מהר"ם על יבמות נ״ח

1 ד"ה דהני תנאי וכו' עד וי"ל דלצדדין קתני אוכלת משלו לאחר מיתה וכו'. פי' דמחיים אינה אוכלת משלו דאין לה מזונות כיון דלא תתעכב אצלו ויגרשה אבל אם מת ולא גירשה יש לה מזונות כל ימי אלמנותה בתנאי כתובה כשאר אלמנה דהכא ליכא למיגזר דלמא תתעכב אצלו ואוכלת בתרומה מחיים וצ"ל הא דקאמר ואוכלת בתרומה אינו ר"ל מתרומה שלו דהא אין לה מזונות מחיים אלא ר"ל דמותרת לאכול בתרומה בין דידיה בין דאחריני:

2 ד"ה אימר דאמר ר"מ וכו' גם מכאן וכו'. כתבו כן משום דלקמן בסמוך בסוגיא דכהן גדול שקידש הקטנה ובגרה תחתיו מפרש ר"י באופן דנשמע מינה דחשיב משתמרת לביאה פסולה אפילו היכא שהקדושין היו בהיתר לכך כתבו התוס' האי לישנא משמע כן מדקאמר אימר דאמר ר"מ וכו' מדאורייתא וכו' דרבנן מי אמר ולא אמר אימר דאמר ר"מ היכא דהקדושין היו בעבירה אבל היכא דלא הוו בעבירה מי אמר: