מאירי על סוכה י״ז

1 המשנה השמינית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר בית שנפחת וסכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמות פסולה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה אמר הר"ם גם זה עקר גדול ראוי לשמרו כי כשיש מראש הדופן עד גג הסוכה פחות מארבע אמות וביניהם בנין או סכך פסול נראה כאלו ראש דופן עקום ומגיע בסכך הכשר וזהו הענין שנאמר עליו דופן עקומה והיא הלכה למשה מסיני וסוכה גדולה הוא שישאר באמצע הסוכה סכך כשר שיש בו שבעה על שבעה וכבר נתבאר לך כי דין דופן עקומה בארבע הרוחות ואכסדרה הוא מקום לפני הבתים ומוקף משלש רוחותיו והביא אלו השלש הלכות ללמדך כי דופן עקומה דינו בו על איזה שיהיה בין הבתים שאותן הכותלים נבנו לבית או לחצר הבית שאותן הכותלים לא נתכוונו בהן שיהיו כותלים לתקרה שמקרין חצר הבית אבל נבנו לשמור הבית מן הדרך שהולכין בה רבים או בסוכה גדולה שמבדיל סכך פסול בין הדפנות ובין סכך כשר ושמור זה הלשון וזכרהו והוא אמרם סכך פסול מן הצד פוסל בארבע אמות באמצע פוסל בארבעה טפחים כמו שנתבאר בזה הפרק:

2 אמר המאירי בית שנפחת ר"ל שנפחת גגו באמצע רחוק מן המחיצות לכל צד וסיכך על אותו הפתח ונמצא מה שנשאר מן הגג שהוא סכך פסול מפסיק בין הדפנות לסכך הכשר אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה פחות מכן כשרה מדין דופן עקומה שאומרין דופן עקומה אף לכמה רוחות וכן חצר המוקפת אכסדרא כגון שיוצאין גזוזטראות מן הכותלים לפני פתחי העליות ותקרה עליהם סביב לארבע רוחות החצר או לשלש רוחות החצר לקצתם שלא היה דרכם לעשות אכסדרא ברוח שבו נכנסין לחצר והאויר נשאר באמצע סיכך על אותו אויר בשפתות האכסדרא ונמצאת תקרת האכסדרא מפסקת בין הכותלים לסיכוך וסתם אכסדרה שתי רוחות של ארך הבית קצרות בפחות מארבע אבל אותה היוצאה בכותל אמצעי רחבה הרבה עד שאין כותל אמצעי משמש לסוכה ועליה אמרו שאם יש בה ד' אמות פסולה ואין צריך לומר אם היה כן בכולן וכן סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו והסכך כשר באמצעה:

3 זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

4 זה שביאר במשנתנו בשלשה מינין ר"ל בית ואכסדרא וסכך פסול כולם לצורך נשנו שאם לימדה בבית ולא באחרות הייתי אומר בית הוא דמחיצות דידיה לבית עבידן ואחר שנעשה הבית סוכה ראוי לדון כותלי הבית כדפני הסוכה על ידי עקום אבל אכסדרא דסוכה באכסדרא וכותלים דבית אין ראוי לדונם כדופני הסוכה קמ"ל ואף בשלימד את שתיהן הייתי אומר דוקא באלו שהדבר המפסיק הוא ממין סכך כשר אבל סכך הפסול לא קמ"ל וא"ת לשנות האחרונה ולא הוצרכו הראשונות זו ואין צריך לומר זו קתני כלומר לא סוף דבר בזו אלא אף בזו:

5 סכך פסול באמצע פוסל בארבעה טפחים שכל שהוא מקום חשוב חולק ומפסיק בנתים והרי הוא פסולה אא"כ יש משפת הסכך פסול להלן לאיזה רוח שיעור סוכה בשלש דפנות כגון שיש לסוכה ארבע דפנות ויש שיעור סוכה משפת הסכך פסול לאיזה צד אבל סתם סוכה שאין לה אלא שלש דפנות כשאתה חולק את הסוכה אע"פ שיש שיעור סוכה בחלק ממנה הרי הופקעה משם דופן אחת ומתוך כך פסולה פחות מארבעה כשרה וישנין תחתיו ויש אומרין שאין ישנין תחתיו אלא בפחות משלשה וממה שאמרו למטה זה מצטרף וישנין תחתיו ר"ל סכך פסול פחות משלשה אלמא הא בשלשה אין ישנין ומ"מ י"מ בה דרבותא אשמעינן שאף בסוכה שלא נשאר מן הסכך פסול ואילך שיעור סוכה הואיל והוא פחות משלשה ישנין תחתיו וכך כתבוה גדולי הדורות:

6 מן הצד בד' אמות פסולה כל שלא נשאר משפת סכך הכשר ולאיזה צד הכשר סוכה בשלש דפנות פחות מכן כשרה אלא שאין ישנין תחתיו כל שיש בו ארבעה או אף שלשה לדעת שניה ודבר זה בגדולה אבל בקטנה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה שהרי לא נשאר כשר אלא ארבעה פחות מכן כשרה שהרי ארבעה ומשהו מן הכשר ופחות מארבעה שמהם לכותל מצטרפים מתורת לבוד וישנין תחתיו אבל אויר בין בסוכה גדולה בין בקטנה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה אא"כ נשאר משפת האויר לאיזה צד שיעור סוכה בשלש דפנות פחות מכן כשרה מתורת לבוד שדין לבוד נאמר אפי' באמצע ומ"מ אין ישנין תחת אויר והוא שאמרו בגמ' לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה והקשה פשיטא לא יהא אלא אויר פחות משלשה מי פסיל אמר ר' אבא זה מצטרף וישנין תחתיו וזה מצטרף ואין ישנין תחתיו כלומר סכך פסול בפחות משלשה מצטרף לכשר לישן תחתיו אויר פחות משלשה מצטרף לכשר ואין ישנין תחתיו ומ"מ גאוני ספרד דחאוה ופסקו שכל פחות משלשה אף באויר ישנין תחתיו:

7 היה שם אויר פחות משלשה וסכך פסול סמוך לו בפחות משיעור פיסולו בקטנה פסולה שהרי אויר וסכך פסול שיעורם שוה אצל קטנה וכל ששיעורם שוה מצטרפים ולא עוד אלא שאין כאן סוכה כלל שהרי אין כאן אלא ארבעה בהכשר בגדולה כשרה שאין מצטרפין זה לזה הואיל ואין שיעורם שוה וגדולה לענין זה הוא כל שנשארו שם ארבעה ומשהו של סכך כשר שכשתדינהו בלבוד כשר:

8 זה שביארנו באויר שפוסל בשלשה וסכך פסול באמצע בארבעה יש אומרים שלשה על שלשה וארבע על ארבעה אע"פ שאינו חולק את הסוכה על פני כל ארכה ואע"פ שאמרו בסוגיא זו מה לי אתפלג בסכך פסול מה לי אתפלג בסכך פסול ואויר ולשון אתפלג מוכיח שחולק את הסוכה לשנים אפשר שעל שם השלשה או הארבעה שהוא חולק אומר בהם לשון חלוקה ויש חולקין לומר שאין שיעור שלשה או ארבעה נאמר אלא לרוחב אבל מ"מ אינו פוסל אא"כ אותו רוחב של אויר או סכך פסול נמשך על פני ארך כל הסוכה וחולק אותה לשנים עד שנשארת בלא שלש דפנות וכשתתבונן בה יפה הכל לפי גודל הסוכה וקטנותה ומנין דפנותיה וכלל הדברים שכל שמשפת הסכך ולהלן לאיזה צד נשאר שיעור סוכה קטנה בשלש דפנות כשרה וכל שאינו כן פסולה:

9 זהו עיקר הפסק בשמועה זו ויש פוסקין בסכך פסול שאינו פוסל אף באמצע אלא בארבע אמות וכדעת רב ומשום דהלכתא כרב באיסורי ודברים זרים הם ואף הראיה אינה כדאי שאף בישיבה של סורא היו מחליפים של רב לשמואל ושל שמואל לרב:

10 שיעור הבגד להיטמא למדרס שלשה טפחים על שלשה טפחים ולא אמרו בו שלש אצבעות על שלש אצבעות אלא לטומאת מת ושאר הטומאות ודבר זה בבגד צמר או פשתים אבל שאר מיני בגדים אף לשאר טומאות שיעורן בשלשה טפחים השק שיעורו לכל טומאה בארבעה על ארבעה והעור בחמשה על חמשה והמפץ והוא שאורגים אותו מן החבלים ומן הגמא ששה על ששה פחות מכן טהורים חסר שיעורו של אחד מהם והשלימו באחד מן האחרים החמור מצטרף עם הקל אבל לא הקל עם החמור כיצד היו שם שני טפחים מן הבגד וחיבר בו טפח מן השק אינו חיבור והרי זה טהור היו לו שלשה מן השק וחיבר בו טפח מן הבגד הרי זה מקבל טומאה ואע"פ שאין שיעורם שוה מצטרפים זה עם זה הואיל וכל טפח בפני עצמו ראוי ליטמא באיזו טומאה והוא מושב הזב וכדתנן המקצע מכלן ר"ל מאיזה מהם טפח על טפח למושב טמא שלא נתנו שיעורין אלו אלא למשכב ואע"פ שטפח על טפח בפני עצמו אף למושב אינו ראוי מ"מ ראוי ליטלו על גבי החמור ר"ל לעשותו טלאי על גבי מרדעת של חמור בכנגד מקום מושבו וכן התבאר במקומו שהמקצע אחד מהם לאחיזה ר"ל שיאחוז בידו כדרך שעושין קוצצי תאנים שלא יזוקו אצבעותיהם טמא והוא שלא יהא פחות משלוש על שלש: