1מאחר שנאסרו הבמות אף לאחר חורבן אתה למד שאין מקריבין בבית חניו בזמן הזה אף לדעת האומר שלא לשם ע"ז נבנית אלא לשם שמים וחניו זה היה בנו של שמעון הצדיק ואחר שחרב בית המקדש בנה במה להקריב עליה קרבנות והיא היתה נקראת בית חניו ונחלקו בה במס' מנחות יש אומרים שלשם שמים בנאה ויש אומרים שלשם ע"ז בנאה ואף לדעת האומר שלשם שמים בנאה אסור להקריב עליה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד ליאסר בבמות כמו שכתבנו:2לענין ביאור זה שאמרו בקדושה ראשונה אם קדשה לעתיד אם לאו תנאי היא ומדתנן אמר רבי אליעזר שמעתי שהיו בונין בהיכל פירושו בבית שני לומר שתכף שעלו מבבל התחילו בבנין ההיכל ועשו קלעים במקום כותלים להיכל ולעזרות שאלמלא הקלעים לא היה שם ציור פתח ולא היינו קורין בו פתח אהל מועד ולא היה אפשר להם להקריב עד שיגמר הבנין והרי מצינו בספר עזרא שהם התחילו להקריב בימי כורש מיד והבנין לא נגמר עד עשרים ושתים שנה ומתוך כך היו בונין קלעים להיכל ולעזרות אלא שבהיכל בנו הכותלים חוץ לקלעים והיו כונסין הקלעים לתוך גבול ההיכל ובעזרה היו בונין מבפנים ומשמע מ"מ מאחר שהוצרכו לקלעים שבלא קלעים לא הותר אלמא קדשה ראשונה לא קדשה לעתיד ור' יהושע העיד ששמע שמקריבין בלא בית ואוכלין קדשי קדשים ואע"פ שאין קלעים וקדשים קלים ומעשר שני ואע"פ שאין חומה דאלמא קדושה ראשונה קדשה לעתיד ומ"מ הקשה שמא אף ר' אליעזר סובר שקדשה לעתיד ולא בא ללמד ענין קדושה ראשונה אם קדשה אם לא קדשה אלא שהגיד מה ששמע ומה שאמר שקלעים היו עושין לא לצורך בנין אלא לצניעות בעלמא ומ"מ תדע שבמסכת חגיגה ג' ב' אמרה ר' אליעזר בהדיא ר"ל שלא קדשה לעתיד ובכאן לא העלו בה אלא שמזו אין ללמוד כן ויכול היה להביאה מר"א דהתם ור' יהושע דהכא אלא שמאחר שאינם בשמועה אחת לא רצה להביאה והביאוה ממה שאמר באחרון של ערכין בענין בתי ערי חומה שמנו שם קצת עיירות לומר שהיו מוקפות חומה מימות יהושע וישנן בדין בתי ערי חומה ואמרו שם אמר ר' ישמעאל למה מנו את אלו כלומר שהרי הרבה היו שם כדכתיב ששים עיר וכו' וכמו שאמרו שם במשנת המיני' וכן כל כיוצא בהם אלא שכשעלו מן הגולה מצאו את אלו בקיומן וקדשום מתחלה אבל הראשונות לא מצאו בקיומן ולא קדשום אלמא לקדשה מתחלה היו צריכין אלמא קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד:3ומקשינן בה ממה שראינו לר' ישמעאל עצמו בברייתא אחרת שקדשה לעתיד וכדקאמר קדשום הא אמרת לא צריך קדושי וכדקא מסיים למילתא לא אלו בלבד אלא כל שיעלה בידך שהיא מוקפת מימות יהושע כל הדרכים האלו בה ר"ל שלוח מצורע וחליטת הבית לסוף שנה וקריאת מגלה בט"ו והעמיד' אתרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל אי נמי דחדא מינייהו ר' אליעזר בר' יוסי אמרה דאמר אשר לו חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן שלא בטלה קדושתם מחמת החורבן שקדושה ראשונה קדשה לעתיד והיינו תנאי לענין דברים אחרים אמ' במקום אחר בכלל ארץ ישראל שקדושה ראשונה שבימי שלמה לא קדשה לעתיד ומותר לזרעה בשביעית ופטורה מן המעשרות וכן שהוצרכה להתקדש בימי עזרא וקדוש האמור בארץ אינו בתודות ושיר שאין קדוש תודות ושיר אלא בתוספת העיר והעזרות אלא קדוש במאמר ובחזקה שמחזיקין בה בתורת ארץ ישראל אבל קדושה שבימי עזרא קדשה לעתיד לענין שאין צריכה עוד קדוש וגדולי המחברים כתבוה אף לענין זריעה בשביעית וחיוב מעשרות והוא שאמרו קדושה ראשונה ושניה יש להם שלישית אין להם:4הרבה סוגיות מתחלפות בתלמוד בענין קדושה ראשונה קצתן נראה מהם שלא נתקדשה לעתיד וקצתם נראה מהם שנתקדשה לעתיד ונתחבטו בפירושם הרבה מפרשים מהם שכתבו שירושלם והמקדש נתקדשו לעתיד אבל שאר הארץ לא וכן כתבוה גדולי המחברים ויש להקשות עליהם ממה שאמרו בסוגיא זו למה מנו חכמים את אלו וכו' ונמנית ירושלם בכלל אלו במסכת ערכין ואע"פ שאמרו שם תרי ירושלם הוו אין ראוי לסמוך בכך שאף הוא לא אמרה דרך ידיעה אלא דרך ספק וכדקאמר מי לא אמר רב יוסף תרי קדש הוו הכא נמי תרי ירושלם הוו אלא שמ"מ חזרו ותרצו שם דלאו ירושלם ממש קאמר אלא כל שהיא כעין ירושלם ר"ל שמוקפת חומה מימות יהושע ולפי מה שכתבנו נתרץ הקושיות לענין חלוק דברים ר"ל שיש דברים שאצלם נתקדשה כל הארץ לעתיד כגון איסור במות ויש דברים שלא נתקדשה בהם לעתיד כגון זריעה בשביעית ושאר דברים על הדרך שכתבנו הרי קדושה שניה נתקדשה לכל על דעת גדולי המחברים או שמא הם סוברים בברייתא שניה שנאמר בה מצאו את אלו ומנאום ולא נאמר בה וקדשום מאחר שכתבנו לדעת גדולי המחברים שירושלם ומקדש נתקדשו לעתיד לכל דבר מקריבין במקום בית המקדש אע"פ שאין שם בית בנוי ולא פתח אהל מועד ואוכלין קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חריבה ואינה מוקפת מחיצה ואין שם קלעים וכן אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלם אע"פ שאין שם חומה שקדושה ראשונה קדשה לעתיד במקום ירושלים ומקדש וכן כתבוה הם בפירוש לענין בתי ערי חומה הולכין אחר היקף חומה שמימות יהושע בשעת כבוש הארץ וכל שלא הוקפה באותה שעה אע"פ שהוקפה אח"כ הרי הוא כבתי החצרים וכן אם הוקפה בימות יהושע אע"פ שאין לה עכשו הרי היא כמוקפת כמו שבארנו למעלה ולאחר שגלו בטלה קדושת הארץ לענין זה שלא נתקדשה לעתיד אבל קדושה שניה נתקדשה לעתיד לענין בתי ערי חומה ולענין כל הדברים כמו שביארנו:5כבר בארנו לדעת שאר מפרשים שאין חלוק בין ירושלם ומקדש לשאר ארץ ישראל ואף ירושלם ומקדש לא נתקדשה אלא לענין אסור במות ומעתה אין מקריבין כשאין בית וכו' וגדולי המפרשים כתבו שאף בקדושה שניה לא נאמרה אלא לשאר ארץ ישראל אבל ירושלם ומקדש יודע היה עזרא שעתידין הם להשתנות ולהתקדש בכבוד עולמי והנכנס עכשו לשם אין בו כרת וכן יראה שלא לאכול מעשר שני במקום שאין חומות ממה שכתבנו בב"מ פרק הזהב נ"ג ב' בסוגית מחיצה לאכול ומחיצה לקלוט:6ונשלם ביאור המשניות שבאו הנה על ידי גלגול אדר ראשון ואדר שני וחזרה הגמרא לאכסניא שלה לדרוש באגדת אחשורוש ונאמרו בה קצת דברים שאנו צריכין לכתבן ואלו הן מדת הצניעות משובחת עד למאד ובנשים משובחת ביותר כלל גדול אמרו כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה בנים הגונים ותלמידי חכמים ראויים להיות מלכים או נביאים מנא לן מתמר דכתיב ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה חשבה לזונה אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה רצונו לומר שהיתה מתנהגת בצניעות יתירה לא הכירה עכשו ויצאו ממנה אמוץ ואמציה ומסורת בידינו אמוץ ואמציה אחין הוו ושניהם מזרע דוד אמציה מלך ואמוץ נביא ודרך צחות אמרו בשכר צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר:
