מהר"ם על יבמות ק״ד

1 תוד"ה סנדל של ע"ז עד ותימה דאמרינן בסוף כיסוי הדם וכו' וי"ל דהתם באשרה של ישראל. פירוש דהתם איתא נמי לולב של אשרה לא יטול ומפרש אם נטל לא יצא לכך נקטו התוס' דהתם באשרה של ישראל:

2 בא"ד ומשני התם באשרה של משה. כלומר אותן האשרות שמצאו ישראל בא"י דהוו ע"ז של ישראל דלית להו בטול כדכתיב ואשריהם תשרפו באש וכתותי מכתת שיעוריה כן פירש הר"ן שם והשתא אתי שפיר שכתבו התוס' הכא דכי האי גוונא משני בפ' לולב הגזול וכו' אבל רש"י פי' שם קצת בע"א:

3 תוד"ה והא אמרי דבי ר' ינאי וכו' עד אבל גבי גט וכו' ומחשבתו ניכרת וכו' נ"ל להגיה דמחשבתו ניכרת וכו' וכן בסה"ד אך שראוהו שלא קלקל ואם אין מחשבתו וכו' נ"ל להגיה ושם אין מחשבתו או וגם אין מחשבתו וכו':

4 ד"ה דא"ר זירא וכו' אבל סתם בלא מנחה לא משמע קביעות בחד מנא וכו' כצ"ל: