מאירי על סוכה ח׳

1 ואח"כ גלגלו בה דבריהם של דייני קיסרי שאמרו עיגולא דנפיק מגו ריבועא רבעא ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא ולדעתי לא הוזכרו בכאן דבריהם להעמיד דבריו של ר' יוחנן כדעת שמועתם שאילו כן היינו אומרים ר' יוחנן כדייני קסרי אמרה על הדרך שאמרוה כן בעירובין פרק חלון ע"ו ב' שלא מצאו שם צד להעמיד דבריו אלא על דעת דייני קסרי אבל בכאן לא הוצרכו לכך שהרי דבריו של ר' יוחנן כבר נתיישבו בכדי צרכם אלא שעל ידי גלגול הביאו דבריהם ואין ביאור דבריהם בהיקף החוט הסובב בריבוע או בעיגול אלא בענין התשבורת ופי' דבריהם עיגולא דנפיק מגו ריבועא שהוא ריבעא ר"ל שיש לו תוספת רביע בריבוע החיצון וכמו שאמרו כמה מרובע יתר על העיגול רביע אם אתה מרבעו מבפנים יהיה המרובע התיכון בשבורו חצי המרובע החיצון בשבורו והוא ענין רבועא מגו עיגולא פלגא כלומר חצי המרובע העליון שכשאתה גורע מן המרובע החיצון רביעית שהוא יתרון המרובע על העיגול ויתרון העגול על המרובע שבתוכו תמצא שיעור המרובע הפנימי חצי שיעור המרובע החיצון והגע עצמך שהמרובע העליון שש עשרה כשאתה בא לשבר העיגול אתה מוצאו שנים עשר וכשתבא לשבר המרובע התיכון אתה מוצאו שמנה ומה שאמרו ולא היא חוזר למה שאמרו עיגולא דנפיק מגו ריבועא ריבעא ואינו כל כך כמו שנבאר בסמוך ואע"פ שלדעת ר' יוחנן אין החשבון מכוון כל כך שהרי על דרך האמת לפי חכמת התשבורת כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחים ועוד שביעית טפח וכן שכל אמתא בריבוע יתר מאמתא ותרין חומשי באלכסונא מ"מ לא נאמרה אלא בדרך מדידה וכל שהוא במדידה אין הכיוון מצוי בו כל כך כדי לדקדק בהם בדבר מועט אבל דייני קסרי שדקדקו הרבה בדבריהם ועל פי חכמת התשבורת ואעפ"כ לא דקדקו הדברים ולא כיונו החשבון מכל וכל אמרו עליהם ולא היא דהא חזינן דלא הוי כולי האי והוא שידוע בחכמת השיעור שהעיגול י"א חלקים מי"ד במרובע החיצון והמרובע התיכון שבעה חלקים מי"א בעיגול אבל המרובע התיכון חצי המרובע החיצון בדקדוק שהרי כשתעריך שבעה אל אחד עשר ואחד עשר אל ארבעה עשר יצא לך אל ארבעה עשר שהוא החצי והרבה מפרשים עשו דבריהם של דייני קסרי סובבים על דבריו של ר' יוחנן ומפרשים את דבריו והבינום בדרכים אחרים עד שהעמידו את דבריהם בשבוש ותמהים עליהם היאך נשתבשו כל כך וטרחו ליישב דבריהם כפי כחם ואין צורך בכך וכבר ביארנו עיקרי דבריהם בשמועה אחרת כיוצא בה במסכת עירובין פרק חלון:

2 שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו שכך היה דרכם כדי להצניע קדרותיהם בפנימית ולעשות מלאכתם בחיצונה ולהוציא בה קדורותיהם למכור הפנימית אינה סוכה ואם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה אע"פ שאין אנו אחראין לסוכה לשם חג כמו שיתבאר מ"מ אינה עשויה לצל אלא לדירה והרי הוא בית וחייבת במזוזה ולמדת שכל סוכה העשויה לדירה ולא לצל אע"פ שמסוככת כהלכתה אינה סוכה החיצונה סוכה שהרי ודאי אינה עשויה אלא לצל לצאת ולבוא שם התגרים ואין צורך לסתרה שהרי סוכה ישנה כשרה כמו שיתבאר ומעתה אף היא פטורה מן המזוזה שסוכת החג בחג פטורה מן המזוזה כמו שביארנו בראשון של יומא ושמא תאמר תהא כבית שער לפנימית ותהא קרויה דירה מצד הפנימית ותתחייב במזוזה טעם הדבר משום דלא קביעא כלומר שאף הפנימית אינה קבועה כל כך שתהא ראויה להיות לה בית שער וי"מ על החיצונה אלא שזה עיקר:

3 ויש שואלין בה והלא בראשון של יומא אמרו יכול אפילו בית שער אכסדרא ומרפסת יהיו חייבים במזוזה תלמוד לומר ביתך פירשו גדולי הרבנים כאן מדאורייתא כאן מדרבנן וי"מ שזו שבמסכת יומא פירושו בית שער של אכסדרא ושל מרפסת והוא הדין לבית שער של חצר אבל בית שער של בית חייב וכן כתבוה גדולי הדורות שלפנינו ובמסכת מנחות אמרו בית שער אכסדרא ומרפסת חייב אלא שפירשוה גדולי הפוסקים בשאכסדרא ומרפסת פתוחים לבית:

4 סוכת גנב"ך ר"ל של גוים שעשאוה בימות החמה להגין עליהם וכן סוכת נשים סוכת בהמות ר"ל העשויה לבהמות וכן סוכת כותיים שעשאוה להגין עליהם כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה ר"ל עשויה לצל ולא לשם דירה או לצניעות בעלמא ואע"פ שלא נעשית לשם סוכת מצוה שהרי אין אלו חייבים בה אין לנו אלא שתהא עשויה לצל וכן סוכת רקב"ש ר"ל של רועים שעשאוה בשדה מפני השרב ושל קייצים והם שומרי קציעות השטוחים בשדה ושל בורגנין ר"ל שומרי העיר ושל שומרי פרות ותבואות שבשדות אע"פ שאין סוכות אלו קבועות ואינן עשויות אלא לשעה שהרי פעמים שומרים כאן ופעמים כאן כל שמסוככת כהלכתה ר"ל שעשויה לצל כשרה ואין לפרש מסוככת כהלכתה לצלתה מרובה ושאר דיני הסכוך שזו פשוטה היא ולא הוצרכה לאמרה אלא שתהא עשייתה לשם צל: