1ריאה שקרומותיה קיימים אלא שנימוח כל מה שבתוכה עד שהיא נשפכת מסופה לראשה ומראשה לסופה חותך את הריאה ובודק בסמפונות אם סמפונותיה קיימים כשרה ואם לאו פסולה כמו שיתבאר במקומו וכיוצא בו באתרוג שהקליפה בריאה וקיימת אלא שנימוח כל מה שבתוכו ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו לשיטת גדולי המפרשים שמכשירין בנקב שיש בו חסרון עד כאיסר נוקב בו בפחות מכאיסר עד שיראה קנוקנות שבמוח האתרוג מבפנים אם קיימים כשר ואם אינם קיימים הדבר בספק שמא מתוך שהאויר שולט בו הדר ובריא שכל שהחולי מחמת לחות ועיפוש המסריח אויר מועיל בו ולשיטתנו שאנו פוסלין בכל נקב שיש בו חסרון אין כאן תקון שבנקב משהו שבלא חסרון אי אפשר לבדוק ואם שיחתכוהו מצדו האחד וירחיבהו ויחזור ויסגיר הרי נסדק פסול הלכך על כל פנים מחזיקין אותם בשאין קיימין ומתוך כך הדבר בספק ומן הטעם שכתבנו שמא מתוך שהאויר שולט בו חוזר ומתרפא אבל כל שאין קליפתו בריאה אפי' תפח בלא סרח או סרח בלא תפח פסול בודאי וכן שלוק והוא המבושל הרבה במים רותחין והמבושל והוא שמבושל במים כהלכתו או כבוש בחומץ או בחרדל פסול:2היה לבן מנומר פסול היה עגול ככדור פסול והתיום פסול והוא שני אתרוגים תאומים ביחד וגדולי המחברים מכשירים בו אתרוג הבוסר הואיל ולא נגמר בישולו פסול ואי אפשר לפרש שהוא קטן בשיעורו כפול הלבן ועל דרך מה שאמרו הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן שא"כ מאי איריא משום בוסר תיפוק ליה משום שיעורא דהא פחות מכביצה הוא אלא ודאי לא נאמר הוא בוסר הוא פול הלבן אלא בפירות שאינם גסים כל כך שהרי בגפנים נאמרה לענין מה שאמרו שמשחל עליו שם פרי אסור לקצצו בשביעית לצורך עצים דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד ואמר עליה הגפנים משיגרעו ר"ל שיגדילו קצת ויזחילו מהם משקה מלשון כי יגרע נטפי מים שבשיעור זה יצא מכלל סמדר ונכנס לכלל בוסר ועל זה אמרו הוא בוסר הוא גירוע ושיעור גסותו כפול הלבן שהוא מין קטנית דק ביותר אבל אתרוג שהוא גדול לפעמים הוא בכביצה והוא עדיין בוסר ופסול לדעת ר' עקיבא ויש פוסקים פסקו כמותו ומ"מ גדולי המחברים מכשירים כחכמים אחר שיש בו שיעור וכן נראה ומדין יחיד ורבים הלכה כרבים:3פירות שאין ראויים לאכילה אינם חייבים במעשרות עד שיגדילו ויהא שם אוכל עליהם שנאמר מפרי העץ ושיעור זה שבו נעשה אוכל הוא נקרא עונת המעשרות אבל פירות הראויים בקטנם כגון קשואים ומלפפונות חייבים בקטנן תפוחים ואתרוגים אף בקטנן חייבים משנתעגלו ונעשו בצורת תפוח ואתרוג ואע"פ שאתרוג מיהא אין בני אדם מוציאין אותו לזריעה ר"ל שהזורע גרעינין שבתוכו אינם צומחים עד שיגמר בישולם מה שאין כן בתפוחים שהזורעם אף קודם גמר בישולם צומחים הם אין מדקדקים בכך:
