חורב תקל״א

אולם יען למצב האישות שני יחוסים : א האגודה אחת של האיש והאשה, להתאחד אל תכלית החיים. ב ההגעה אל התכלית ההיא בהשתתפותם יחד בפעולתם אמונה ע״י ״הבית״ אשר יכוננו למו, לכן גם פי שנים הוא בדבר התכוננות ״האישות״ ע״י ״קדושין״ וע״י ״נשואין״. קדושין — התקדשות, וביחוד הבדלה והתמכרות מקודשת, להיות האשה מוכנת ומזומנת להנשא לאיש, וזאת תכונו את האגודה העצמותית של האיש והאשה — נשואין — התנשאות, הלא היא הכניסה של האשה בבית הבעל, להתנשאות אל מצבה, למלאות עמה יחד באגודה אחת את תעודת החיים ע״י ״הבית״.