חורב שס״ט

ה׳, אשר ברא את האדם בעבור ״הצדק״, הלא הוא, כי יניח או יתן בעד כל יציר נברא או ביחס היצור את הראוי והמסוגל לו, הוא חנן לרוח האדם גם את הכשרון של ״הדעת״, להיות אמתת תכונת הנמצאים ויחוסיהם נשקפים ברוחו כמו ״בראי״ שפיעגעל ובתור ידיעה והכרה, כפי אשר תספיק לו בעד ״חיי הצדק״ למען יוכל האדם, להכיר מראש את היצורים, כפי שהם ויחוסיהם, ולפי ההכרה והידיעה הזאת, כאשר תורהו ״תורת הצדק״ ותקצוב למענם את כח זכותם, יתן להם האדם או יניח בידם את הראוי להם, חותם תכנית הדברים כמו שהם, להיות רשומו נכר ברוח, והיא — האמת — ואם כן ״האמת״ היא תנאי ״הצדק״, כי רק לפי הציור והמושג, אשר ישיג רוח האדם ויכיר את הדברים ויחוסיהם יוכל להיות ולחיות נגדם — אך אם הציור ההוא לא יתאים עם אמתת הדברים כמו שהם, אזי יחיה האדם בנוגע אליהם באופן אחר ושונה, מאשר הוא ראוי והגון, כי יחיה ויתנהג עמם — הוא יתנהג אז עמהם שלא בצדק ולא ביושר — עד כי גם מבלעדי טעמים אחרים הן ״הצדק״ בעצמו שאליו יקראנו ה׳, הוא דרוש להיות ערובה נאמנה, וכפי אשר תחובבנו תעודת חיינו, ע״י חותם תכנית הדברים מחוץ לנו להיות נרשם ברוחנו, כי נתאמץ, להיות מוכשרים בפנימיות נפשנו בהכרת ״האמת״, להכיר ולדעת אל נכון את הדברים באמתת מציאותם וצורתם.

אולם, כפי אשר חנן ה׳ לרוח האדם את הכשרון והמושג של ההכרה והידיעה, להיות ״אמתת העולם החיצון״ נשקפת בקרבו פנימה, כן מחונן הנהו בכשרון מיוחד לו, כי את זאת ההכרה באמתת הדברים כמו שהם, יוכל לגלות ולהודיע גם כן לאחרים באמצעות ״הדבור״, למען גם המה, יכירו וידעו כמוהו את כל אלה אל נכון, ולמען לא ידרש לאדם בכל חייו, לחיות בתבל ארצה רק בעסק של בחינות ״הנסיון״ של עצמו בלבד, רק ״הדעה והדבור״ של חברת האדם בכללותה, היא תעצור כח, להגדיל ולהרחיב תמיד את ״שפע הדעת״ של רוח האדם, ובאופן כזה האיש הפרטי יוכל להיות יורש ובעל נחלה מאוצרות הרוח של ״כלל האנושית״, ואשר אמנם כפי רבוי הידיעות וההכרות באמתת הדברים, כן ירבה וכן יפרוץ כשרון כל אחד בפעולת ״הצדק״, גם למען יוכל האדם ביותר, לחיות בעד הפעולה והמעשה, בעוד אשר בלעדי עזרת כללות החברה ומסירת ״האמת״ איש מפי איש, הלא נדרש היה לו לחיות ביחוד בעד ״המדע וההכרה״ ולשים רק בה כל מעינו סלה. — כה קשר ה׳ ע״י הברכה הנעלה של ״חברת האדם״ את קשר החיים של ״האהבה״, שהיא המשפעת ומקבלת ההשפעה, למען ידרש לאדם, גם בעד הרכוש הרוחני היותר נעלה — בעד ״האמת״, עזרת אנשים, להיות נקשר ונשען איש על גבר עמיתו.