְנִמְכַּר הוּא, בְּמַאי עָסְקִינָן אִילֵימָא בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵימָא סֵיפָא "אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ", בַּזְּמַן הַזֶּה מִי אִיכָּא מִזְבֵּחַ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וּבְמַאי אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם אֵימָא סֵיפָא אֶת דָּמָם תִּזְרֹק אִי בְּבַעַל מוּם מִי חָזִי לְהַקְרָבָה, אֶלָּא לָאו בְּתָם, וּקְתָנֵי נִמְכָּר הוּא, אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּה בְּגַוֵיהּ, מִידִי אִירְיָּא רֵישָׁא בְּבַעַל מוּם, וְסֵיפָא בְּתָם. תָּנָא אָמַר רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, "דָּמוֹ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "דָּמָם" וְכוּ', וְעוֹלָה גּוּפָהּ מְנָלָן, דִּכְתִיב ויקרא ד, ז "אֶל יְסוֹד מִזְבֵּחַ הָעֹלָה" לִמֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד, אִי מַה לְהַלָּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, אַף כָּאן וְכוּ', אָמַר אַבָּיֵי, לָמָּה לִי לְמִכְתַּב רַחֲמָנָא "סָבִיב" בְּעוֹלָה, שם ח, טו "סָבִיב" בְּחַטָּאת, לִמְהֲוֵי שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין, וּלְמָאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, הֲוֵי אָשָׁם שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה אֵין מְלַמְּדִין. כָּתוּב בְּרֶמֶז תקפ"ד. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא תְּחִלָּה חַטָּאת וְעוֹלָה, אֲבָל סוֹף חַטָּאת וְעוֹלָה דִּבְרֵי הַכֹּל מְקוֹם שְׁיָרִים מְקוֹם עוֹלָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְאִיתֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, עֲדַיִן הוּא מַחֲלֹקֶת. מֵיתֵיבֵי רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה, קֹדֶשׁ הֵם, שֶׁאִם נִתְעָרֵב בְּדַם קָדָשִׁים אַחֵרִים יִקְרְבוּ, מַאי לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר, וּשְׁמַע מִינָהּ מְקוֹם שְׁיָרִים מְקוֹם עוֹלָה, לֹא, תְּחִלַּת עוֹלָה וּבְכוֹר, וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן, דְּאֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, הַאי ויקרא טז, יח מִ"וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָׂעִיר" נַפְקָא. תַּנָאֵי הִיא, אִיכָּא דְּנַפְקָא לָהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּנַפְקָא לָהּ מֵהָתָם. מֵתִיב רָבָא "וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ" וְגוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם דָּם", מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר אִם נִתְעָרֵב דַּם עוֹלָה בְּדַם עוֹלָה, דַּם עוֹלָה בְּדַם תְּמוּרָה, דַּם עוֹלָה בְּדַם חֻלִּין, יִקְרְבוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם דָּם". יָכוֹל אִם נִתְעָרְבוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ יִקְרְבוּ שֶׁכֵּן אִם נִתְעָרְבוּ חַיִּים יִקְרְבוּ, מִנַּיִן אֲפִלּוּ אִם נִתְעָרֵב בְּאָשָׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם דָּם", אָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאָשָׁם שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, מִנַּיִן אֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ בִּשְׁלָמִים וְתוֹדָה, אָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים וְתוֹדָה, שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ מַתַּן אַרְבַּע, וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ נִתְעָרֵב בִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּבְפֶסַח שֶׁאֵין נִתָּנִין אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם דָּם", מַאי לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר, וּשְׁמַע מִינָהּ מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שְׁיָרִים, לֹא, תְּחִלַּת עוֹלָה וּבְכוֹר, וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן, דְּאֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה וְכוּ', וְהַנֵּי תַּנָאֵי מִ"וְלָקַח מִדַּם הַפָּר" לָא יָלְפֵי, קָסַבְרֵי אֵין מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת, מִ"דָּם דָּם" לָא יָלְפֵי, דְּלֹא מַשְׁמַע לְהוּ, אֶלָּא מִקֹדֶשׁ הֵם, מַאי טַעֲמָא לָא יָלְפֵי קְסָבְרִי קֹדֶשׁ הֵם, הֵם קְרֵבִים וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵבָה. וְאִידָךְ, נַפְקָא לֵיהּ שם כז, כו מֵ"אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה' הוּא", "הוּא" קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה. אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ, מַתָּנָה אַחַת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בְּדָמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּמַעֵט בְּדָמִים, אוֹ חִלּוּף, וּמַה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בְּדָמִים, כָּאן שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִּין שֶׁנְּרַבֶּה בְּדָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא א, יא "וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן" שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. דַּנְתִּי וְחָלַפְתִּי בָּטֵל הַחִלוּף וְזָכִיתִי לָדּוּן בַּתְּחִלָה, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁרִיבָּה בַּחֲלָבִים מִיעֵט בְּדָמִים, כָּאן שֶׁמִּיעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְמַעֵט בְּדָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ", מַתָּנָה אַחַת. וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר, בְּחֶלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּשֻׁמָּן שֶׁבּוֹ, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בְּדָמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים כָּאן שֶׁמִּעֵט בְּדָמִים אֵינוֹ דִּין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר", בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָׂרֵף בָּאֵשׁ. "רֵיח נִיחֹחַ לַה'", נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. במדבר יח יח וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ, זוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל, עָנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ תְּחִלָּה, וְרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ רַבִּי מִנַּיִן לְךָ, אָמַר לוֹ בְּכוֹר קֳדָשִׁים קַלִּים וּשְׁלָמִים קֳדָשִׁים קַלִּים, מַה לְהַלָּן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף כָּאן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אָמַר לוֹ רַבִּי, בְּכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וְחַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן, מַה לְהַלָּן לְיוֹם וְלַיְלָה, אַף כָּאן לְיוֹם וְלַיְלָה, אָמַר לוֹ בְּנִי נָדּוּן דָּבָר מִדָּבָר וְנִלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר, בְּכוֹר קֳדָשִׁים קַלִּים וְאֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא, שְׁלָמִים קֳדָשִׁים קַלִּים וְאֵינָן בָּאִין עַל חֵטְא, מַה לְהַלָּן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד אַף כָּאן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אָמַר לוֹ רַבִּי נָדּוּן דָּבָר מִדָּבָר וְנִלְמֹד דָּבָר מִדָּבָר, בְּכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן וְאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, מַה לְהַלָּן לְיוֹם וְלַיְלָה אַף כָּאן לְיוֹם וְלַיְלָה, קָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא וְנִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה הִקִּישָׁן הַכָּתוּב לְחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, מַה לְהַלָּן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד אַף כָּאן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אָמַר לוֹ אַתָּה הִקַּשְׁתָּ לְחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לְחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, מַה לְהַלָּן לְיוֹם וְלַיְלָה, אַף כָּאן לְיוֹם וְלַיְלָה, אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ וְגוֹ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לָךְ יִהְיֶה" הוֹסִיף לְךָ הֲוָיָה אַחַת אַחֶרֶת בִּבְכוֹר. וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם צְאוּ וְאִמְרוּ לַעֲקִיבָא טָעִיתָ, תּוֹדָה מֵהֵיכָן לָמְדָה מִשְּׁלָמִים, דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ, אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַאי לְךָ יִהְיֶה מַאי עָבִיד לֵיהּ, לִמֵּד עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאִידָךְ, "וּבְשָׂרָם" יִהְיֶה לָּךְ, אֶחָד תָּם וְאֶחָד בַּעַל מוּם. וְאִידָךְ, וּבְשָׂרָם דְּהַנֵּי בְּכוֹרוֹת. בְּמַאי קָמִיפְלָגֵי בְּהֵימֶנּוּ וְדָבָר אַחֵר, מַר סָבַר הָוֵי הֶקֵּשׁ וּמַר סָבַר לָא הָוֵי הֶקֵּשׁ. תַּנְיָא, בְּכוֹר אֵין נִמְנִין עָלָיו אֶלָּא חֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֹּהֲנִים דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִלּוּ זָרִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ נָכְרִי, מַאי טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, דִּכְתִיב "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ" וְגוֹ', מַה הָתָם כֹּהֲנִים אֵין, יִשְׂרָאֵל לֹא, אַף הָכָא נַמִּי כֹּהֲנִים אֵין, יִשְׂרָאֵל לֹא. וּבֵית הִלֵּל הַנֵּי מִלֵּי תָּם, אֲבָל בַּעַל מוּם כְּתִיב דברים טו, כב "הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָו" יאכלנו, וּמַה טָמֵא שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אוֹכֵל בִּבְכוֹר, זָר שֶׁאוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁאוֹכֵל בִּבְכוֹר. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מַה לְטָמֵא שֶׁהֻתַּר מִכְלָלוֹ בַּעֲבוֹדַת צִבּוּר, וּבֵית הִלֵּל, אָטוּ בַּעֲבוֹדָה קָאַמְרִינָן, בַּאֲכִילָה קְאָמַר, וַאֲכִילַת זָר עָדִיף. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, "כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" מַה צְבִי וְאַיָּל אֲפִלּוּ נָכְרִי, אַף בְּכוֹר נַמִּי אֲפִלּוּ נָכְרִי. וְאִידָךְ, תְּלָתָא צְבִי וְאַיָּל כְּתִיבֵי, חָד לִכְדְרַבִּי יִצְחָק וּכְדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹשַׁעְיָא, וְחָד לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר. וְאִידָךְ, מַה צְבִי וְאַיָּל פְּטוּרִים מִן הַבְּכוֹרָה, אַף פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה. תָּנוּ רַבָּנָן, בְּכוֹר אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנִדּוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנִדּוֹת, מַאי טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, דִּכְתִיב "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ" וְגוֹ', מַה הָתָם נִדּוֹת לֹא, אַף הָכָא נִדּוֹת לֹא. וּבֵית הִלֵּל הַנֵּי מִלֵּי תָּם, אֲבָל בַּעַל מוּם דברים טו, כב "הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר" יאכלנו. וּבֵית שַׁמַּאי הַנֵּי מִלֵּי הֵיכָא דְּאֵין טֻמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ, אֲבָל הֵיכָא דְּטוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ לֹא, דְּאַשְׁכְּחָן דְּפָלִיג רַחֲמָנָא בְּהוּ, דִּתְנַן, הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִים וּמְצֹרָעִין וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, וְאִם אָכְלוּ פְּטוּרִין, וּבֵית הִלֵּל, הָתָם הוּא דְּגַלֵּי רַחֲמָנָא "טָמֵא לָנֶפֶשׁ", אֲבָל הֵיכָא דְּטָמֵא סְתָם כְּתִיב, לָא שְׁנָא. עַד כַּמָּה הוּא נֶאֱכָל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר דברים טו, כ "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה", מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. במדבר יח יט כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בִּתְחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בִּתְחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף, וְזוֹ כּוֹלְלָהּ בִּתְחִלָּה, וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף, וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ. "נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם", שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. בְּרִית מֶלַח, כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְעוֹד שֶׁמַּבְרִיא אֶת אַחֵרִים. בָּנֶיךָ, פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנֹתֶיךָ", פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא, הִזְהִיר וְעָנַשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וְהִזְהִיר וְעָנַשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, אִם פָּסַל לִבְנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל לִבְנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. וְקַל וָחֹמֶר הוּא, וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פְּסוּלִין בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן, קָדְשֵׁי הַגְּבוּל שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגוּל נוֹתָר וְטָמֵא. וְלָמַדְנוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוּלִין בְּנֵי חֲלָלָה, קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ", פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, בְּנֹתֶיךָ, פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה. בְּרִית הִוא, בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק. "לְךָ וּלְזַרְעֲךָ" לְרַבּוֹת טוּמְטוּם שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ. מִנַּיִן לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו טְבָלִים, וּבֶן לֵוִי שֶׁאוֹכֵל מַעֲשְׂרוֹתָיו טְבָלִים, מִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּמִיתָה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כב, טו "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ, אֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא מִשְׁעַת הֲרָמָה וָאֵילָךְ. תַּנְיָא, בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא שֶׁתְּהֵא בְּרִית אֲמוּרָה בַּמֶּלַח דִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָּנוֹת בְּלֹא כְּהוּנָּה, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָּנוֹת בְּלֹא מֶלַח. במדבר יח כ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר במדבר כו, נג "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ" הַכֹּל בְּמַשְׁמָע, לְוִיִּם כֹּהֲנִים וְיִשְׂרָאֵלִים גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּמַשְׁמָע, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל", יָצְאוּ כֹּהֲנִים. להלן פסוק כג "וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה", יָצְאוּ לְוִיִּם. במדבר כו, נה "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבתָם יִנְחָלוּ", יָצְאוּ גֵּרִים וַעֲבָדִים. "אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו", יָצְאוּ נָשִׁים טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל", בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ. וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם, בַּבִּזָּה. אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וְלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן מַתָּנָה, אָמַר לוֹ בְּנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ויקרא ו, י "חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי" "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן", אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ. "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךְ" עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נָתַתִּי לָהֶם לַכֹּהֲנִים, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּגְבוּלִים, מָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וְעוֹר הָעוֹלָה וּמוֹתַר הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת וּתְרוּמַת לַחְמֵי תּוֹדָה וּתְרוּמַת חָזֶה וְשׁוֹק וּזְרוֹע אֵיל נָזִיר וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבִּגְבוּלִין, תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וּבִכּוּרִים וְרֵאשִׁית הַגֵּז וּמַתְּנוֹת בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וּפֶטֶר חֲמוֹר וְהַחֲרָמִים וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה וְגֵזֶל הַגֵר, כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו זִקַּת תְּרוּמָה. שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הָיְתָה לְאַהֲרֹן בְּיוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְּרִית בְּמַתָּנוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְשַׁל הֶדְיוֹט לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח כְּנֶגְדּוֹ וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָּם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת, נָתַן לוֹ שָּׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעֶרְכָּאִים וְכוּ' כְּדִלְעֵיל לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מַקְרִיבִין, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים וְכוֹ' כָּתוּב בַּפָּסוּק בראשית כח, יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו סא, ו "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ". חֲבִיבִין הַכֹּהֲנִים, שֶׁהוּא מְכַנָּן אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", בִּזְמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵא מִפִּיו הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ. חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קיט, סח "טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", וְאוֹמֵר שם, קיז "סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה" וְגוֹ', שֶׁלֹּא אֶהֱיֶה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, שֶׁלֹּא אֶהֱיֶה לוֹמֵד וְאֵין יֵצֶר הָרַע מַנִיחַ לִי לִשְׁנוֹת, אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר, וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא, אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָן, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שם, מו "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" וְאוֹמֵר "זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשַׁלְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר שם "בְּבֵית מְגוּרָי", בִּמְעָרוֹת וּבִמְצוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר שם קיט, קט "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי". אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל מַה הוּא אוֹמֵר שם, עב "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף", שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלִי מַה יָקְרוּ" וְגוֹ', וְאוֹמֵר שמואל ב ז, יט "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי ה'", נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה בּוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בּוֹ דָּוִד וּנְטָלוֹ, הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִין הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן, הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מֻנָּחִין וְזוֹכֶה בְּכֻלָּן. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מֻנָּחִין וְלֹא זָכָה בְּאַחַת מֵהֶן. וְאִם תֹּאמַר מִי גָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶן, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מִי גָּדוֹל הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ, הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה, כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְּתָרִים הַלָּלוּ אֵין בָּאִין אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ח, טו-טז "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ". גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן, מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד, אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִיקִים וְלִרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לְצַדִּיקִים וְלֹא לִרְשָׁעִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים קלב, יב "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי", וְאוֹמֵר "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" וְגוֹ'. במדבר יח כא-כג בְּרִית מֶלַח עוֹלָם וְגוֹ' "וְלִבְנֵי לֵוִי", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְּוִיִּם. כָּל מִצְוַת כְּהֻנָּה נֶאֱמְרָה בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי וְזוֹ בִּתְחִלָּה נֶאֱמְרָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אַף זוֹ בְּשִׂמְחָה נֶאֱמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי", וְאֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, יד "וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ". כָּל מִצְוַת כְּהֻנָּה קְנָאָהּ ה' וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים, וְזוֹ "חֵלֶף עֲבֹדָתָם" דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אַף זוֹ קְנָאָהּ ה' וּנְתָנָהּ לַלְּוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ וְגוֹ' לַה' הוּא", וְאוֹמֵר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ. "חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים", אִם עָבַד יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד לֹא יִטֹּל. וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַזְהָרָה, לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת, עֹנֶשׁ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר דברים יד, כח-כט "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים" וְגוֹ', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵּעַ חִלוּפִים לְמָה לְשֵׁנִי אוֹ לְרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵינָהּ מִתְחֲלֶּפֶת, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵינוֹ מִתְחַלֵּף, חִלּוּפִין לְשֵׁנִי, וְאֵין חִלּוּפִין לְרִאשׁוֹן. חֵלֶף עֲבֹדָתָם כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּמִדְבָּר, יָכוֹל לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְנַחֲלָה", מַה נַחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף פּוֹסֵק, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין שְׂכַר מַה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר. . יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה שׁוֹמְעִין לָהֶם, אָמַרְתָּ וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגוֹ'. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִטֹּל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ הֵם אִם אוֹמְרִים יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה אָמַרְתָּ וְלֹא יִקְרְבוּ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים יְהִי הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה, אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר לוֹ לִטֹּל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָבַד הַלֵּוִי", מַגִּיד שֶׁמַעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, לָמָּה נֶאֱמַר, "הוּא" לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר חֵלֶף עֲבֹדָתָם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי רָצָה יַעֲבֹד רָצָה לֹא יַעֲבֹד, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" עַל כָּרְחוֹ. וְעוֹד לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁמַּעֲשְׂרוֹת נוֹהֲגוֹת בָּהֶן, שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָבַד" וְגוֹ', רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן, וְהַדִּין נוֹתֵן וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם כָּשְׁרוּ כֹּהֲנִים, כָּאן שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹּהֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" וְגוֹ'. "וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם", אָמַרְתָּ יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עָוֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עָוֹן לְוִיִּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם". "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם", שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. "וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה", לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר במדבר כו, נג "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְּוִיִּם בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה". במדבר יח כד כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תָּנוּ רַבָּנָן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלֵּוִי דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר נוֹתְנוֹ לַכֹּהֲנִים, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דִּכְתִיב "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה", מַה תְּרוּמָה אֲסוּרָה לְזָרִים, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים, אִי מַה תְּרוּמָה חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, אֲמַר קְרָא "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ", שם, יד "וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו", "בוֹ" וְלֹא מַעֲשֵׂר, "עָלָיו" וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר. וְרַבָּנָן, כִּתְרוּמָה, מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמִּי טָבִיל, וְכִדְתַנְּיָא רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא טֶבֶל שֶׁלֹּא הוּרַם מִמֶּנּוּ כָּל עִקָּר, הוּרַם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וַאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂר עָנִי, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר דברים יב, יז "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ" וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר שם כו, יב "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ", מַה שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְהַלָּן מַעֲשֵׂר עָנִי, אַף כָּאן מַעֲשֵׂר עָנִי, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא "לֹא תוּכַל", וְאִי מֵהָתָם הֲוָה אֲמִינָא לְלָאו, אֲבָל מִיתָה לֹא, קָא מַשְׁמָע לָן. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא מַעֲשֵׂר דְּטָבִיל מִדְּרַבִּי יוֹסִּי נַפְקָא, וְאִי מֵהַהִיא הֲוָה אֲמִינָא הֲנֵי מִילִי לְלָאו, אֲבָל מִיתָה לֹא, קָא מַשְׁמָע לָן. כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה, קְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה, עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. דָבָר אַחֵר בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר רַשַּׁאי, מִכָּאן אַתָּה דָּן לִתְרוּמָה מַה מַעֲשֵר הַקַּל הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. דָּבָר אַחֵר, אִם מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִסִּי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר אִם מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי" וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְנַחֲלָה", מַה נַּחֲלָה נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם, לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם", שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל כֵּן אָמַרְתִּי" וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, "עַל כֵּן" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר דברים ז, א "וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ" וְגוֹ', אֲבָל בְּקֵינִי קְנִיזִי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל כֵּן "וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ. אֲשֶׁר יָרִימוּ, נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה לְשֵׁם תְּרוּמָה, מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם ה', אַף זוֹ לְשֵׁם ה', מַה תְּרוּמָה חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה, אַף זוֹ חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה. נָתַתִּי לַלְוִיִם לְנַחֲלָה, לְפִי שֶׁנָתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לָהֶם אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה עֲמָמִים, אָמַרְתָּ לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה, אֲפִלּוּ בַּבִּזָּה שֶׁבַּמִּלְחָמָה, אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. במדבר יח כה-כז וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְגוֹ' "אֶת הַמַּעֲשֵׂר" וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר, בְּפֵרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶל הַלְוִיִם תְּדַבֵּר" מַגִּיד שֶׁבְּפֵרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּפֵרוֹת. תָּנוּ רַבָּנָן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלֵּוִי דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אַף לַכֹּהֵן, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא אֲמַר קְרָא וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, כִּי קָא מִשְׁתָּעֵי קְרָא בַּלְּוִיִם מִשְׁתָּעֵי, וְאִידָךְ כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם יחזקאל מד, טו "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק", וְרַבִּי עֲקִיבָא, הָכָא לֹא מָצִיתָ אָמַרְתָּ דִּכְתִיב להלן פסוק לא "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם" מִי שֶׁיָּכוֹל לְאָכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם, יָצָא כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְאָכְלוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאִידָךְ, "בְּכָל מָקוֹם" דְּלָא בָּעֵי חוֹמָה, וְאִי אָכִיל לֵיהּ נַמִּי בְּטֻמְאַת הַגּוּף לָא לָקֵי. וְאִבָּעִית אֵימָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַכֹּהֲנִים בָּתַר דִּקְנָסַיְהוּ עֶזְרָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִנַּיִן לְלוֹקֵחַ טְבָלִים מְמֹרָחִים מִן הַנָּכְרִי שֶהוּא פָּטוּר מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" וְגוֹ' טְבָלִים שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל אַתָּה מַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן, טְבָלִים שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ מִן הַנָכְרִי אִי אַתָּה מַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוּ בְּשִׁבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶאֱמַר "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר", מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי אִי הָכִי אֲפִלּוּ הִקְדִּימוּ בִּכְרִי נַמִּי, אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אֲמַר קְרָא מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ", וּמָה רָאִיתָ, הַאי אִידְגַּן וְהַאי לָא אִידְגַּן. וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יִתְרֹם מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרֹם מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ וְלֹא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ, תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כז, ל "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ", שֶׁלֹּא יִתְרֹם מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ. וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', וְכִי מָה לָמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר חוֹבָה אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חוֹבָה. וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם, אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גוֹמֵל אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִטֶּלֶת בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִטֶּלֶת בְּאֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה. וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵימָתַי נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָם כָּרָאוּי, לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָם כָּרָאוּי לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה. כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרֹם שִׁבֳּלִין עַל חִטִּין, וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן, וְזֵיתִים עַל שֶׁמֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן", מִן הַגָּמוּר. מִכָּאן אָמְרוּ הַתְּבוּאָה מִשֶּׁתִּמָּרַח, וְהַיַּיִן מִשֶּׁיִּקְפֶּה, וְהַשֶּׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר. תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מַה מְלַמְּדֵנוּ, אִם לוֹמַר שֶׁהִיא קְרוּאָה תְּרוּמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם", אֶלָּא "כַּדָּגָן" וְגוֹ' מַה דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב הַכָּתוּב לְהַלָּן חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחֻבָּר וּמִן הַמְחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ, אָמַרְתָּ כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן מַה דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב הָאָמוּר לְהַלָּן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע אַף כָּאן. יָכוֹל שֶׁאֵין לְחַיֵּב תְּרוּמָה אֶלָּא מַעֲשֵׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשֵׂר נָכְרִים וְגֵרִים, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשֵׂר לְוִיִּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר". אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר לְוִיִּם שֶׁנּוֹטְלִין מֵאַחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשֵׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר "מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר". במדבר יח כח כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לעיל פסוק כו "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְגוֹ' כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לַלְּוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לַלְּוִיּם, הוֹאִיל וְאֵין נּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לַלְּוִיִּם שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'". רַבִּי שִׁמְעוֹן יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, וּמַה חַלָּה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּנְהֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם", אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם". הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁהֵרִימוּ אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, דִּכְתִיב "כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם", מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית. יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּנּוּ לָהֶם אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס חַיָּב לְעַשֵׂר פֵּרוֹתֵיהֶן, וְרָמִינְהוּ אַתֶּם וְלֹא שֻׁתָּפִין, "אַתֶּם" וְלֹא אֲרִיסִין, "אַתֶּם" וְלֹא אֲפּוֹטְרוֹפִּין, אַתֶּם וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קָשְׁיָא כָּאן לְהַאֲכִיל כָּאן לְהָנִּיחַ. בָּעָא מִנֵּיהּ רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף מֵרַב נַחְמָן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׁחֹט לִי וְהָלַךְ וּמָצָא שָׁחוּט מַהוּ, אָמַר לוֹ חֶזְקָתוֹ שָׁחוּט. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ צֵא וּתְרֹם וְהָלַךְ וּמָצָא תָּרוּם מַאי, אָמַר לוֹ אֵין חֶזְקָתוּ תָּרוּם, מַה נַפְשָׁךְ, אִי חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ אֲפִלּוּ תְּרוּמָה נַמִּי, וְאִי אֵין חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ אֲפִלּוּ שְׁחִיטָה נַמִּי לָא, אָמַר לוֹ לְכִי תֵּיכוֹל עָלָהּ כָּרָא דְּמִלְחָא אֵימָא לָךְ, לְעוֹלָם אֵין חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ וּשְׁחִיטָה, דִּילְמָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא שָׁמַע וְאָזַל וְשָׁחַט וְרֹב מְצוּיִּן אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִין הֵן, וּתְרוּמָה, דִּילְמָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא שָׁמַע וְאָזַל וְתָרַם וַהֲוָה לֵיהּ תּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת וְאֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, דְּאָמַר מַר "אַתֶּם, גַם אַתֶּם" לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם, מָה אַתֶּם לְדַעְתְּכֶם, אַף שְׁלוּחֲכֶם לְדַעְתְּכֶם. תַּנְיָא דברים כד, א "וְשִׁלַּח" מְלַמֵּד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, "וְשִׁלְּחָה" מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹשָׂה שָׁלִיחַ, "וְשִׁלַּח וְשִׁלְּחָה", מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, אַשְׁכְּחָן בְּגֵרוּשִׁין, בְּקִדּוּשִׁין מְנָלַן, וְכִי תֵּימָא דְיָלִיף מִגֵּרוּשִׁין, מַה לְגֵרוּשִׁין שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּעַל כָּרְחָהּ, אֲמַר קְרָא "וְיָצְאָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה, מַה יְצִיאָה מַשְׁוִי שָׁלִיחַ, אַף הֲוָיָה מַשְׁוִי שָׁלִיחַ. וְאֶלָּא הָא דִּתְנַן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם תּוֹרֵם כְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת וְכוּ' מְנָא לָן, וְכִי תֵּימָא דְּיָלִיף מִגֵּרוּשִׁין, מַה לְגֵרוּשִׁין שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ חֹל, אֲמַר קְרָא אַתֶּם גַם אַתֶּם לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. וְנִכְתֹּב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְנֵיתִי הַנָךְ וְנִגְמְרוּ מִנֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרָךְ מַה לִתְרוּמָה שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּמַחֲשָׁבָה. וְהָא דִּתְנָן, חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ וְאָמְרוּ לְאֶחָד צֵא וּבָקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵן לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ, אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחָט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵם אוֹכְלִין עִמּוֹ, מְנָלָן, וְכִי תֵּימָא דְּיָלִיף מֵהַנָךְ, מַה לְהַנָךְ שֶׁכֵּן חֻלִּין הֵן אֵצֶל קָדָשִׁים, נָפְקָא לֵיהּ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶאֱמַר שמות יב, ו "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְכִי כָּל הַקָּהָל שׁוֹחֲטִין וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְנִכְתֹּב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים וְנֵיתִי הַנָךְ וְנִגְמְרוּ מִנֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרָךְ מַה לְקָדָשִׁים שֶׁכֵּן רֹב מַעֲשֵׂיהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְכוּ', לֹא לִכְתֹּב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה וְתֵתִי מֵהַנָךְ, הָכִי נַמִּי, וְאֶלָּא אַתֶּם גַם אַתֶּם לָמָּה לִי, מִבָּעְיָא לֵיהּ מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית וְכוּ', וְאִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא נָכְרִי הוֹאִיל וְאִתֵּיהּ בִּתְרוּמָה דְּנַפְשֵׁיהּ, דִּתְנַן הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁתָּרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה אֵימָא שְׁלִיחוּת נַמִּי עָבְדֵי, קָא מַשְׁמָע לָן. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפָּטַר, דִּתְנַן תְּרוּמַת נָכְרִי מַדְמַעַת, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, "אַתֶּם גַם אַתֶּם" לָמָּה לִי, אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאָמַר מַר אַתֶּם וְלֹא אֲרִיסִין וְכוּ', אֵימָא אַתֶּם וְלֹא שְׁלוּחֲכֶם נַמִּי, קָא מַשְׁמָע לָן. הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן דְּאָמַר מִנַּיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּפֶסַח אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. שְׁלִיחוּת מְנָא לֵיהּ בְּקָדָשִׁים, וְכֵי תֵּימָא מִנֵּיהּ, דִּלְמָא שָׁאנִי הָתָם דְּאִית לֵיהּ שֻׁתָּפוּת בְּגַוֵיהּ, אֶלָּא מֵהָכָא שם, ג "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת", וְדִלְמָא הָתָם נַמִּי דְּאִית לֵיהּ שֻׁתָּפוּת בְּגַוֵיהּ, אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּשַׁיָּךְ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּלָא שַׁיָּךְ, הַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אִישׁ זוֹבֵחַ זוֹכֶה וְאֵין הַקָּטָן זוֹבֵחַ זוֹכֶה, הַאי שם, ד מֵ"אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ" נָפְקָא, וְאַכַּתִּי מִבָּעֵי לֵיהּ לְשׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, סָבַר לָהּ כְּמָאן דְּאָמַר אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן", וְכִי אַהֲרֹן לְעוֹלָם קַיָּם שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ תְּרוּמָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִחְיוֹת וְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין לוֹ תְּרוּמָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא כְּאַהֲרֹן, מָה אַהֲרֹן חָבֵר, אַף בָּנָיו חֲבֵרִין, מִכָּאן שֶׁאֵין נוֹתְנִין תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יוֹנָתָן, מִנַיִן שֶׁאֵין נוֹתְנִין תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לָעָם לְישְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'" כָּל הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' יֵשׁ לוֹ מְנָת, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' אֵין לוֹ מְנָת. כָּל הַנּוֹתֵן תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ כְּאִלּוּ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מָה אֲרִי סָפֵק דּוֹרֵס וְאוֹכֵל סָפֵק אֵין דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, אַף כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ סָפֵק אוֹכְלָהּ בְּטָהֳרָה סָפֵק אוֹכְלָהּ בְּטֻמְאָה, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אַף גּוֹרֵם לוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב, ט "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ", דְּבֵי רַבִּי אֵלִיָּהוּ אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא, אַף מַשִּׂיאוֹ עֲווֹן אַשְׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר שם, טז "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה". מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל מַעֲשֵׂר שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. אִסִּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר מִכָּאן אַתָּה דָּן לִתְרוּמָה, אִם מַעֲשֵׂר הַקַּל הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. דָּבָר אַחֵר, אִם מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר אִם מַעֲשֵׂר שֶאֵינוֹ בָּא אֶלָא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה אֵינוֹ דִין שֶׁתֵּהֶא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. במדבר יח כט-לב מִכָּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה', בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם הֲרֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה'" בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר דברים יח, ד "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךְ וְיִצְהָרֶךָ", חוֹבָה, אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה'" חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ מְקַדְשׁוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה, תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר אִם יַעֲלֶה הֶתֵּר אֶת הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר לְהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי, אֵינוֹ צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא, אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר לְהֶתֵּר, אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה שֶׁהִיא עוֹלָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן, נֶאֱמַר כָּאן "מְלֵאָה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מְלֵאָה", מַה מְלֵאָה הָאָמוּר לְהַלָּן עוֹלָה, אַף מְלֵאָה הָאָמוּר כָּאן עוֹלָה. אִי מַה לְהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אָמַרְתָּ מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הַאִסּוּר כָּפַל אֶת הָעֲלִיָּה, מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר לֹא כָּפַל אֶת הָעֲלִיָּה, מִכָּאן אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בַּהֲרִימְכֶם, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'" שׁוֹמֵעַ אֲנִי הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה, תְּהֵא בִּקְדֻשָּׁתָהּ עוֹלָמִית, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם" וְגוֹ', מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּשְׁאָר חֻלִּין, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּשְׁאָר חֻלִּין. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם, לִמֵּד עַל נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵׂאת לְלֵוִי שֶׁנּוֹתֶנֶת רְשׁוּת לִתְרֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶאֱכוֹל, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר וּמָה תְּרוּמָה חֲמוּרָה אָכְלָה, מַעֲשֵׂר הַקַּל לֹא כָּל שֶׁכֵּן, אֶלָּא לִמֵד עַל נְשׂוּאָה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנוֹתֶנֶת רְשׁוּת לִתְרוֹם. וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּקֶבֶר, שֶׁהָיָה בְּדִין הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה תְּרוּמָה, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי תְּרוּמָה, אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יְהֵא נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַאֲכַלְתֶּם אֹתו בְּכָל מָקוֹם" אֲפִלּוּ בְּקֶבֶר. כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם, אִם עָבַד יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד לֹא יִטֹּל, מִכָּאן אָמְרוּ בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת לְוִיִּם חוּץ מִדָּבָר אֶחָד אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עֲווֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא" וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִשְׂאוּ" וְגוֹ'. בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לעיל פסוק כו-כט "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר", אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה, תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ. מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם, מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וְיֶקֶב הַנֶּאֱמַר לְהַלָּן חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל. וְאֵימָא מַה מָצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, אַף כָּאן טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְכָל מָקוֹם". חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם, שְׂכַר שֶׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. בַּהֲרִימְכֶם וְגוֹ' מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים, וְאֵיזוֹ הֵם, אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְּסַיְּעִין בִּגְרָנוֹת, וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל תֵּן לִי סֵאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ, שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ". אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְּסַיְּעִין בִּגְרָנוֹת, מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן הֵילָךְ סֵאָה אַחַת וְחַלֵּל עַל גָּרְנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב עַל חִלּוּל קָדָשִׁים. אָמַר אַבָּיֵי, כָּל מִלְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבִיד אִי עָבִיד מְהַנֵּי וְכוּ', רָבָא אָמַר, לָא מְהַנֵּי וכוּ', וַהֲרֵי הַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה דְרַחֲמָנָא אָמַר חֶלְבּוֹ, חֶלְבּוֹ אִין גָרוּעַ לֹא, וּתְנָן אֵין תּוֹרְמִין מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה וְאִם תָּרַם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, אַלְמָא מְהַנֵּי, אָמַר לוֹ רָבָא, שָׁאנִי הָתָם כְּרַבִּי אִלְעָאִי, דְּאָמַר רַבִּי אִלְעָאִי מִנַּיִן לְתוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, דִּכְתִיב "וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא", אִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ נְשִׂיאַת חֵטְא לָמָּה, מִכָּאן לְתוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וּלְאַבָּיֵי אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא הֲוָה אֲמִינָא הָכִי אֲמַר רַחֲמָנָא עָבִיד מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, וְאִי לָא עָבִיד חוֹטֵא לָא מִקְרֵי, קָא מַשְמָע לָן. הַתּוֹרֵם קִשׁוֹת וְנִמְצֵאת מָרָה, אֲבַטִּיחַ וְנִמְצֵאת סָרוּחַ, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא", אִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ נְשִׂיאַת חֵטְא לָמָּה, אֶלָּא מִכָּאן לְתוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. תָּנוּ רַבָּנָן הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם וְהָעֲבָדִים וְהָעֲנִיִּם הַמְּסַיְּעִין בְּבֵית הַגְּרָנוֹת וּבְבֵית הַרוֹעִים וּבְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, אֵין נוֹתְנִין לָהֶם תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר בִּשְׂכָרָן, וְאִם עָשׂוּ כֵּן חִלְּלוּ, וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר מלאכי ב, ח "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵוִי", וְאוֹמֵר וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ, מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵּימָא מִיתָה לֹא, תָּא שְׁמַע וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְלוּ ולֹא תָמוּתוּ. וּבִקְשּׁוּ חֲכָמִים לְקוֹנְסָן וְלִהְיוֹת מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה מִשָׁלֵם, וּמִפְּנֵי מָה לֹא קָנְסוּם דִלְמָא אָתֵי לַאֲפְרוּשֵׁי מִן הַפְּטוּר עַל הַחִיוּב. וּבְכוּלָן יֵש לָהֶן טוֹבַת הַנָאָה לַבְּעָלִים, כֵּיצַד יִשְׂרָאֵל שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִכִּרְיוֹ, וּמְצָאוֹ יִשְׂרָאֵל אֶחָד וְאָמַר לוֹ הֵילָךְ סֶלַע זֶה וּתְנֵהוּ לְבֵן בִּתִּי כֹּהֵן מֻתָּר, וְאִם הָיָה כֹּהֵן לְכֹהֵן אָסוּר. וְתָּנָא קַמָא מַאי טַעְמָא לֹא אָמַר מַתָּנוֹת כְּהוּנָה, אָמַר לְךָ, תְּרוּמָה הוּא דִקְדוּשַׁת הַגּוּף הִיא, דְכֵּיוָן דְלֹא מִתְחֲלְלָא לֹא אָתֵי לְמִטְעֵי בָּהּ, הֲנֵי דְכֵּיוָן דִקְדוּשַׁת דָמִים נִינְהוּ, אָתֵי לְמִטְעֵי בָּהֶן סָבַר תִּתְחַל קְדוּשָׁתַיְיהוּ אַאֲרְבָּעָה זוּזֵי וְאָתֵי לְמִנְהָג בָּהֶן מִנְהָג חוּלִין.

4 כתובות פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב אַסִּי: לְעוֹלָם הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה! אֲמַר לְהוּ רַב: לָאו אָמֵינָא לְכוּ לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא?! יָכֵול לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: מְסִירָתָהּ, זוֹ הִיא כְּנִיסָתָהּ לְחוּפָּה.

5 תוספות פתח ↗

קבל מסר והלך - פ"ה קבל או מסר או הלך כלומר מסר האב לשלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל וקשה דמשמע הכא דבמסר לשלוחי הבעל חיישינן לסימפון ובפרק נערה שנתפתתה כתובות מח: אמר רב מסירתה לכל אף לתרומה משמע דמשום סימפון ליכא למיחש לכך נראה לפרש דמסר והלך חדא מילתא היא וה"פ מסר האב לשלוחי הבעל והלך גם הוא עמהם והלכך חיישינן לסימפון דאז לא בדקינן לה עד שתהא בביתו אבל מסירה דהתם מיירי כשלא הלך עמהם דאז בדק לה מיד:

6 קידושין פתח ↗

בְּכֶסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּדִינָר וְכו׳. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: שֶׁכֵּן אִשָּׁה מַקְפֶּדֶת עַל עַצְמָהּ, וְאֵין מִתְקַדֶּשֶׁת בְּפָחוֹת מִדִּינָר.

7 רש"י פתח ↗

ושל דבריהם כסף מדינה - לקמן מפרש לה כסף מדינה שמינית שבכסף צורי אם סלע הוא שמינית שבסלע צורי ואם דינר הוא שמינית שבדינר צורי הלכך פרוטה לא מצית למימר לפי שהיא של נחושת ובצורי מטבע של נחושת ליכא ובקדושין כסף כתיב דהא קיחה קיחה גמירי וכיון דאפיקתי' מפרוטה אלמא מידי דחשיבות בעי אוקמוה אדינר כדלקמן:

8 תוספות פתח ↗

כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי - פי' הקונט' אם פירש שקלים הוי שקל צורי ואם סתם הוי מטבע פחותה שבצורי הלכך פרוטה לא מצית אמרת לפי שהיא של נחשת ובצורי מטבע של נחשת ליכא ובקדושין כסף כתיב דקיחה קיחה גמירי וכיון דאפיקתיה מפרוטה אלמא מידי דחשיבות בעי אוקמוה אדינר ולקמיה בשמעתין פי' הקונטרס דה"ג גופא אמר רב יהודה אמר רב אסי והיינו משום דאי קאי אדלעיל הוה ליה למיפרך לאלתר לימא רב אסי דאמר כבית שמאי:

9 פני יהושע על קידושין פתח ↗

רב יהודא ה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה כו' נ"ל דהכי פירושא כיון דאשכחן דאיכא תרי מילי איסורי קהל חד איסורי קהל ישראל ואידך איסורי קהל כהונה וקאמר ת"ק דהנך שני מיני פסולין מותרין לבא זה בזה והשתא א"ש הא דקאמר ר' יהודא אוסר והיינו בהך מילתא לחוד דהנך שני מינים אסורים לבא זה בזה אבל ודאי דכל חד ממין א' מותרין ובזה נתיישב היטב קושיית התוס' דלא מקשה הא תנא ליה רישא דהשתא מצינן למימר שפיר דת"ק בא להוסיף עמוני ומואבי ומצרי דמותרת הגיורת לינשא להן והגר מותר במצרית ואפ"ה א"ש הא דקתני ר"י אוסר דלא קאי אלא לענין הנך שני מינין פסולי קהל ופסולי כהונה דמותרין זה בזה כן נ"ל נכון ליישב לשון המשנה לפי אוקימתא זו אלא דאכתי בעא טעמא מאי ס"ד דתליא בהכי דמי שפסול לבא בקהל כהונה יהא מותר באיסור ממזרת ונלע"ד לפרש לפי מאי דפרישית לעיל דף ע"ב גבי ה' קהלי כתיבי דהא דבעינן כל הנך קראי לקהל לוים וישראלים היינו משום דפשטא דקרא דקהל ה' משמע דאהכהנים לחוד קאי דנקראים קהל ה'. ולפ"ז איכא למימר שפיר דאף לבתר דכתיבי קהלי יתירי לרבויי אפ"ה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולוים וישראלים גופייהו לא הוי בקהל ה' אלא לפי שראויין לבא בקהל ה' דהיינו קהל כהנים דמותרין לישא ולהינשא מהם משא"כ מי שאינו ראוי לבא בקהל כהנים לא הוי בכלל קהל ה' ומש"ה ממעט גיורת דמותרת לממזר כיון דלאו מקהל ה' היא שאינה ראויה לכהנים לעולם. ולפ"ז מקשה הש"ס שפיר והרי גר דמותר בכהנת דהא לא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין א"כ סוף סוף הא קמן דגרים מיהו ראויין לבא בקהל ה' ואפ"ה מותרין בממזרת א"כ תו אין לחלק בין זכרים לנקבות תדע דאל"כ תיקשי נמי מחללה דאינה ראוייה לכהן ואפ"ה אסורה בממזר אלא דע"כ עיקר הטעם דחללים מיהו מיקרו קהל ה' כיון דחלל מותר בכהנת א"כ לענין גר וגיורת נמי איכא למימר איפכא ואע"ג דהמקשה כבר הקשה מחללה והדר מקשה מגר אפ"ה יש לנו לפרש דבדרך את"ל מקשה דאת"ל דלא קשיא מאלמנה וגרושה וחללה כיון דלא שייך בזכרים כמו בנקיבות מיקרו שפיר קהל ה' אף הנקיבות דבמין א' אין לחלק בין זכרים לנקיבות לענין דשייך בהו קהל ה' א"כ לענין גר גופא תיקשי כן נ"ל נכון ליישב קושיית התוספות ד"ה והרי גר ונתיישב ג"כ הא דמקשה הכא בפשיטות הא מותר אסור משום דלאוקימתא זו ממילא משמע הכא דהא בהא תליא במי שראוי לבא בקהל כהנים הוא דמיקרי קהל ה' ואינך לא ונתיישב' ג"כ קושיית מהרש"א ז"ל דלעיל ליכא למידק כה"ג הא מותר אסור ודוק היטב ועיין עוד בסמוך:

10 רש"י פתח ↗

הכי גרסי' ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב - שיהו שוים שתי כסף ולאפוקי ממ"ד התם טענו שני מחטין חייב בהודאת אחת מהן לכך יצאו כלים למה שהן כלומ' שיתחייב בכלים בכל שהו. ורבותינו מפרשים שהדינר הוא מטבע הפחותה שבצורי ופירכא מדקתני שתי כסף שהן מעות ותירוצא מה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב ומעה דבר חשוב הוא ולדידי קשיא ביה טובא חדא דא"כ דכל כסף האמור בתורה דינר הוא היכי אתיא הך היקישא ומפקא ליה הא כי אתא היקישא לאשמועינן מה כלים שנים אף כסף שנים הוא דאתא ועוד מה כלים דבר חשוב וכי מחט דבר חשוב הוא והא אמרינן התם לכך יצאו כלים למשהו אלמא לא חשיבי מחטים ועוד בהדיא אמרינן התם איפכא מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב וכסף כי אתא להך דרשא אתא:

12 קידושין פתח ↗

וַהֲרֵי קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה, דִּכְתִיב: ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ״, וְגָמַר ״קִיחָה״ ״קִיחָה״ מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן, וּתְנַן: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. נֵימָא רַב אַסִּי דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: כׇּל כֶּסֶף קָצוּב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה – כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם – כֶּסֶף מְדִינָה.

13 תוספות פתח ↗

והרי טענה וכו' - פ"ה מדקתני שתי כסף ש"מ קרא לאו דוקא קאמר כסף אלא אממונא בעלמא קפיד וכיון שלא פירש כמה לא מסרו אלא לחכמים ולא קים להו לאשבועיה בבציר מהכי דאי קרא כסף דוקא קאמר נהי דמעה היא מטבע הפחותה שבצורי מיהו שתים מנא להו ומשני מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב כלומר שיהיו שוין שתי כסף ולאפוקי ממ"ד טענו שני מחטין חייב בהודאת אחת מהן לכן יצאו כלים למשהו כלומר שיתחייב עליהן בכל שהוא ורבותינו מפרשים שהדינר הוי מטבע הפחות שבצורי ופריך מדקתני שתי כסף שהם מעות ולא קתני שני דהוי משמע שני דינרין ותירץ מה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב ומעה דבר חשוב ולדידי קשה בה טובא חדא א"כ דכל כסף האמור בתורה הוא דינר היכי אתיא הך היקישא ומפיק לה הא כי אתא היקישא לאשמועינן מה כלים שנים אף כסף שנים הוא דאתא ועוד מאי קאמר מה כלים דבר חשוב וכי מחט דבר חשוב הוא והא אמר לכך יצאו כלים למשהו אלמא לא חשיבי מחטין ועוד בהדיא אמר התם איפכא מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב וכסף כי אתא להך דרשה אתא עכ"ל ור"י הקשה על פי' רש"י כיון דמטבע פחות שבצורי היא מעה היכי שייך כלל למימר כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמיה אדינר ה"ל למימר אמעה שהוא מטבע פחות שבצורי דבשלמא לקמן קידושין דף יב. דאמר כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמיה אדינר היינו בתר דאשכחנא דפרוטה הוי שפיר כסף לגבי אמה העבריה וכיון דאפיקתיה מפרוטה דהוי כסף אוקמוה אדינר דהוי דבר חשוב אבל השתא דאמר דבצורי ליכא פרוטה אלמא מטבע פחות שלהן היינו מעה נהי נמי דאפיקתיה מפרוטה אדינר אמאי מוקמת ליה אמעה הוה לן לאוקמא ועוד קשה דפי' דאתא לאפוקי ממ"ד טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן דחייב דהא בפ' שבועת הדיינים שבועות דף לט: משמע דהך דרשה דמה כסף דבר חשוב אתי אליבא דשמואל דלרב סבירא ליה כסף כי אתא לכפירה הוא דאתא לכן נראה לר"י כמו שפי' בשם רבותיו דדינר הוי מטבע הפחותה שבצורי ומה שהקשה רש"י דאי כל כסף האמור בתורה דינר היכי אתיא הקישא ומפקא ליה הא כי אתא הקישא לאשמועינן מה כלים שנים אף כסף שנים אתא נראה דלא קשה ליה מידי דהא אין היקש למחצה וכי היכי דגמרינן מיניה שנים גמרינן מיניה נמי דבר חשוב ומה שהקשה וכי מחט דבר חשוב הוא הא אמרי' התם לכך יצאו כלים למשהו הא נמי לא קשה דאפי' מחט יש בו חשיבות גדול שראוי לעשות בו מלאכה גדולה והא דקאמר התם יצאו כלים למה שהן לאו דוקא למה שהן אלא לאפוקי דלא בעינן שיהא הכלי שוה מעה אך שיהא שוה פרוטה ומ"מ חשיבות גדול יש שראוי לעשות בו מלאכה גדולה ומה שהקשה דבשבועות גרסי' איפכא הא נמי לא קשיא מידי דהתם היינו לשמואל דלא איצטריך ליה כסף למידי אחרינא ודריש ליה התם ללמד על כלים דבעינן דבר חשוב אבל הכא אתא אליבא דרב דמוקי כסף לכפירה ולדידיה תרוייהו דרשות נפקי מכלים שנים ודבר חשוב ומיהו לפי' זה דאמר דבצורי ליכא מעה קשה דהא כתיב ויקרא כז עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרים מעין אלמא היתה מעה בימי משה בכסף שבתורה ואומר ר"ת דגרה לא הוי מעה אלא משקל היה בימי משה שהיה שוה מעה ושוב עשו ממנו מטבע וקראוהו מעה:

14 סוכה פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מַחֲלוֹקֶת בִּפְרִי שֵׁנִי, אֲבָל בִּפְרִי רִאשׁוֹן, דִּבְרֵי הַכֹּל: דֶּרֶךְ מִקָּח — אִין, דֶּרֶךְ חִילּוּל — לָא. וְהָא דְּקָתָנֵי: אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — מַאי שְׁבִיעִית? דְּמֵי שְׁבִיעִית.

1 תוספות בד"ה עד שתכנס לחופה כו' זתימא דבפ' אע"פ פליגי אמוראי כו' והכא קאמר משום דעולא דהיינו משום שמא ימזגו עכ"ל. ונראה דלעיל באוקימתא דר"נ ב"י דמסקינן נמי משום דעולא לא שייך להקשות כה"ג אע"ג דקתני בברייתא עד שתכנס לחופה משום דמצינן למימר דהא דנקיט תלמודא משום דעולא לאו משום שמא ימזגו לחוד אלא כי כולא מילת' דעולא דאמשנה ראשונה קאמר התם שמא ימזגו ואמשנה אחרונה נמי איכא דמתני התם משמיה דעולא ומשום סימפון משא"כ הכא באוקימתא דרבינא דלריב"ב לא חיישינן לסימפון כלל וא"כ ע"כ ההיא משום דעולא היינו משום שמא ימזגו לחוד א"כ קשיא להו שפיר אמאי נקיט עד שתכנס לחופה כן נ"ל. מיהו בעיקר קושית התוספות כבר כתבתי בכתובות דף מ"ח ע"ב דלשיטת רש"י דהתם לק"מ דהא לפירש"י שם במימרא דרבי אסי דקאמר מסירתה לכל אף לתרומה היינו משום דס"ל דטעמא דמשנה אחרונה נמי משום שמא ימזגו הוא ע"ש וא"כ רבינא דהכא כרבי אסי ס"ל כדמוכח להדיא מדמסקינן הכא לרבינא דלריב"ב במסר והלך אוכלת וע"כ דס"ל נמי מסירתה זו כניסתה לחופה משא"כ הני אמוראי דפ' אע"פ דמוקי טעמא דמשנה אחרונה משום סימפון דוקא ס"ל כאוקימתא דרב נחמן ב"י דלעיל וכדפרישית וכן היא שיטת הרמב"ם ז"ל כמ"ש שם בפ' נערה אלא דהתוספות דהכא לשיטתייהו בפ' נערה דמפרשו לההיא דרבי אסי התם נמי במילתא אחריתא והיינו נמי כמסקנתם כאן כמ"ש שם באריכות ע"ש ולא משמע להו כלל דשייך טעמ' דשמא ימזגו בהגיע זמנה למשנה אחרונה היינו כפירושא קמא דר"י שם בד"ה ר' אסי ע"ש ועוד נ"ל דהתוס' דהכא מקשו בפשיטות משום דמשמע להו דעולא גופ' ע"כ כאוקימת' דרבינא ס"ל דאי כאוקימת' דדב נחמן ב"י ס"ל אמאי קאמר עולא דבר תורה ארוסה אוכלת דכתיב קנין כספו והיינו דלא כבן בג בג ודלא כריב"ב דהא ריב"ב מק"ו יליף לה ולא מפשט' דקרא ולמה שינה לשון הברייתא ועוד דאי כרנב"י ס"ל אמאי דחיק לאוקמי התם טעמ' דמשנה אחרונה משום סימפון דהא מצי למימר שפיר דמשנה אחרונה כבן בג בג ס"ל דמדאורייתא אינה אוכלת אע"כ דעולא גופא כרבינא ס"ל למאן דמתני התם טעמ' דמשנה אחרונה משום סימפון משמיה דעולא וא"כ מקשו הכא שפיר אליבא דעול' גופא היאך מצי סבר כרבינא דא"כ תיקשי אמאי קתני עד שתכנס לחופה הא אפילו בהגיע זמנה אכלה לריב"ב דלא חייש לסימפון כנ"ל נכון ודוק היטב ועיין בסמוך:

2 בא"ד וי"ל עד שתכנס לחופה לאו דוקא כו' עכ"ל. כבר כתבתי בחידושי לכתובות דף מ"ח דבילקוט פרשת קרח משמע לכאורה דלא כפירוש התוספות דמייתי התם האי ברייתא גופא דבן בג בג וריב"ב ומסיים בה נמי עד שתכנס לחופה נכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה אם מתה בעלה יורשה א"כ משמע להדיא דחופה דוקא דהא בהגיע זמנה אין הבעל יורשה מיהו כדמסקינן בסוגיא דשמעתין מבואר להדיא בשיטת התוספות דלאוקימתא דרבינא ודאי לריב"ב אכלה בהגיע זמנה דאלת"ה במאי פליגי בן בג וריב"ב דהא מפשטא דברייתא ששלח בן בג בג לריב"ב שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה אוכלת ומהדר ליה ואתה אי אתה אומר כן משמע להדיא דלריב"ב איכא ארוסה דאוכלת וע"כ היינו בהגיע ומנה דאי במסר והלך איירי ריב"ב כדמסקינן דלדידיה אכלה מ"מ האי לאו ארוסה היא דהא ע"כ לפום האי מסקנא צריך לומר דמסירתה זו כניסתה לחופה אלא ע"כ דהגיע זמנה לריב"ב אכלה כסברת התוספות והא דלא אמרינן בסמוך דאיכא בינייהו בהגיעה זמנה היינו משום שזה לא הוי מפורש בכלל דברי ריב"ב דמסיק עד שתכנס לחופה אלא מכללא שמעינן לה משא"כ לענין מסר והלך מפורש בדברי ריב"ב גופא ובכלל עד שתכנס לחופה כיון דמסירתה זו כניסתה לחופה ולפ"ן לשון הסיפרי בילקוט פרשת קרח מסייע להך סברא מדקתני נכנסה לחופה בעלה יורשה והא ודאי דלכ"ע לענין ירושה במסר נמי יורשה כדאיתא בכתובות דף מ"ח ע"ש מיהו לפ"ז אין צורך לדחוק דנקיט חופה לפי שדרך לעשות חופה בהגיע זמן אלא דבלא"ה ניחא ליה למיתני עד שתכנס לחופה לאשמעינן הא גופא דמסר והלך אכלה דמסירתה הוי נמי בכלל חופה ואי הוי נקיט עד שהגיע זמן לא הוי שמעינן מסר והלך ועוד דבזה לא הוי ריב"ב מביא סיוע לדבריו דאפשר דבן בג בג נמי מודה דבהגיע זמנה אוכלת ולא חיישינן לסימפון כיון דאיכא בדיקת חוץ במשנה ראשונה אבל בעלמא חיישינן לסימפון מש"ה מסיק אבל אמרו חכמים כו' עד שתכנס לחופה שמעינן מיהא דבחופה אכלה והיינו אפילו מסר והלך דבכלל חופה נינהו והיינו נמי דמסיק שאמרו חכמים נכנסה לחופה אוכלת ואם מתה בעלה יורשה וע"כ היינו אפילו במסר כדפרישית וא"כ שפיר מייתי ראיה דאפילו לחכמים ע"כ לא הוי משום חששא דסימפון מדאכלה במסר והלך אע"כ משום שמא ימזגו וא"כ יפה שמעת שאני אומר דאפי' ארוסה אוכלת והיינו בהגיע ומנה כן נ"ל נכון בעזה"י ויתכן יותר לפי שיטת רש"י בפ' נערה דף מ"ח שכתבתי בסמוך דלמשנה אחרונה נמי הוי טעמא משום שמא ימזגו ודוק היטב:

3 בא"ד והר"ר משה מנרבונא מפרש כו' דאי לאו דגזרו מעיקרא משום דעולא משום סימפון לא היו מתחילין לגזור כו' עכ"ל. ולכאורה היא כמילת' בלא טעמא אבל למאי דפרישית לעיל בשמעתין אתי שפיר דלא שייך לגזור משום סימפון דהוי זרה למפרע כיון שהתורה התירה בפירוש דקנין כספו יאכל דסמכינן ארובא ואם כן בהתירא אכלה משא"כ חששא דשמא ימזגו שייך שפיר אפילו במה שהתירה התורה שהעמידו דבריהם במידי דאתי לידי איסור גמור באיסור מיתה כדאשכחן בדוכת' טובא אלא דלאחר שגזרו בכל ארוסות שלא יאכלו משום שמא ימזגו גזרו ג"כ דאפי' בהגיע זמנה דלא שייך שמא ימזגו אפ"ה לא אכלה משום סימפון דכיון דמעיקרא לא אכלה ובתר הכי כי נפקא משום סימפון נמי לא אכלה א"כ אתי למימר דהא דאכלה כשהגיע זמן מזונות היינו משום דכיון שאוכלת משלו אוכלת נמי בתרומה ואתי למיטעי בשכיר ולקיט דעלמא שאוכלין משלו להאכילן בתרומה וכדפרישית לעיל בשמעתין כנ"ל:

4 בא"ד וקצת קשה דאמר בסמוך כו' עד סוף הדיבור. עיין במהרש"א ז"ל מיהא יש לתמוה אמאי לא הרגיש דלגירסת הספרים שלפנינו קשה מאי פסיקא להו דכולהו אית להו דעולא דלמא בן בג בג לית ליה דעולא אלא דא"ל כיון דלא אשכחן דבן בג בג מיקל טפי מריב"ב ואדרבא מחמיר א"כ מסתמ' אית ליה נמי דעולא מהיכי תיתי נאמר דפליגי בתרתי ולפ"ז א"ש דלא קשיא להו להתוספות אהא דאמרינן א"ב קיבל דבלא"ה בכדי נקטי' אף לפירוש קמא דתוספות ואפשר דאגב גררא דפרק אע"פ נקיט הכא האי לישנא דא"ב קיבל אבל במסר והלך מקשו התוס' שפיר לפירוש הר"מ דכיון דליכא בינייהו מסר והלך אם כן במאי פליגי בן בג בג וריב"ב. וע"ז מתרצים התוס' שפיר דפליגי בטעמא דמשנה ראשונה ונראה לי כוונתם בזה דהא דשלח בן ב"ב לריב"ב שמעתי עליך היינו דלא הוי ידע בן בג בג עדיין גזירה דמשנה אחרונה דאפשר דבאותו הדור נתקנה שכן נראה דמהדר ליה ריב"ב אבל מה אעשה שהרי חכמים וא"כ א"ש דבן בג בג שלא אמרו לו שמעתי שאתה אומר ארוסה אוכלת בתרומה ולא חיישת לסימפון שהוא גזירת משנה ראשונה ומהדר ליה ריב"ב ואתה אי אתה אומר כן דלא חיישינן לסימפון למשנה ראשונה דאפילו למשנה אחרונה שאמרו עד שתכנס לחופה ע"כ לא הוי טעמא משום סימפון לחוד אלא משום דעולא ומשום סימפון וא"כ יפה שמעת עלי שהייתי אומר ארוסה אוכלת אפי' הלכה למעשה והיינו במסר והלך וקודם שנתקנה משנה אחרונה או דאפילו לאחר כן הורה להלכה ולא מעשה דאיהו פליג אמשנה אחרונה והיינו דקאמר אבל מה אעשה שחבירי רבו עלי כדאשכחן כה"ג טובא וזה נ"ל יותר דלישנ' קמא שכתבתי דמה ששמע דלריב"ב ארוסה אוכלת היינו דאכלה באמת במסר והלך ואכתי הא לאו ארוסה היא מדקאמרי חכמים עד שתכנס לחופה אלמ' דמסירתה זו כניסתה לחופה אבל ללשון השני א"ש דריב"ב להלכה אמר בהגיע זמנה דלית ליה משנה אחרונה אלא דלסיוע לדבריו דלא חיישינן לסימפון מייתי לשון חכמים עד שתכנס לחופה כן נ"ל ודוק היטב ועיין בחידושי לכתובות ד' מ"ח ובפ' אע"פ יבואר יותר בעזה"י:

5 בד"ה קיבל מסר והלך פ"ה כו' ופ' נערה שנתפתתה אמר רב אסי כו' עכ"ל. ויש לתמוה אדקשיא להו מדרבי אסי דאמר אף לתרומה לסייעו מרב ושמואל דאמרי התם תוץ מתרומה אלמא דחיישינן לסימפון במסר והלך ועוד הא איתותב רבי אסי וכולהו אמוראי התם ולפירוש התוספות שם היינו במאי דקאמרי אף לתרומה ע"ש ובחידושינו לכך נראה דהתוספות דהכא נמי לאו סוגי' דהכא קשיא להו אלא מימרא דר' אסי גופא דמשמע דשייך חשש סימפון במסר והכא משמע דהש"ס חושב לסברא פשוטה דבמסר לא שייך סימפון ומשמע להו דלא שייך פלוגתא בסברא כי האי ועיקר כוונתם כאן להקשות על פר"י בכתובות פ' נערה דמפרש טעמא דר' אסי משום סימפון אלא שקצרו בלשונם וזה נ"ל ברור בכוונתם והרבה יש לי לדקדק עוד לפר"י דהתם מסוגיי' דשמעתין ואין להאריך יותר והמשכיל יבין:

6 גמרא אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה כו' א"ל אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי כו'. נ"ל לפרש הסוגיא לפי שיטת רש"י ז"ל דה"פ דרבי זירא קאמר דטעמא דב"ש דע"כ כסף דכתיב בתורה בקידושין היינו דינר כיון דחזינן האידנא דאשה מקפדת על עצמה בדינר ומסתמא כן היה ג"כ בימי משה וע"ז מקשה אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי כו' וא"כ הא חזינן דבחשיבות' תלי' מילתא א"כ מאן יימר דבימי משה היו רובן מתקדשות בדינר דילמ' כולהו מקפידות וחשובה להתקדש בתרקבא דדינרי וע"ז משני שפיר דלאו מכסף דאוריית' ילפינן דלכ"ע סתם קידושין בפרוטה דמיקרי ממון אלא פלוגתא דב"ש וב"ה איירי דשויין שליח ובדורם הוי רובן מקפידים להתקדש בדינר וא"כ מסתמ' לא הוי קידושין ע"י שליח אלא בדינר לב"ש כיון דרובן הכי נינהו וזה שכתב רש"י ז"ל דאין ה"נ דבנתיה דר' ינאי כיון שידוע שדרכן להתקדש בתרקב' דדינרי א"כ ע"י שליח נמי הוי שיעור' בהכי כנ"ל ליישב שיטת רש"י אלא שהתוס' כתבו בענין אחר לפי שיטתם והנלע"ד כתבתי ודו"ק:

7 רש"י בד"ה ושל דבריהם כסף מדינה כו' ובצורי מטבע של נחושת ליכא כו' עכ"ל. פירוש משום דעיקר מימרא דר' אסי למאי דס"ד עכשיו היינו משום דקים להו דאותו המטבע של צורי היה ג"כ בימי משה וא"כ אי הוי פרוטה בצורי הוי משמע לן דרבי אסי לאו במטבע של כסף איירי דווקא אלא בחשבון הממון דאותן שכתוב בהן כסף קצבה היינו שקלים וסלעים בחשבון מטבע צורי אבל היכא דכתיב כסף סתם היינו ממון והוא חשבון פרוטה של צורי אבל כיון דמטבע של נחושת בצורי ליכא א"כ ע"כ רב אסי איירי דוקא במטבע של כסף וא"כ היכא דכתיב כסף סתם היינו מטבע הפחותה שבצורי דהיינו מעה לפרש"י כדאיתא לקמן מ"מ כיון דחזינן דקפיד קרא בקידושין דלא מקדשא בפרוטה דהא לא מיקרי כסף ובקידושין כסף כתיב אע"ג דבעלמא היכא דלא כתיב כסף אמרינן דפרוטה הוי ממון גמור לענין גזילה ולהוציאו בדיינין ולענין אונאה אע"כ דבקידושין לאו במידי דמיקרי ממון מתקדשת אלא במידי דחשיבא מש"ה סברי ב"ש דע"כ הדבר מסור לחכמים וממילא דבמעה נמי אינה מתקדשת דמ"ש מעה מפרוטה אידי ואידי לא חשיבי לענין קידושין אע"כ דכסף דקרא היינו דינר דחשיב לענין קידושין כנ"ל וזה ברור לפי שיטת רש"י ז"ל ועיין בסמוך:

8 תוספות בד"ה כל כסף פ"ה כו' ולקמן בשמעתין פ"ה דה"ג גופא כו' עד סוף הדיבור. נ"ל שכוונתן בזה דהקונטרס לשיטתו דמפרש טעמא דב"ש כדר' אסי משום דאזלינן בתר חשיבותא דהיינו דינר ומש"ה גריס גופא דאל"כ אמאי לא פריך לאלתר אע"כ דגרסינן גופא ושמעתת' בעלמא איתמר ועלה קאי כל השקלא וטריא בלא מימרא דרב יוסף דשמעתין מש"ה לא פריך מקידושין אלא לבסוף לפי סדר המקראות דכתיב בהו כסף משא"כ לפי שיטת התוספות בדיבור הסמוך דמשמע להו כפירוש רבותיו של רש"י דעיקר הפירוש במימרא דרב יוסף דב"ש כדרבי אסי היינו משום דמטבע הפחותה היא דינר וא"כ לא שייך לגרוס גופא כיון דע"כ עיקר הקושיא דמקשה והרי טענה היינו אאוקימת' דרב יוסף דווקא דאיהו סבר דמטבע הפחות' בצורי היינו דינר והת' משמע דבעינן מעה כנ"ל בכוונת התוספות אלא דלפ"ז קשיא באמת לשיטת התוס' כרבותיו של רש"י דה"ל למיפרך לאלתר לימא רבי אסי דאמר כב"ש וצ"ע ודוק ועיין בסמוך:

9 והרי טענה כו' ועיין בפרש"י. ונ"ל לפרש הסוגי' לפי שיטת רש"י ז"ל והיינו לפמ"ש בסמוך דלאו אאוקימתא דרב יוסף קאי השקלא וטריא דהכא אלא דגרסינן גופא ואגופא דמימרא דרבי אסי בעלמא קאי ולמאי דלא אסיק אדעתא עדיין דרבי אסי כב"ש אלא אליבא דכ"ע ומקשה לפי סדר המקראות דכל היכא דכתיב כסף לא בעינן כסף צורי דהיינו מטבע אלא כסף היינו ממון ומש"ה קשי' ליה מטענה דאי ס"ד כסף היינו מטבע צורי תרתי מנ"ל בשלמא בלא מימרא דרבי אסי נהי דבעלמא סתם ממון היינו פרוטה מ"מ האי כסף דהכא פרוטה לא מצית אמרת דא"כ לא משכחת מודה במקצת ושתי פרוטות נמי לא מצית אמרת מדכתיב כסף ולא כתיב כספים אע"כ דהאי כסף היינו דבר חשוב והדבר מסור לחכמים וכך שיעורו שתי מעין ועוד דנהי דלא אסיק אדעתא הקישא דכספ' לכלים מ"מ אסיק אדעתא דכסף מיותר לגמרי דממילא ידעינן דבעינן שתי פרוטות דומיא דכלים שנים דאל"כ לא משכחת מודה במקצת אע"כ דכסף לדבר חשוב הוא דאתא וכדמסקינן בשבועות דף ל"ט להדי' אליבא דשמואל ומכ"ש רב דאמר דכסף כי אתא לכפירה הוא דאתא מלבד פרוטה דהודאה וא"כ ממילא שמעת מינה מדלא סגי בשתי פרוטות בין הכל ע"כ משום דבעינן כפירה בדבר חשוב ושיערו חכמים שתי מעין. משא"כ לר' אשי דאמר סתם כסף היינו מעה שהוא מטבע הפחות שבצורי וא"כ שפיר איצטריך למיכתב כסף לאשמעינן דבעינן מעה ואכתי שתים מנ"ל כנ"ל בשיטת רש"י ובזה מיושב' קושית התוס' לפירושם בתוספות ישנים שהביא מהרש"א ז"ל ונתיישב ג"כ מה שהקשו התוספות בשבועות לרב דבר חשוב מנ"ל ע"ש ודוק היטב ומפלוגתא דב"ש וב"ה בקידושין אכתי לא איירי הכא עד לקמן בסמוך ושם יבואר:

10 רש"י בד"ה ה"ג ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב כו' עכ"ל. אע"ג דבשבועות גרסינן אף כל דבר חשוב היינו משום דהתם אליבא דשמואל איירי ושמואל אית ליה להדיא דיצאו כלים למה שהן ופרש"י שם דיליף לה מדכתיב כלים ליכתוב כספים ושמעינן תרתי שנים ודבר חשוב ומה שהקשו שם בתוספות דאי כתיב כספים ה"א שתי פרוטות כבר נתיישב מתוך מה שכתבתי בסמוך דאי שתי פרוטות לא הוי צריך למיכתב כספים דבלא"ה לא אשכחן מודה במקצת בציר מהכי אע"כ מכספים לתוד הוי ידעינן שפיר דבעינן דבר חשוב והיינו שתי מעין ומש"ה איצטריך למימר אליבא דשמואל אף כל דבר חשוב ולאו משום הקישא אלא דינא בעלמא קאמר דל"ש כסף ל"ש שוה כסף קתני במתניתין דבעינן שתי מעין משא"כ הכא דאליבא דרבי אסי קיימינן דהוא תלמידא דרב כתב רש"י שפיר אף כלים דבר חשוב שכן פי' גרסתו בגמרא כאן ועוד דנראה דהא דמייתינן הכא הא מילתא דמה כסף דבר חשוב דלא איצטריך לפי פירש"י אלא דרבי אסי מייתי סיוע לדבריו דכיון דפשטיה דקרא דכסף שנים לדידיה היינו שתי מעין שייך שפיר למידרש נמי מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב כנ"ל נכון. מיהו מ"ש רש"י ז"ל בסוף הדיבור ועוד בהדיא אמרינן התם כו' אף כלים דבר חשוב כו' עכ"ל. נ"ל דבזה יפה גי' מהרש"ל ז"ל אף כל כיון דרש"י מייתי לשון הסוגיי' דהתם דאיירי אליבא דשמואל וגריס להדיא אף כל וכמו שאפרש עוד בסמוך ולכאורה בחנם השיג מהרש"א ז"ל על מהרש"ל ז"ל ודו"ק:

11 בא"ד וכסף כי אתי להך דרשה אתא עכ"ל. ואע"ג דהתם אליבא דשמואל מסקינן הכי והכא אליבא דרב איירי כדפרישית מ"מ מביא רש"י שפיר ראיה לדבריו דגרסינן איפכא כיון דהתם ע"כ מכסף דרשינן דבר חשוב לשמואל דהא כסף להכי אתי א"כ מסתמא הכא נמי גרסינן כהאי לישנא דהא ליכא למיגרס מה כלים דבר חשוב דמאי פסקא אדרבא איכא למימר יצאו כלים למה שהן כמו לשמואל ועוד נ"ל דרש"י מייתי ראיה לפירושו דשייך שפיר דרשא דמה כסף דבי חשוב כיון דע"כ הכי הוא לשמואל התם כ"ש לרב אסי דהכא דלבתר דיליף דכסף שנים והיינו שתי מעין א"כ הוי דבר חשוב כנ"ל בשיטת רש"י ודו"ק:

12 גמרא נימא ר' אסי דאמר כב"ש. כבר כתבתי דלפרש"י האי שקלא וטריא לא קאי אאוקימתא דרב יוסף דמוקי טעמא דב"ש כרבי אסי אלא אעיקר מימרא דרבי אסי קאי דגרסינן גופא ואפ"ה מקשה שפיר דנהי דטעמא דב"ש בדינר היינו מטעמא אחרינא סוף סוף מילתא דר"א לא אתי אלא כב"ש ולא כב"ה דהא לב"ה בפרוטה ולר"א פרוטה לאו כסף דאורייתא מיקרי והשתא א"ש דלמאי דמסקינן נמי אלא אי אתמר אפילו הכי לא הדר ביה רב יוסף מאוקימתא דידיה דמוקי לב"ש כדרבי אסי דנהי דר' אסי גופא אליבא דב"ה איירי בכסף קצוב דוקא מ"מ ב"ש גופא סובר דכסף סתם נמי היינו כסף צורי וכיון דאפקי' מפרוטה דבצורי מטבע של נחשת ליכ' ע"כ דבר חשוב בעינן ואוקמי' אדינר כמו שפרש"י לעיל ומטענה דסגי בשתי מעין לא תיקשי דאפשר דהתם נמי הדבר מסור לחכמים דלענין טענה הוי שתי מעין דבר חשוב משא"כ בקידושין לא הוי דבר חשוב כ"א בדינר. ועי"ל דלב"ש אין ה"נ דלית ליה בטענה שתי מעין לרב יוסף. ועוד לבתר דמקשינן כסף לכלים מה כלים שנים אף כסף שנים תו לא מסתבר לומר דבעינן שני דינרין כן נ"ל נכון ודו"ק:

13 תוספות בד"ה והרי טענה כו' ור"י הקשה על פרש"י כו' עד סוף הדיבור. מה שהקשה ר"י על פרש"י כבר כתבתי בסמוך בשיטת רש"י ז"ל דמוצל אותו הצדיק מאלו הקושיות ואין צורך לכפול הדברים אמנם במה שהקשה רש"י על פי' רבותיו האיך אתי הקישא ומפקע ליה מדינר ותירצו בתוס' דלק"מ דאין היקש למחצה אכתי יש לפקפק בזה דכיון דלפירוש התוס' לא היו מעין בימי משה א"כ לא שייך כלל לומר דכסף שנים היינו מעין וכיוצא בזה הקשה הרשב"א ז"ל ע"ש ואפשר ליישב בדוחק לפי מאי דמסקו דמעה הוי בימי משה אלא שלא היו מטבע אלא משקל וא"כ משום האי הקישא דמה כלים דבר חשוב מוקמינן לכסף נמי בשנים ודבר חשוב ואמשקל קאי מיהו בירושלמי ריש פ' שבועת הדיינים מצאתי להדיא כשיטת רש"י ז"ל דאמרי' התם סוף כסף שבתורה מעה ואליבא דב"ש נמי איירי התם ומייתי נמי התם בטעמא דב"ה דבטענה שתי מעין מכסף או כלים ומייתי לה לענין דלא סגי במעה והיינו לגמרי כפרש"י ואפילו לפי המסקנא דהכא דלר' אסי אליבא דב"ה סתם כסף היינו פרוטה מ"מ בטענה ע"כ שתי מעין דאי ב' פרוטות לא איצטריך כדמסיק בירושלמי. דפשיטא דאין ב"ד נזקקין לפחות מש"פ והיינו כדפרישית דלא משכחת מודה במקצת בציר מהכי. וגרסינן נמי מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב כגירסת רש"י ז"ל והמעיין שם בל' הירושלמי יראה בעין השכל שכל מה שכתבתי בשיטת רש"י ז"ל הוא נכון וברור בעזה"י ואין להאריך יותר ודוק היטב:

14 שם בגמרא והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך ותנן הפורט סלע של מ"ש. והקשה מהרש"א בשם מהרי"ן לב הא לב"ש נמי שוה דינר כדינר וא"כ שפיר משכחת לה שהיה לו מתחלה פירות שוין דינר וחילל על פרוטות שהיו שוות דינר ותירץ מהרש"א ז"ל בדוחק ע"ש ומה מאד אתפלא על שני גדולי הדור חקרי לב דבמחילה מכבוד תורתם יצאו מכוונת הפשטות דהכא לאו מענין השווי מקשה לרבי אסי אלא אעיקר החילול דהא קי"ל אין מחללין פירות מעשר שני אלא על כסף שיש עליו צורה או על דבר מאכל ולהראב"ד בפרק ד' מהלכות מ"ש במאכל נמי לא אלא לאחר שכבר נפדו פירות הראשונים בכסף שיש עליו צורה כדכתיב וצרת הכסף בידך ונתת הכסף בכל אשר תאוה בבקר ובצאן וגו' ולפ"ז כי היכי דאין מחללין על אסימון של כסף דכסף צורה בעינן ה"נ אין מחללין על מטבע של נחשת דכסף דוקא ונהי דלמסקנא דלית' לדרבי אסי בכסף סתם א"כ שפיר מחללין על פרוטות של נחשת דכסף סתם היינו ממון ואדרבא עיקר כסף סתם היינו מטבע של נחשת כדס"ל לב"ה דקידושי כסף וקנין קרקעות בפרוטה משא"כ למאי דס"ד עכשיו דלר"א סתם כסף נמי היינו דוקא מטבע צורי ובצורי מטבע של נחשת ליכא וע"כ כסף דוקא מטבע של כסף מקשה שפיר אהא דתנן הפורט משמע שחילל מעיקרא על פרוטות של נחשת וכל זה ברור לענ"ד אמנם אחר זה ראיתי שהרשב"א ז"ל בחידושיו הקשה קושית מהרי"ן לב ותירץ כתירוצו של מהרש"א ז"ל ואני מוסיף תמה על תמה על מאור עינינו הרשב"א ז"ל היאך עלה בדעתו לומר בחילול ופדיית מעשר שני שוה כסף ככסף והא כמה משניות וסוגיו' ערוכות דאין פודין מעשר שני אלא בכסף שיש עליו צורה ומי גרע אסימון ומטבע שאינו יוצא משאר שוה כסף והאיך מדמה לה הרשב"א ז"ל לקידושין דשאני מעשר שהקפידה עליו תורה בכסף שיש עליו צורה דוקא כדאיתא במס' בכורות דף ט' ע"ב ויותר יש לתמוה על הרשב"א ז"ל שכתב שכן נראה מפירושו של הראב"ד ז"ל וכבר כתבתי דלהראב"ד על דבר מאכל נמי אין מחללין אפילו דיעבד אלא לאחר שנתחלל תחלה על כסף צורה ודייק לה מסוגיא דפ' לולב הגזול דמסיק הש"ס דאי ס"ד מעשר ממש הא כתיב וצרת הכסף בידך ע"ש ואחר העיון עוד מצאתי בירוש' פ"ק דמעשר שני דיליף התם טעמא דב"ש דאין מחללין על מטבעות של זהב דכתיב וצרת הכסף ולא זהב ומקשה אלא מעתה כסף ולא נחשת ומשני היא נחשת היא כסף והיינו נמי כדפרישית דלמסקנא סתם כסף היינו נמי נחושת דמיקרי ממון אבל למאי דס"ד עכשיו דכסף דוקא מקשה שפיר ואיצטריך ליה למילף מכסף הכסף ריבה כל זה נ"ל ברור ושיטת הגדולים שהבאתי צ"ע ודו"ק:

15 קונטרס אחרון דף יא ע"ב גמרא והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך ותנן הפורט כו' הקשיתי קושיא עצומה על לשון הרשב"א ז"ל בחידושיו שרוצה לומר דלענין חילול ופדיית מעשר שני שוה כסף ככסף והיאך אפשר לומר כן הא כמה משניות וסוגיות ערוכות דאין פודין מעשר שני אלא בכסף שיש עליו צורה ולא באסימון ולא במטבע שאינו יוצא ואטו מי גרע הנך משאר שוה כסף ועיין בפנים מה שהקשיתי עוד על דבריו כמ"ש כן בשם הראב"ד ז"ל ולכאורה נראה דשיטת הראב"ד ז"ל להיפך אח"ז ראיתי שהרב מהרי"ט ז"ל מפרש סוגית הש"ס כמו שכתבתי:

1 תוספות על קידושין פתח ↗

2 כתובות פתח ↗

מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ חָצֵר בַּדֶּרֶךְ וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לְשׁוּם נִישּׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבָּתָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, מֵתָה — בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

5 תוספות על כתובות פתח ↗

רב אסי אמר אף לתרומה - פי' בקונטרס דקסבר רב אסי דטעמא דאין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה כדעולא שמא ימזגו לה כוס וכיון שמסרה תו ליכא למיחש וקשה לר"י דאפי' עולא דמפרש טעמא דמשנה ראשונה שמא ימזגו לה כוס למשנה אחרונה מודה דטעמא משום סימפון וע"כ רב אסי איירי לפי משנה אחרונה דאמתני' קאי ומפקה מתני' ממשנה ראשונה מדקתני לעולם ועוד דאיתותב מברייתא דלקמן ולא משני ההיא כמשנה אחרונה ונראה לר"י דטעמא דרב אסי משום סימפון ומשמסרה תו ליכא למיחש דמסתמא בדקי לה וקשה דרב אסי חייש לסימפון בהגעת זמן טפי מבמסר האב לשלוחי הבעל ובפ' אע"פ לקמן כתובות דף נח. אמרי' איפכא דקאמר מאי בינייהו בין למאן דאמר משום סימפון בין למ"ד משום שמא תשקה איכא בינייהו קיבל מסר והלך פירוש מסר האב לשלוחי הבעל דלמאן דאמר משום סימפון איכא אע"ג דבהגיע זמן לא חיישינן לסימפון למשנה ראשונה ואור"י דודאי סברא הוא דבמשנה אחרונה דחיישינן לסימפון בהגעת זמן כל שכן במסר כדאמרינן התם אבל הכא רב אסי מתניתין דחקתיה דקתני הרי היא ברשות הבעל דמשמע לגמרי אפילו לתרומה ועוד אור"י דמצינו לפרש דאיכא בינייהו למאן דאמר סימפון ליכא דבמסר לא חיישינן לסימפון ולמאן דאמר שמא ימזגו איכא דחיישינן שמא תשקה לשלוחי הבעל ובקונטרס לא פירש התם כן:

9 תוספות על שבועות פתח ↗

מה כלים שנים אף כסף שנים. וא"ת היכי דריש בסוף שמעתין לשמואל לכך יצאו כלים למה שהן הא אצטריך למה כלים שנים וי"ל כדפי' הקונטרס דדריש מדלא כתיב כספים ומה שפירש בקונטרס לקמן דאי הוה כתיב כספים הוה שמעינן תרוייהו שנים ודבר חשוב אין נראה דבלא יתורא לא הוי משמע מכספים אלא ב' פרוטות כמו קדושי אשה שמתקדשת בפרוטה אף על גב דבפ"ק דקדושין דף ד: ודף יא: ושם גמר לה קיחה משדה עפרון דכתיב ביה כסף אלא הו"ל למכתב כסף או כספים א"נ כסף או חפצים והוה ידעינן שנים ודבר חשוב מיתורא דכסף ומדכתב כלים דרשינן יצאו כלים למה שהן וא"ת לרב דמוקי דכסף לכפירה הוא דאתא מנ"ל דבעינן דבר חשוב וצ"ל דכולה מכלים דריש ונפקא ליה דבר חשוב מכלים דאפילו מחט שאין בה שוה פרוטה מ"מ חשיבות גדול יש בו שראוי לעשות בו מלאכה גדולה ואית ספרים דגרסי הכא מה כלים דבר חשוב כו' אע"ג דאליבא דשמואל קיימא דדייק קראי כותיה ובסמוך אמר לשמואל אי כתב כלים ולא כתב כסף ה"א מה כלים שנים וכו' אבל דבר חשוב לא בעינן י"ל דודאי מכסף ילפינן דבעינן שיהא בכלי שוה פרוטה דלא תימא גזירת הכתוב היא בכל הכלים אע"פ שאין בהן שוה פרוטה וה"נ אמרינן בירושלמי דטענו שתי מחטין צריך שיהא שוין ב' פרוטות שתהא הכפירה פרוטה וההודאה פרוטה והדר מקשינן כסף לכלים להצריך כסף יותר מפרוטה דמה כלים דלאו כל דהו אלא כלי חשוב אף כסף לאו כל דהו אלא כסף חשוב דהיינו מעה שבכך יש בו חשיבות והשתא אין צריך להגיה אף כל דבר חשוב כמו שהגיה הקונטרס משום דשמואל אית ליה יצאו כלים למה שהן ושפיר גרסי' אף כלים דבר חשוב דבכלים נמי בעינן שיהא שוין שתי פרוטות ולמה שהן דקאמר היינו אע"פ שאין שוין שתי מעות וכן היה גירסת רבותיו בפ"ק דקדושין שם ושם ד"ה והרי הארכתי:

10 רש"י על קידושין פתח ↗

14 בכורות פתח ↗

וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר, שֶׁהִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה בְּכֶסֶף צוֹרִי, וּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמֵזִיד — קִידֵּשׁ!

« פני יהושע על קידושין י׳ ע״ב פני יהושע על קידושין י״ב ע״א »