מהר"ם על יבמות נ״א

1 תוס' ד"ה עדיפא ממאמר וכו' עד וביאה פסולה תופסת אחר מאמר אותו צד עצמו שתפס המאמר וכו'. הוצרכו התוס' לפרש כן ולא פירשו כפשוטו שהמאמר אינו תופס בכולה ולכך אתיא הביאה ותופס השיור משום דא"כ שהביאה תופסת שיעור יותר ממאמר א"כ יהיו הדברים סותרים זה את זה שהרי אחר כך אמר דמאמר אחר הגט קני לכולה שיורי דגט וביאה אחר גט לא קני לכולה שיורי דגט א"כ ש"מ שמאמר עדיף מביאה לענין תפיסה ולכך פירשו התוס' דאין ה"נ דלענין שיעור תפיסה מאמר תופס יותר מביאה כדאמר בסוף שהרי הביאה אינה קונה לכולה שיורא דגט והא דיש ביאה אחר מאמר היינו שתופס אותו צד עצמו שכבר תפס המאמר מטעם דביאה הוי דאורייתא לא משום שהביאה תופסת שיעור יותר וק"ל:

2 בא"ד ובקונטרס פי' דאילו ביאה אחר גט וכו' דיש ביאה אחר ביאה פסולה וכו'. בספרים שלנו לא נמצא כן בפרש"י:

3 תוס' ד"ה בן עזאי אומר וכו' עד ולהכי נקטיה אמתניתין דעשה מאמר וכו' לפרושי דעלה קאי וכו'. ר"ל דלהכי לא נקטי' אסיפא דמתניתין בין יבם א' ושתי יבמות ובין ב' יבמין ויבמה אחת ונקטי' ארישא דכיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו ראי נקטי' אסיפא דבין שני יבמין לא הוי ידעינן אאיזו חלוקה קאמר דלא כבן עזאי אי אמאמר בזו ומאמר בזו או מאמר בזו וגט לזו או מאמר בזו ובעל את זו דהא כמה חלוקים במתניתין להכי נקטי' ארישא מאמר בזו וכו' לפרושי דעל חלוקה זו דמאמר בזו ומאמר בזו קאי הא דקאמר מתניתין דלא כבן עזאי דהיינו אמאמר אחר מאמר אבל על כל פנים לא אדין דשתי יבמות ויבם א' קאי אלא אשני יבמין ויבמה אחת דקאי נמי אדין דמאמר אחר מאמר דרישא וק"ל ונראה דגירסת התוס' לא היה כגירסת הספרים שלנו דכתוב בהן אחד יבמה אחת אחד שתי יבמות דלא כבן עזאי אלא גירסת התוס' עשה מאמר בזו ומאמר בזו וכו' דלא כבן עזאי וכו':